שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

הפתרון הקל מדי של ליצמן לביטוח הסיעודי

שר הבריאות מנסה לקדם מאז 2010 ביטוח סיעוד ממלכתי, שימומן בהעלאת מס הבריאות. אלא שהדבר האחרון ששר האוצר כחלון מעוניין בו זו העלאת מסים, ויש מי שיראו בתוכנית מתנה לחרדים, שמשלמים מס בריאות מינימלי. כתבה שישית בסדרה

רחלי בינדמן 06:4401.11.17

כל מה שאתם צריכים לדעת על הביטוח הסיעודי

 

אחד הפתרונות הבולטים לבעיית הביטוחים הסיעודיים בישראל היא תוכניתו של שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה לכונן ביטוח סיעודי ממלכתי לכל תושבי ישראל. אלא שאת התוכנית הזאת, שיש בה פוטנציאל לפתור את הבעיה החמורה, אופפות כמה שאלות גדולות לא פתורות - ובראשן בעיית המימון, שמונעת את יישומה עד כה.

 

 

 

מבחינת ליצמן, המימון לתוכנית יגיע דרך העלאת דמי הבריאות שנגבים מדי חודש מכל תושבי ישראל. ליצמן לא נקב בשיעור העלייה הנדרשת במס, אבל יש הטוענים שהיא עשויה להגיע אפילו ל־1%.

 

 

 

 

שאלה גדולה נוספת היא שאלת התזמון. ליצמן מנסה לקדם את התוכנית מאז 2010. עכשיו, כשהממונה על שוק ההון דורית סלינגר מאיימת לבטל את הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים, התוכנית הפכה לרלבנטית. רק כאשר כמיליון איש המהווים כ־11% מאוכלוסיית ישראל מאבדים את הביטוח, נזכרו לטפל בבעיה.

 

זה לא שהצורך בפתרון נעלם מעיני מקבלי ההחלטות. לפני נתוני הלמ"ס, נכון לסוף 2015 חיו בישראל כ־939 אלף בני 65 ומעלה - 11.1% מתושבי המדינה. קרוב למחציתם היו מעל גיל 75. לפי נתוני ביטוח לאומי, נכון לאפריל 2017 יש בישראל 166 אלף מקבלי קצבת סיעוד. בנוסף, לפי הערכות שנעשו באחרונה בבנק ישראל, מספר החולים הסיעודיים מעל גיל 60 גבוה יותר - כ־225 אלף.

 

העלייה בתוחלת החיים והתקדמות הטכנולוגית הרפואיות צפויות להחריף את הבעיה. לפי תחזיות הלמ"ס, עד סוף שנת 2035 מספר בני ה־65 ומעלה בישראל צפוי להגיע ל־1.66 מיליון - כמעט 15% מהאוכלוסיה. בנוסף, יש לזכור שאדם יכול להפוך לסיעודי בכל גיל.

 

הנתונים הללו ידועים הן במשרד הבריאות והן במשרד האוצר. ובכל זאת, אף אחד לא הרים את הכפפה וטיפל בבעיה. בעוד הנתונים המדאיגים לא הניעו את הממשלה לפעולה, האיומים של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן דווקא כן. ההסתדרות, המייצגת את אותם מיליון עובדים שמבוטחים בביטוחים הקבוצתיים, מאיימת להשבית את המשק לאור האפשרות שאותם עובדים יוותרו ללא הביטוח הסיעודי שוועדי העובדים השיגו להם.

 

יש מי שיראו במצוקת העובדים הללו צרות של עשירים. מדובר בקבוצה שמינפה את יתרון הגודל שלה כדי להשיג ביטוח מוזל שאחרים לא יכלו להשיג. כעת אותה קבוצה באה בדרישה שהמדינה תתן לה גב, אף שאותם ביטוחים מלכתחילה היו פגומים, משום שהוגבלו בכל פעם לתקופה של חמש שנים שבסופה חברת הביטוח יכולה לבטל אותם באופן חד־צדדי.

 

בין אם אלו צרות של עשירים או לא, הרעש שההסתדרות עושה מצליח להציף בעיה חמורה בהרבה בתחום הסיעוד. בעיה זו משפיעה על האוכלוסיה כולה, בדגש על העשירונים התחתונים.

 

המדינה לא היתה צריכה לחכות לאירוע כזה כדי להתעורר. לפי הערכות, 3.5 מיליון איש בישראל לא מבוטחים בשום ביטוח סיעודי. הנטל הכבד שעשוי ליפול על אנשים אלו ומשפחותיהם יכול להפוך בקלות למשקל עצום על כלכלת ישראל ואף להוביל למיתון. אבל במשרד האוצר העדיפו לעצום עיניים לגבי האפשרות הזאת, שתגיע רק בעוד שנים רבות, ולתת למנגנון הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים להמשיך לעבוד.

 

היחיד שמנסה באופן עקבי להציע פתרון הוא, כאמור, ליצמן. מבחינתו, יש לייצר רובד ביטוח סיעודי בסיסי לכל אדם בישראל, ללא קשר להכנסה שלו, דרך מערכת הגבייה של ביטוח לאומי ומס הבריאות.

