• תפריט
משפט

פרסום ראשון

פרשת בזק: רשות ני"ע צפויה להמליץ להעמיד לדין את שאול אלוביץ' על עבירות מרמה ודיווח

לדברי מקורב לחקירה, על אף שהיא טרם הסתיימה מסתמן כי ישנה תשתית ראייתית מבוססת לביצוע עבירות פליליות של בעל השליטה בחברה, לפחות בחלק מהפרשות הנחקרות. סנגוריו של אלוביץ': "הדלפה שמטרתה לכבול את שיקול הדעת של הפרקליטות"

תומר גנון 16:0317.10.17

פרשת בזק: רשות ני"ע סבורה כי מתגבשת תשתית ראיתית מספקת להעמיד לדין את בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ', על ביצוע עבירות מרמה ודיווח. כך אמר ל"כלכליסט" גורם המקורב לחקירה.

 

 

 

על פי הגורם, החקירה אומנם טרם הסתיימה, אולם כבר בשלב זה מסתמן כי יש תשתית ראיתית מבוססת לכאורה לביצוע עבירות פליליות של בעל השליטה בחברה, לפחות בחלק מהפרשות הנחקרות.

 

בשל העניין הציבורי הרב בפרשה, והשלכותיה על בזק הנסחרת בבורסה של ת"א, הרשות צפויה לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לפרסם את ההמלצות שתעביר בקרוב לפרקליטות לגבי אלוביץ' וחשודים מרכזיים נוספים בפרשה ביניהם: בנו של אלוביץ' אור; מנכ"לית בזק סטלה הנדלר; מנכ"ל yes רון אילון; סמנכ"ל הכספים של yes מיקי ניימן; מזכירת בזק לינור יוכלמן; ומנהל הפיתוח העסקי עמיקם שורר.

 

נציין כי בשנים האחרונות אישר היועמ"ש לרשות לפרסם המלצות לגבי חשודים מרכזיים לפחות בשלושה תיקים גדולים שהיא חקרה: פרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות על ידי היו"ר ובעל השליטה לשעבר נוחי דנקנר ובנקאי ההשקעות איתי שטרום; פרשת המרמה ובישול הדו"חות בנגב קרמיקה שבה חשודים בין היתר המנכ"ל לשעבר אבי מוטולה, וסמנכ"ל הכספים לשעבר אביהו איבשיץ; ופרשת השוחד ששילמה סימנס לבכירים בחברת החשמל, ובמסגרתה המליצה הרשות להעמיד לדין שורה של בכירים בחברה הממשלתית.

 

פרשה 1: מרמה של הועדות הבלתי תלויות בבזק

 

פרשת בזק כוללת שלוש פרשיות שונות. במרכז הפרשייה הראשונה עומד חשד להשפעה במרמה על הועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון בזק, כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה, עסקה שבמהלכה נרכשו מניותיו של אלוביץ' ב-yes על ידי בזק בחודש מרץ 2015, בתמורה של למעלה ממיליארד שקל – חלקם מבוססים על יעדי תזרים המזומנים של חברת הטלוויזיה הרב ערוצית. העסקה השנייה מפברואר 2017, היא חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת חלל-תקשורת שבשליטת אלוביץ', בתמורה מצטברת של כ-920 מיליון שקל.

 

על פי החשד מנכ"לית בזק הנדלר ומזכירת בזק יוכלמן, קידמו אינטרסים עסקיים של החברות של אלוביץ' בתוך בזק בקשר לעסקאות אלה. השתיים פעלו בדרכי מרמה, בניגוד לאינטרסים העסקיים של החברה הציבורית שהן עובדות בה, כדי שבעל השליטה יוכל לקבל מאות מילוני שקל מקופת בזק ו-yes.

 

לטענת הרשות השתיים הדליפו פרטים ומסמכים חסויים מהועדות הבלתי תלויות שהקים הדירקטוריון, לאור הגישה שהייתה להן לחומרים מתוקף תפקידן. המידע הרגיש שהודלף כלל בין היתר התכתבויות ונתונים מתוך חוות דעת שהוגשה לועדה הבלתי תלויה, ואלוביץ' ואנשיו היו אמורים להיות ממודרים ממנה. בנוסף, על פי החשד, יוכלמן פעלה להצר את צעדיו של בודק חיצוני שנשכר לבדוק נתונים שונים.

 

הדלפת המידע העסקי נתנה על פי החשד לנציגי החברות יורוקום וחלל שבשליטת אלוביץ', יתרון עסקי בלתי הוגן במו"מ מול בזק. היא גם הובילה, על פי החשד, לכך שנציגי החברות של אלוביץ' קיבלו במרמה את הנחת דעתם של חברי הועדה הבלתי תלויה שמדובר בעסקאות הוגנות. מה שגרם בהמשך לאישורן ולהוצאה של מאות מיליוני שקלים מקפות בזק ו-yes לטובת החברות הפרטיות של אלוביץ'. 

