צרות של מיליארדים באוצר: החברה הביטחונית שאיכזבה והניסיונות החוזרים לשנורר מקק"ל

אחת הסיבות לכך היא כי באוצר הסתמכו על הכנסות משמעותיות שיגיעו מחברה ביטחונית מסווגת, אולם ההכנסות - שכלל לא פורטו בתקציב המדינה - לא הגיעו בסופו של דבר.

כעת האוצר צריך להתמודד עם הצורך במימון ההוצאות של תוכנית נטו משפחה - 1.65 מיליארד שקל, הפעימה הראשונה של הסכם הנכים שנעה בין מיליארד ל-1.7 מיליארד שקל וכן עם התחייבות "רכות" יותר שטרם עוגנו בהחלטה רשמית, כמו הוצאות של "נטו תעשייה" שמתעכבת בהשלמת עבודתה עד אחרי החגים וקיצור שבוע העבודה שתקוע כבר זמן בממשלה.

מימין: יו"ר קקל דני עטר, שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד

כן צריך האוצר להתמודד עם הוצאות שונות, שביצועים גבוהים מהמתוכנן במהלך השנה הנוכחית גוזרים גם הוצאות נרחבות יותר בשנה הבאה. דרישתו של ליצמן לקדם רפורמה בביטוח הסיעודי וכמובן דרישותיו של ליברמן להגדלת תקציב הביטחן - בניגוד להסכם שנחתם בין כחלון לשר הביטחון הקודם בוגי יעלון ב-2015, שליברמן התחייב לקבלו בהסכם הקואליציוני.

כל אלו הביאו את מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, לפנות לדירקטוריון קק"ל, ולבקש ממנו להעביר למדינה מיליארד שקל מהתקציב שהצטבר בקופת קק"ל. באב"ד ביקש מקק"ל לממן פרויקטים שהיא עומדת מאחוריהם גם כך, אך בכל זאת יחסכו לממשלה הוצאות. הדירקטוריון לא קיבל החלטה בסוף הדיון.

הבקשה נעשתה על רקע החלטת ממשלה שהתקבלה במסגרת התקציב הנוכחי, לפיה קק"ל תעביר מיליארד שקל לתקציב המדינה - אחרת יתבצע קיצוץ רוחבי למשרדי הממשלה. בשונה מהחלטות קודמות, זו לא נעשתה בתיאום עם קק"ל, שעד כה מסרבת להעביר את הסכום. באוצר קיוו כי הלחץ של משרדי הממשלה שחרב הקיצוץ מאיימת על צאוורם תשפיע, אולם זה לא קרה בסופו של דבר.

כל אלו מביאים כעת את כחלון לבחון לקדם כבר עכשיו את תקציב 2019, שכן היעדר תקציב ב-2018, לאור התקציב הדו שנתי, מונע ממנו לקבל החלטות תקציביות מהותיות, אישור תקציב נוסף יאפשר לו לממן גם דרישות של שרים אחרים.