 

כיום, המדינה דואגת רק לחלשים ביותר, באמצעות קצבת סיעוד שמשלם ביטוח לאומי. הקצבה הזאת מבוססת על מבחני הכנסה. מספיק שהכנסתו של אדם גבוהה מהממוצע במשק והזכאות לקצבה, שעומדת על אלפי שקלים בודדים בחודש, נחתכת בחצי. בעלי הכנסה ברוטו של פי 1.5 מהשכר הממוצע מאבדים את הזכאות כליל.

 

בכל הנוגע לחולים סיעודיים שנזקקים לאשפוז, מנגנון ביטוח לאומי פועל לפי שיטה שמחייבת את בני המשפחה לשאת בעלויות מימון המוסד, גם כן על ידי מבחני הכנסה.

 

לכאורה, הפתרון של ליצמן מתבקש. הוא מבקש לשכפל את המנגנון הקיים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שבמסגרתו אוכלוסיות חזקות בעלות שכר גבוה משלמות מס גבוה יותר, שעוזר לסבסד את שירותי הרפואה הציבוריים לאוכלוסייה החלשה.

 

אלא שיש בהצעה של ליצמן כמה חורים מדאיגים. למשל, כוונתו להפעיל אותה באמצעות הביטוח הלאומי. רק בתחילת השנה הצהיר המוסד כי בעוד 28 שנה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לתשלום קצבאות. אין שום הבטחה שבעוד כמה שנים יצליח המוסד לעמוד בתשלום הקצבאות הקיימות, בטח שלא בקצבאות סיעוד נוספות.

 

בנוסף, מימון קצבת סיעוד בסיסית דרך העלאת מס הבריאות פירושה שרק משלמי המסים, הידיים העובדות, יממנו את הסיעוד של כלל האוכלוסיה.

 

כאן נכנס האינטרס של ליצמן, אחד ממנהיגי הציבור החרדי. ליצמן, שמייצג אוכלוסיה שחלקים נכבדים ממנה משלם מסים באופן חלקי, מצפה שאלו שמשלמים את המס הזה ישלמו עוד יותר כדי לממן את אלו שלא. בנוסף, גם מעלימי מס יהנו מהפתרון שמציע ליצמן ללא עלות, על חשבון הציבור העובד.

 

מימין: שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ מימין: שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ צילום: אלעד גרשגורן, עמית שעל

 

 

בניגוד לאג'נדה של כחלון

 

בסופו של דבר, הבעיה העיקרית הניצבת כעת בפני התוכנית של ליצמן היא שהיא מנוגדת לאג'נדה של שר האוצר משה כחלון. כחלון ממש לא רוצה להעלות מסים ואפילו מתכנן להוריד אותם. המטרה שלו כשר אוצר וכמי שרוצה להיבחר שוב לכנסת היא להוריד את יוקר המחיה היום, לאו דווקא לדאוג לבוחרים שלו בעוד 30 שנה, כשהוא ככל הנראה כבר לא יהיה בתפקיד. דוגמה טובה לכך ניתן היה לראות השנה כשכחלון השיק את תוכנית נטו משפחה, שהוסיפה מאות שקלים למשכורות של הורים לילדים קטנים.

 

האם הלחץ המשולב מצד ליצמן וניסנקוורן יגרום לכחלון להתקפל מול העקרונות הברורים שלו ולהעלות מסים? ייתכן שיהיה לו נוח להציג את ליצמן כמי שדואג רק לצורכי הציבור החרדי, אותו ציבור שנתפס ככזה שתופס טרמפ על מעמד הביניים, שאותו כחלון מתיימר לייצג

.

וכאן מגיע טוויסט קל: בשבוע שעבר נכנס לקלחת הביטוחים הסיעודיים שר הרווחה חיים כץ, מי שעמד בעבר בראש ועד עובדי תעשייה אווירית. 50 אלף עובדי החברה מבוטחים בביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים וכעת ניצבים בפני האפשרות שיוותרו ללא הסדר הביטוח, שכץ היה בין אלו שחתמו עליו.

 

כץ פנה באחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו והציע להנהיג ביטוח סיעודי ממלכתי, אך במתווה חלופי לזה שמציע ליצמן. לפי כץ, הביטוח הסיעודי הממלכתי צריך להתבסס על המערכת של קופות החולים, שכבר כיום מציעות ביטוח סיעודי בעלות נמוכה יחסית.

 

המתווה של כץ מציע לחייב את כל האוכלוסיה לרכוש את הביטוח של קופות החולים. במקביל, הוא מציע להנהיג סובסידיה של הביטוח דרך מס הבריאות רק למי שלא יכולים להצטרף לביטוח של הקופות מפאת מצבו הבריאותי, גילו או מצבו הכלכלי.

 

המתווה הזה דומה מאוד לזה שמציע ליצמן. זהו סוג של מיקור חוץ, שבו המדינה תתפעל את הביטוח דרך המערכת של קופות החולים. רובן, אגב, רוכשות את הביטוח הסיעודי דרך חברות הביטוח המסחריות.

