קצבאות הנכים: מצהירים, ואז מגרדים את הכסף

יו"ר הקואליציה דוד ביטן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון אמנם סיכמו ביום שישי על הגדלת קצבאות הנכות ב־4.2 מיליארד שקל עד 2021, אך הסוגיה עוד רחוקה מלהיסגר באופן רשמי. סדק ראשון נפער אתמול, בעת תדרוך תקשורתי שערך פרופ' שמחון, בו הצהיר כי אין לו יכולת להתחייב על הפעימות המתקדמות של התוספת לקצבה.

לדבריו, הוא יכול להתחייב אך ורק על כך שקצבאות הנכים יעלו בתחילת 2018 בכ־340 שקל בממוצע לחודש, זאת משום שהממשלה לא יכולה להתחייב על כספים שמעבר לתקציב הדו־שנתי הנוכחי. בסך הכל, מדובר בתוספת של 1.3 - 1.5 מיליארד שקל ב־2018, ופרופ' שמחון הדגיש שאת המיליארדים הנוספים יאלצו להכניס לתקציב המדינה הבא.

לדבריו, ארגוני הנכים הסכימו לכך. "הייתי מאוד שמח אם הממשלה היתה יכולה לתת יותר מזה", אמר אתמול פרופ' שמחון. "אין דרך לתת יותר מזה מבלי להעלות מסים או לפגוע בתקציבי הרווחה, החינוך, הביטחון והבריאות".

על פי לוח הזמנים הצפוי, עד סוף החודש ינסח משרד האוצר הצעת מחליטים שתובא לאישור הממשלה. בהצעה זאת יקבע האוצר את חלוקת התוספת לנכים ב־2018, שצפויה להגיע מכרית הביטחון שהגדיר התקציב הדו־שנתי עבור שנת 2018. השימוש בכרית ביטחון זאת - השומרת בצד 3.5 מיליארד שקל עבור תוספות חריגות לתקציב ב־2018 - יכול להתבצע הודות לקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה שכבר אושר.

זאת משום שבעת ניסוח תקציב המדינה החליטה הממשלה באופן חד צדדי לקחת מיליארד שקל מקק"ל עבור כרית הביטחון. משקק"ל לא הסכימה לכך, נדרש קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, שכבר אושר אך לא בוצע בפועל.

אתמול, בעת ישיבת הממשלה, הכריזו שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו כי נדרש קיצוץ רוחבי נוסף של 300 מיליון שקל עבור העלאת קצבאות הנכים ב־2018. זאת על בסיס הערכת פרופ' שמחון כי התוספת לקצבאות ב־2018 תעמוד על 1.3 מיליארד שקל, להבדיל מהערכת ההסתדרות שמדברת על 1.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה לביצוע התוכנית.

קיצוץ רוחבי זה גרר אתמול תרעומת רבה בממשלה. "לא זכור לי שכאשר כחלון הגיע לממשלה כדי לאשר את תוכנית 'נטו משפחה' הוא ביקש קיצוץ רוחבי", התריס אתמול אחד השרים. למעשה, רוב השרים מביעים התנגדות גורפת לקיצוץ הרוחבי הנוסף של כחלון, ובהם שר הפנים אריה דרעי, שר החינוך נפתלי בנט ושר הבריאות יעקב ליצמן.

הפגנת נכים. לפי פרופ' שמחון, הסכימו שרוב התוספת תעבור ב־2019 - 2021 צילום: הנכים הופכים לפנתרים

השרים רבים על השימוש בכרית החירום

לפי המתווה עליו הוכרז בשבוע שעבר, קצבתם של 30 אלף הנכים הקשים ביותר בישראל תעלה עד שנת 2021 ל־4,500 שקל בחודש; קצבתם של 30 אלף נכים בעלי נכות פחותה תעמוד על 4,050 שקל בחודש; קצבתם של 100 אלף נכים נוספים תעמוד על 3,950 שקל בחודש; ואילו קצבתם של 30 אלף נכים נוספים תעמוד על 3,850 שקל בחודש.

