• תפריט
בארץ

מסיבת הסיסמאות של איוב קרא: הצהרות לחוד ומציאות לחוד

שר התקשורת טוען שהרייטינג של התאגיד עומד על 1% בעוד שבפועל הוא נע סביב 5%, ושוכח שיוזמה שלו היא זו שמרחיקה מהתאגיד את שידורי הכדורגל שלדבריו "לא שווה" בלעדיהם. ההצהרות של קרא במסיבת העיתונאים לרגל פיצול ערוץ 2 התקשו לפגוש את המציאות

אביב גוטר 06:4718.10.17

שר התקשורת איוב קרא כינס אתמול בתל אביב מסיבת עיתונאים חגיגית לקראת פיצול ערוץ 2 ומעברן של הזכייניות קשת ורשת וערוץ 10 לאפיקים חדשים ב־1 בנובמבר. בפתח מסיבת העיתונאים הצהיר שר התקשורת שהחליט להחשיך את אפיק 10 ואפיק 22 לארבעה חודשים החל מיום הפיצול, והצהיר כי הפיצול הוא רק "יריית הפתיחה לרפורמה כוללת שאני מקדם בשוק הטלוויזיה". מסיבת העיתונאים היתה מלאה בהצהרות וסיסמאות שאם בוחנים אותן היטב מגלים שהן לא מביאות בחשבון עובדות ונתונים או מנוגדות לדברים שאמר קרא בעבר.

 

אנו מתכוונים להפחית את דמי המינוי בחבילות הבסיס של HOT ו־yes. אנו רוצים להגיע למצב שבו מחיר החבילות יעמוד על 50 שקל בחודש. כל אחד יוכל לבחור להוסיף את הערוצים שבהם הוא חפץ והמחיר יהיה בהתאם" (אתמול)

 

קרא אמנם נשמע נחרץ מאוד אתמול כשהשמיע את ההצהרה הזו, אך למעשה, לפני זמן לא רב, באירוע השקת נקסט פלוס של HOT ורמי לוי שנערך ב־10 באוגוסט, הוא השמיע עמדה שונה לחלוטין: "המחירים ההוגנים שאנו רואים כיום הם חלק מהבשורה הצרכנית שאני מקדם, והם תוצאה של התחרות בשוק. התחרות מביאה להיצע חסר תקדים של שירותים במחירים שמותאמים לקהלים הייחודיים".

 

מסיבת העיתונאים אמש. מימין מימון שמילה, איוב קרא ויפעת בן חי שגב מסיבת העיתונאים אמש. מימין מימון שמילה, איוב קרא ויפעת בן חי שגב צילום: עמית שעל

 

 

מעבר לסתירה הזו, טענתו של קרא אתמול, שלפיה יש להפחית את מחירי חבילות הבסיס, מתעלמת מהעובדה שכיום ישנה שיטה נוספת שעל גביה ניתן להעביר שידורים — האינטרנט. כיום אין חולק כי הפלטפורמה הזו הביאה לחיסולו של חסם הכניסה המרכזי לשוק הטלוויזיה — הקמת תשתית. כתוצאה מכך, ישנן חברות רבות שמקימות פלטפורמות שידור באמצעות האינטרנט וגובות מהלקוחות מחירים דו־ספרתיים, נמוכים מאלו שהציעו להן באותה העת HOT ו־yes.

 

סלקום היתה הראשונה לעשות זאת לפני כשלוש שנים ועד כה הצליחה לגייס לסלקום TV יותר מ־150 אלף מנויים שמשלמים 99 שקל לחודש. במהלך חצי השנה האחרונה הצטרפו אליה גם טריפל סי, שגובה מלקוחותיה 50 שקל בחודש, ופרטנר, שמציעה חבילות החל מ־69 שקל לחודש.

 

בעקבות כך, הבינו HOT ו־yes שעליהן להוריד מחירים כדי להישאר אטרקטיביות. לפני חודשיים השיקה HOT חבילת שידורים על גבי האינטנרט שעלותה 99 שקל בחודש ו־yes הודיעה שתשיק את הפלטפורמה האינטרנטית שלה עד סוף השנה — מועד שבו יפעלו שבע פלטפורמות המספקות שירותי טלוויזיה על גבי האינטנרט — פי 3.5 בהשוואה לחודש אפריל האחרון.

 

אם התחרות תגבר, כפי שצפוי לקרות, גם המחירים האלו יירדו. בנוסף, החברות אף צפויות להציע ללקוחות לפצל את החבילות, כלומר להרכיב אותן בעצמם, כראות עיניהם, וזאת במטרה להציע את המוצר האטרקטיבי ביותר.

 

אם כך, מדוע קרא רוצה להתקין תקנות שיקבעו את מחיר חבילת הבסיס של HOT ו־yes? התחרות ממילא עושה את שלה, ואם הוא חפץ ששתי החברות יפחיתו את המחירים, עליו לתת להן להתאים את עצמן בעצמן לעולם החדש. כל הכבדה רגולטורית רק צפויה לגרום להם לגלגל עלויות עודפות לצרכנים.

 

עמדתי בעניין הזה ברורה וחד־משמעית – יש לסגור את התאגיד ולהפסיק לבזבז את כספי הציבור. התקציב השנתי של התאגיד עומד על כ־800 מיליון שקל כשהרייטינג שלו עומד על 1% בלבד בממוצע" (אתמול)

 

סוגיית סגירת תאגיד השידור הציבורי "כאן" עלתה שוב לשולחן הדיונים בישיבת ראשי מפלגות הקואליציה שנערכה ביום ראשון האחרון, שבה שר הפנים אריה דרעי העלה את האפשרות לסגור את התאגיד במקום לבצע קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה. קרא, בדומה לראש הממשלה בנימין נתניהו, תומך בסגירת התאגיד ולא היסס לומר זאת במסיבת העיתונאים, חרף העובדה שהוקדשה לפיצול ערוץ 2.