 

גם הפתרון של כץ מבוסס על הגישה שלפיה אלו שידם משגת ובכל זאת לא דאגו לעצמם יחוייבו לעשות זאת. ושוב בדומה לפתרון של ליצמן, גם המתווה של כץ יעביר כספים ממעמד הביניים לידי האוכלוסיות החלשות. לפי המתווה, כלל האוכלוסיה אמנם תחויב לרכוש ביטוח סיעודי דרך קופות החולים, אך היא תעשה זאת לפי מבחני הכנסה. מי שלא עובד עשוי בהחלט להיות פטור מרכישת הביטוח הזה או לחלופין לקבל אותו בהנחה משמעותית.

 

 

 

הזדמנות לדחייה נוספת

 

למרות כוחו הפוליטי הנכבד של ליצמן, כבר שנים ארוכות שהוא לא מצליח לקדם את הפתרון שלו - אותו הוא מגדיר כתוכנית הדגל שלו. היו לו הזדמנויות רבות לנסות לקדם את התוכנית. הבעיה של הביטוחים הקבוצתיים ידועה מזה שנים ארוכות למשרד האוצר. ב־2011 היא אף עלתה לדיון ציבורי. זאת היתה הזדמנות פז עבור שר הבריאות להטיל את כובד משקלו ולדרוש להקים ועדה שתנסח חוק כזה לפרטיו.

 

במקום זאת, בכל פעם מחדש הרעיון של ליצמן נשלף ברגע האחרון מהנפתלין, בלי שיגובה בבדיקה מעמיקה ומקיפה וללא מתווה ברור שניתן ליישם בלוח זמנים סביר.

 

במצב כזה, כחלון יכול לטעון שהפתרון של סלינגר לא מספק מצד אחד ושפתרון של ביטוח ממלכתי הוא מורכב ודורש דיון ארוך מצד שני - ולכן יש להאריך את תוקפם של הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים בשנה נוספת, כפי שכבר נעשה בעבר.

 

בשורה התחתונה, ההצעות של ליצמן וכץ שכעת מצטרף לחגיגה מסתכלות לציבור בעיניים ואומרות לו שני דברים. הראשון: נחמד מאד שאתם חושבים שיהיה בסדר ולא בא לכם לשלם עכשיו כסף כדי לדאוג לעתיד שלכם ושל ילדיכם, אבל לא בא לנו שאחר כך תהפכו לנטל על המדינה. לכן, אנחנו מחייבים אתכם לשלם על ביטוח.

 

במקרה השני, המדינה אומרת לציבור: אנחנו מצפים שתממנו את עלות קצבת הסיעוד גם לאלו שידם אינה משגת ושהצעירים מביניכם יסבסדו את המבוגרים.

 

ספק אגב אם זה מה שניסנקורן שאף אליו כשאיים להשבית את המשק. העובדים שנפלטים כעת מהביטוחים הקבוצתיים רצו שיאפשרו להם להמשיך לרכוש ביטוח זול, לאו דווקא שיצטרכו לשלם יותר כדי לממן ביטוח סיעודי לאחרים.

 

מלשכת שר הבריאות נמסר: "השר הכריז בדצמבר 2010 על עיקרי רפורמת ביטוח הסיעוד הציבורי. הרפורמה כוללת את הכללת תחום הסיעוד בסל הבריאות והענקת ביטוח סיעודי לכלל אזרחי ישראל, תור יצירת רצף טיפולי אחד במסגרת קופות החולים. כיום עוסקים בנושא במקביל שישה משרדים ממשלתיים. לצורך מימון הרפורמה הציע השר להעלות את מס הבריאות בכחצי אחוז.

 

"מאז ועד היום נאבק השר בכל דרך לטובת הרפורמה. לדרישתו, הרפורמה נכללה בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה. לצערו של ליצמן, האוצר מתנגד נחרצות להגדלת מס הבריאות, בטענה כי יש להתנגד להעלאת מסים באופן עקרוני. לדעתו של ליצמן מדובר בהורדת שכן עד היום, בהיעדר מימון ממשלתי, אזרחים רבים רוכשים פוליסת ביטוח פרטית בסיעוד במימון כפול ומכופל.

 

"אין כמעט שבוע בו השר לא מעלה את הרפורמה לסדר היום והוא אינו מתכוון לוותר על כך בשום צורה. המגעים עם האוצר נמצאים בתקופה זו בעיצומם".

 

לכתבה הראשונה בסדרה: בלוף הביטוחים הסיעודיים: הפצצה שתשפיע על מיליון עובדים לפחות

 

לכתבה השנייה בסדרה: במשך 20 שנה ראשי אגף שוק ההון כשלו בטיפול בביטוח הסיעודי הקבוצתי

 

לכתבה השלישית בסדרה: מאחורי מחדל הביטוח הסיעודי: המשחק הכפול של ההסתדרות

 

לכתבה הרביעית בסדרה: הרגולטורית, הקרדיט והפתרון החלקי המאוחר

לכתבה החמישית בסדרה: משבר הסיעוד: הוועדים והאוצר רבים, חברות הביטוח זוכות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x