שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

אפילו באוצר לא בונים על ההכנסות ממס דירה שלישית

באוצר מעריכים כי בשנת 2018 ייגבו רק מחצית מההכנסות האפשריות ממס דירה שלישית, ומתריעים על היווצרות בור של יותר מ־10 מיליארד שקל בתקציב 2019. התוכנית: לשמור חלק מעודפי הגבייה של השנה לצמצום הוצאות ממשלה עתידיות

עמרי מילמן 12:3329.10.17

מס ריבוי דירות, המכונה גם “מס דירה שלישית”, שמקדם שר האוצר משה כחלון במסגרת מלחמתו במשקיעי הנדל"ן, לא יתחיל להיגבות במרוצת 2017. יתרה מכך, לפי הערכות האוצר ייגבו בשנה הבאה רק 400 מיליון שקל במסגרת החוק, בשעה שהתחזית עבור שנת גבייה מלאה היא להכנסות ממס של 800 מיליון שקל. כך עולה ממסמך התוכנית התקציבית שעתיד להציג היום האוצר לממשלה לפי חוק הנומרטור, הקובע כי הממשלה לא רשאית לקבל החלטות ללא מקור תקציבי או להפחית מסים בלי מקור חלופי להכנסות.

 

 

 

משמעות הערכות אלו של האוצר היא כי במשרד כלל לא בטוחים שחוק מס דירה שלישית יאושר וייכנס לתוקף בינואר 2018. נוסף על כך, נראה כי בניגוד להצהרות כחלון, לפיהן סיכם עם יו"ר הקואליציה דוד ביטן ועם יו"ר ועדת כספים משה גפני על קידום החוק מחדש, באוצר מעריכים כי החוק עוד צפוי לשינויים בוועדת כספים.

 

    צילום: אריאל שרוסטר

 

למעשה אף שרשמית אומרים באוצר כי הצעת החוק ממתינה על שולחנה של ועדת הכספים, ל"כלכליסט" נודע כי האוצר טרם הגיש לוועדה הצעה מעודכנת. ובלאו הכי גפני הודיע כי אינו מעוניין להעלות את הצעת חוק מס דירה שלישית לדיון חוזר כפי שהתיר בג"ץ, מאחר שכחלון לא תיאם איתו את הבקשה לדיון נוסף בה.

 

כחלון עתיד להגיש הצעת חוק מתוקנת לוועדה רק לאחר שייפגש עם ביטן בשבועיים הקרובים. ברקע הדברים מרחף איומו של ביטן כי אם כחלון לא יתמוך בהצעת החוק, האוסרת חקירת ראש ממשלה מכהן, יביא הליכוד לפירוק הקואליציה. מצב זה ימנע מכחלון להעביר את תקציב 2019 כפי שהוא מבקש לעשות בשלב זה. מאחר ש־2019 היא שנת בחירות אישור התקציב שלה עתיד להיות מורכב מהרגיל. מאחר שהממשלה גם כך מתקרבת לסופה, כל שר יכול לבחור לפוצץ את דיוני התקציב ולמשוך את הממשלה לבחירות במקום להסתפק בתקציבים המעטים ששר האוצר כחלון עתיד להציע לו.

 

פסקי דין שדורשים שינויים עתידיים בהוצאות הממשלה

 

במקביל לסקירת התוכנית התקציבית עתידה הממשלה לדון בהחלטה שתאפשר לה לנצל רשמית את כרית הביטחון בגודל 3.5 מיליארד שקל, שנשמרה לשנת 2018 במסגרת אישור התקציב הדו־שנתי 2018–2017. הנתונים שיציגו פקידי האוצר יראו כי 300 מיליון שקל כבר ניטלו מהכרית למימון התחייבויות ממשלה שהיו גבוהות מהמתוכנן ובראשן תוכנית מחיר למשתכן, העלייה במספר התלמידים בחינוך המיוחד וגידול בתשלומים לניצולי שואה. כעת נותרו 3.2 מיליארד שקל שיש לחלק בין דרישות של יותר מ־10 מיליארד שקל שהעלו שרי הממשלה.

 

אך בעיית מימון התחייבויות הממשלה עמוקה יותר. לפי הנתונים שיוצגו לממשלה כבר עתה קיים בור של 10.5 מיליארד שקל בתקציב 2019 — 300 מיליון שקל יותר מההערכה בפרסום הקודם של האוצר בנושא, ממאי האחרון. הבור נובע מפער בין מסגרת ההוצאות העתידיות של הממשלה לפי התחייבויותיה לבין הסכום שמותר לה להוציא לפי כלל ההוצאה.