 

קרא לא בדיוק דייק בנתונים שהציג. ראשית, נתוני הצפייה של תאגיד השידור הציבורי טובים מאלו ששר התקשורת טוען להם. ממוצע הרייטינג של "כאן" בחודש ספטמבר (בחדשות הערב) — הנתון העדכני ביותר שבנמצא — עמד על 5.6%. למעשה, נתוני הרייטינג של "כאן" נמצאים במגמת עלייה מאז החל התאגיד לשדר בחודש מאי האחרון. בנוסף, קרא אינו מדייק בכל הנוגע לכספים שמעבירה לו המדינה. תקציב התאגיד עומד על 740 מיליון שקל בשנה ולא 800 מיליון שקל. 650 מיליון שקל מסכום זה מגיעים מהמדינה.

 

מנגד, נכון לומר התאגיד אינו מגיע לשיעורי הרייטינג משביעי רצון. הרייטינג הגבוה ביותר שהשיג עד כה — 15% — הושג כששידר את משחק הכדורגל שבו התמודדה נבחרת ישראל מול נבחרת ספרד. משחק כדורגל הוא מן הסתם לא אחת מהפקות המקור של התאגיד. כלומר, ניתן לומר שהציבור מממן תוכן שהוא אינו צורך.

 

מה שווה טלוויזיה ציבורית אם היא לא משדרת כדורגל?" (אתמול)

 

בחודש שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי קרא מנסה לקדם מהלך שבמסגרתו משחקי כדורגל של קבוצות ישראליות במפעלים האירופים השונים (הפועל באר שבע ומכבי תל אביב) ישודרו בערוצים הפתוחים. קרא ניסה לרקום עסקה שלפיה התאגיד, שמחזיק בזכויות השידור על משחקי המונדיאל, יעביר את הזכויות האלו לצ'רלטון ובתמורה יקבל מצ'רלטון את זכויות השידור של המפעלים האירופים.

 

מה שעומד מאחורי ההצעה של קרא הוא טענתו כי השכבות החלשות לא נהנות משידורי ספורט במחירים הוגנים. בכך הוא צודק. מי שרוצה לראות את הפועל באר שבע או מכבי תל אביב משחקות באירופה, צריך לרכוש חבילת ספורט של צ'רלטון באחת הפלטפורמות הרב־ערוציות. אבל בהצעתו זו יש בעייתיות רבה — צופי התאגיד לא יוכלו לצפות במשחקי המונדיאל, שעל פי רוב נהנים מפופולריות גבוהה.

 

אמנם ניתן לטעון כי הפועל באר שבע ומכבי תל אביב זוכות גם הן לפופלריות רבה ונהנות מקהל אוהדים רחב, אבל בשנה הבאה עשויות לשחק במפעלים האירופים קבוצות אטרקטיביות פחות.

 

על כך יש להוסיף שאלה נוספת: מדוע "מה שווה טלוויזיה ציבורית אם היא לא משדרת כדורגל?" ולא "מה שווה טלוויזיה ציבורית אם היא לא משחקת כדורסל?"; הרי גם המשחקים של אלופת המדינה בכדורסל הפועל ירושלים באירופה משודרים בערוץ שנקנה בתשלום מצ'רלטון. לכך קרא לא מתייחס, חרף מטרתו של השידור הציבורי להביא תכנים מגוונים לצופים.

 

אני מעדיף להקים קרן של 100 מיליון שקל להפקות מקור שישודרו בערוצים המסחריים. הפקות אלה יוכלו להחליף את השידורים שהתאגיד מחויב להם" (אתמול)

 

שידור ציבורי הוא סובסידיה לכל דבר. מטבע הדברים, סובסידיה טובה לאחד ורעה לאחר. אם שידור ציבורי מהווה נטל גדול על הציבור ומניב לו תועלת נמוכה יותר, לפי קרא יש להפסיק אותו. אם כך, מדוע הקמת קרן שתשקיע בהפקות מקור עדיפה על פני שידור ציבורי? בדרך כזו או אחרת, את הקרן הזו צפוי לממן הציבור שייתכן שלא יצפה באותן הפקות מקור, כפי שלטענת קרא הוא לא צופה בשידורי התאגיד. איך שקרא לא יהפוך אותה — מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת.

 

אם הקמת קרן כזו תצא לדרך — מי יחליט אילו הפקות יקבלו תקציבים? היכן ישודרו הפקות המקור שימומנו מכספי הקרן? האם הערוצים המסחריים יחוייבו לשדר את הפקות המקור האלו? אם שר התקשורת מעוניין להפחית את הרגולציה, כפי שאמר בעבר, הוא לא יוכל לחייב את הערוצים המסחריים לשדר את ההפקות האלו. מדובר ברעיון שמייצר יותר שאלות מתשובות.

 

על כך יש להוסיף את העובדה שבשנים האחרונות הערוצים המסחריים, פלטפורמות השדיור והזכייניות משקיעים בהפקות מקור — הן בשל תנאי הרישיון שלהם והן בשל המצב בשטח: הציבור הישראלי אוהב תוכן בעברית וצפוי להמשיך לצרוך אותו כל זמן שהתוכן המקורי ימצא חן בעיניו. כל פלטפורמות השידור יודעות שהן יכולות לרכוש את כל סדרת הרכש והערוצים הזרים ושמה שיבדל אותן האחת מהשנייה זה התוכן המקורי שיפיקו. כלומר, גם בלי קרן ההשקעות הרצויה על קרא יופקו כאן תכנים מקוריים — תכנים שגם התאגיד מפיק ושואף להפיק כדי להתבדל ממתחריו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x