מימין מנכ"לית בזק סטלה הנדלר ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' מימין מנכ"לית בזק סטלה הנדלר ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' צילומים: יחיאל ינאי, אוראל כהן

 

פרשה 2: הוצאת כספים במרמה מקופת בזק

 

הפרשייה השנייה, זאת שבגינה נפתחה החקירה בחודש יוני השנה, נוגעת לאירועים שהגיעו בעקבות מכירת מניותיו של אלוביץ' ב-yes לבזק בעסקת בעלי עניין במרץ 2015 תמורת כמיליארד שקל. אותה עסקה כאמור שעל פי חשד נוסף בפרשה "זוהם" בה שיקול הדעת של דירקטוריון החברה על ידי הנדלר ויוכלמן שהדליפו מידע לגביה לצד שכנגד – בכירי יורוקום אלוביץ', בנו אור ועמיקם שורר.

 

במסגרת עסקה זו נקבע שחלק מהתמורה, כ-170 מיליון שקל, תהיה תלויה בעמידה ביעד תזרים המזומנים החופשי של חברת yes. על פי החשד של הרשות בכירים ב-yes ביצעו מניפולציות בדו"חות חברת הלוויין, שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת בזק, במטרה ש-yes תעמוד ביעדי תזרים המזומנים החופשי שנקבעו בעסקת בזק-yes. יעדים אלה היו כאמור קריטיים לבעל השליטה אלוביץ', על מנת שיוכל לקבל עשרות מיליוני שקל נוספים מקופת בזק על מניות yes.

 

על פי החשד של חוקרי הרשות התמריץ של בכירי yes להגיע ליעד התזרים החופשי, היה קשור בין היתר לנוסחת הבונוסים שלהם שכללה רכיב של עמידה ביעד התזרים. דירקטוריון yes שנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ', כגון בנו וכלתו אורנה פלד-אלוביץ', היה זה שאישר את שינוי נוסחת הבונוס של הבכירים כגון המנכ"ל רון איילון, כך שהיא תכלול רכיב של עמידה ביעד התזרים. במקרה של איילון העמידה ביעד התזרים הייתה שווה לו בשנת 2016 חצי מיליון שקל.

 

אור אלוביץ' אור אלוביץ' צילום: אוראל כהן

 

 

מלבד הבונוס על עמידה ביעדי התזרים, חוקרי הרשות בדקו את כל סוגי התגמול הכספי שהדירקטוריון אישר לשלם לאילון בשנים האחרונים. זאת בניסיון לברר האם אלוביץ', באמצעות דירקטוריון yes, דאג לתגמל את איילון על מנת שיפעל כזרועו הארוכה בחברה וידאג לאינטרסים הכלכלים האישיים שלו. חלק מהתגמול שנבחן נוגע לתשלומים שלא באו בהכרח לידי ביטוי בדו"חות yes. גורם ברשויות האכיפה אמר בעבר ל"כלכליסט" בהקשר זה כי: "נראה שבונוסים וטובות הנאה השחיתו את בכיר בזק".

 

פרשה 3: קידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת

 

בפרשייה השלישית שנחקרת חושדת הרשות שמנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת הבכירה למנכ"ל, עדי קהאן, עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם (הוט מייל וג'מייל) כדי להדליף מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים בבזק, ובהם המנכ"לית סטלה הנדלר.

 

המסמכים שנשלחו לבזק, ועל פי הראיות שאספה הרשות הושבו על ידי הנדלר עם הערות ותיקונים מטעם החברה אשר קיבלו ביטוי בנוסח הסופי שלהם, נשלחו על פי החשד מתיבות מייל פרטיות ולא מהמייל הרשמי של משרד התקשורת כדי להסוות את הפעילות האסורה לכאורה.

 

בין המסמכים שהועברו באמצעות מיילים הפרטיים לגורמים בקבוצת בזק שבשליטת שאול אלוביץ', היו מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה, גם עמדה בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, יוסף שפירא.

 

מכתב ההפרדה המבנית שנשלח לדירקטוריון בזק בסוף שנת 2016, כך החשד של רשות ני"ע, היה במטרה לקדם אינטרס עסקי מובהק של בזק על חשבון קופת המדינה: קיזוז של הפסדים צבורים בהיקף של מאות מילוני שקלים בחברת הבת שלה yes מתשלומי המס. בנוסף, כך החשד, המכתב נשלח גם במטרה לסייע לאלוביץ' לאשר בדירקטוריון החלטה למיזוג בזק עם yes. החלטה שהייתה עשויה להעביר לכיסו עשרות מיליוני שקלים נוספים, וזאת בתמורה למניות yes שמכר לה בעסקת בעלי עניין בשנת 2015.

 

מסנגוריו של אלוביץ', עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, נמסר: "רשות ני"ע יודעת שאין תשתית ראייתית נגד מר אלוביץ׳ לביצוען של עבירות. זו הסיבה שבניגוד לחוק, לפסיקה ולהנחיית היועץ, 'גורם חקירתי' ממהר להדליף את 'ההמלצה'. ל'המלצה' זו אין כל מעמד וכל ערך. תכליתן היחידה של ההדלפה וה'המלצה' היא לפגוע ולנסות לכבול את שיקול הדעת של הפרקליטות, שהיא הגוף היחיד המוסמך לקבל החלטה. נזכיר כי גנזכי המדינה מלאים בתיקים שנגנזו למרות המלצתם של גופי החקירה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x