 

אולם תחזיות האוצר מתייחסות רק להתחייבויות שהממשלה כבר החליטה עליהן, ובשלב זה אינן כוללות את מימון ההטבות שהוענקו במסגרת תוכנית נטו משפחה של כחלון. התוכנית נקבעה בשלב זה רק לשנים 2018–2017, כך שאם כחלון יבקש להאריכה בשנה נוספת הדבר יגדיל את הבור בתקציב 2019 ל־14.5 מיליארד שקל. ב־2020 עתיד הבור התקציבי להגיע ל־13.3 מיליארד שקל ולטפס ל־14.4 מיליארד ב־2021. עם זאת, מדובר בבורות קטנים בהשוואה לזה שבעומק 17 מיליארד שקל שהאוצר נדרש לגשר עליו בתקציב 2018–2017.

 

בשל חוק הנומרטור הממשלה אינה יכולה לקבל החלטות בלי להצביע על מקור תקציבי עבורן, אך מספר פסקי דין של בית המשפט העליון שהתקבלו בתקופה האחרונה עתידים לדרוש שינויים בהוצאות הממשלה העתידיות. עם פסקי דין אלה נמנים דרישה להסדרת תנאי המחיה לאסירים, הנאמדת במאות מיליוני שקלים, וכן פסק דין המחייב הגדלה של התשלומים לשוטרים ולגמלאי המשטרה, שהאוצר עדיין מערער עליו. נוסף על כך, תמלוגים שהמדינה היתה עתידה לקבל מחברה ביטחונית, שנתקעו בשלב זה, אמורים להפחית את הכנסות האוצר ב־500 מיליון שקל השנה וב־2 מיליארד שקל בשנה הבאה.

 

באוצר רוצים לרתום את עודפי המסים לטובת העתיד

 

דיווחי האוצר חושפים נתונים חדשים על הצלחת המבצע לגביית מסי דיבידנד. במשרד מעריכים כי 12 מיליארד שקל מתוך עודפי גבייה של 18 מיליארד שקל ב־2017 נובעים ממבצע מס הדיבידנד, שהעניק הנחה של 5%–8% לבעלי מניות מהותיים ששילמו מס זה. עם זאת, באוצר מעריכים כי המבצע עתיד להוביל להכנסות מצומצמות ממס דיבידנד בשנים הקרובות בעקבות הקדמת משיכת הדיבידנד מצד מי שרצו לנצל את המבצע. לפי הערכת האוצר, גביית המסים תתכווץ במיליארד שקל בשנה ב־2019 ו־2020, הערכות שמסבכות את תוכנית ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר כחלון להפחית מסים. באוצר עוד לא דנו ברצינות בהשלכות מבצע הקדמת הגבייה או הפחתת המסים, והם עתידים לעלות לדיונים פנימיים במשרד בשבועיים הקרובים.

 

כעת בוחנים באוצר מה לעשות עם עודפי הגבייה. בנק ישראל והדרגים המקצועיים באוצר לוחצים על ניצול העודפים לצמצום הגירעון ומסתייגים מהפחתת מסים מחשש להיווצרות מחסור בהכנסות בשנים הבאות. אלא שבינתיים הכריז נתניהו כי הוא וכחלון עתידים לסכם בימים הקרובים על הפחתת מסים, וסיפק את יריית הפתיחה למירוץ של קבוצות לחץ המבקשות שההפחתות יסייעו דווקא להן.

 

באוצר בוחנים כיצד יהיה ניתן להסיט את העודפים לצמצום השימוש בהכנסות השוטפות ממסים בשנים הקרובות, בין השאר באמצעות קיזוז הפרשות או חלוקת החזרי מס בהיקפים גדולים מהמקובל בשאיפה לחסוך אותם ב־2019. אין זו הפעם הראשונה שבה האוצר בוחן משחקים חשבונאיים מסוג זה לשימוש יעיל יותר בעודפי גבייה. כך, בתקציב הקודם הופרשו כ־800 מיליון שקל לקרן מס רכוש על חשבון הפרשות עתידיות ב־2017. באוצר מחפשים דרכים נוספות, אך מאחר שמדובר במהלכים נקודתיים ההערכות הן שגם אם יימצאו פתרונות הם ינצלו רק מיליארדי שקלים בודדים מתוך כלל עודפי הגבייה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x