מלמעלה: כחלון, ביטן ופרופ' שמחון. "אין דרך לתת יותר מבלי להעלות מסים" צילום: עמית שאבי, ענבל מרמרי, אוראל כהן

מלבד קצב הפעימות, בהצעת המחליטים המנוסחת בימים אלו באוצר תהיה גם התייחסות להגדלת הדיסריגרד, הוא הסכום שעד אליו ניתן לקבל שכר מבלי לפגוע בסכום הקצבה, מ־2,800 שקל בחודש ל־4,300 שקל בחודש. אולם, כדי לממש את כל ההתחייבויות הללו, הממשלה תידרש לקצץ לא מעט מהתחייבויות והבטחות אחרות שלה.

הבעיה הראשונה של הממשלה, שתצטרך לקבל טיפול מיידי, היא אותה כרית ביטחון. מלבד הפעימה הראשונה של התוספת לקצבאות הנכות - כחלון ביסס על כרית זאת את החלק בתוכנית "נטו משפחה" שמבוסס על הוצאה תקציבית ולא על הפחתת ההכנסות ממסים.

מדובר בסכום המסתכם ב־1.65 מיליארד שקל, המורכב מסבסוד הצהרונים ב־900 מיליון שקל והגדלת מענקי העבודה ב־750 מיליון שקל.

בסך הכל, תוכנית "נטו משפחה" של כחלון והעלאת קצבאות הנכות יגרעו מכרית הביטחון 2.95 - 3.15 מיליארד שקל, וישאירו את השרים להתווכח על יתרה של 350 - 550 מיליון שקל.

בין היתר, שר הבריאות ליצמן צפוי לדרוש את זה עבור הרפורמה בביטוח הסיעודי, שר הביטחון אביגדור ליברמן צפוי לדרוש זאת כתוספת לתקציב הביטחון ושר החינוך בנט צפוי לדרוש זאת עבור קיצור ימי החופשה במערכת החינוך. את המהלכים הללו לא ניתן לבצע בסכום של 350 - 550 מיליון שקל, ולכן אם הם יתקיימו הם ידרשו קיצוץ נוסף, אליו כאמור רוב השרים מתנגדים.

הבעיה השנייה היא בפריסת ההסכם לשנים הבאות. הפריסה המדויקת ל־2019 - 2021 לא תפורט בהצעת המחליטים, אלא רק תיתן אמירה כללית על מתן מלוא הסכום עד ל־2021.

כך למעשה הצליח פרופ' שמחון להתחמק מהנומרטור, הכלי שקובע כי הממשלה לא יכולה להתחייב על כספים שאין לה. למעשה, הנומרטור כלל לא מאפשר לממשלה לקבל החלטות תקציביות עבור השנים הבאות, זאת מאחר שכבר עכשיו היא נמצאת בעודף בעייתי. היא התחייבה להוציא ב־2019 וב־2020 יותר ממה שהנומרטור מאפשר לה, ועל כן היא תידרש לקצץ 3.8 מיליארד שקל מתקציב 2019 ו־2.7 מיליארד שקל מתקציב 2020. בנוסף, ללא קשר למציאת המקור התקציבי לקצבאות הנכים, היא נדרשת להגדיל את הכנסותיה ממסים או מאפיקים אחרים ב־6.4 מיליארד שקל ב־2019 וב־9.9 מיליארד שקל ב־2020.

פרופ' שמחון הוא לא הראשון שמצא דרך להתחמק מהנומרטור - עשה זאת גם השר כחלון עצמו. במסגרת תוכנית "נטו משפחה", הוא ביטל את מס הקנייה על פלאפונים ומוצרי התינוקות והגדיל את מענקי העבודה ונקודות הזיכוי רק עד סוף 2018 - אך הדגיש כי גם לאחר מכן לא ייפסקו ההטבות. זאת, ככל הנראה, מתוך הבנה שקשה לבטל צ'ופרים שכבר ניתנו לציבור.

הקרב על הסמכויות משתק את אגף התקציבים

מי שבלט בהעדרו מהדיונים סביב המתווה החדש הוא אגף התקציבים במשרד האוצר. מבחינה פוליטית הנושא הופקע מכחלון, שוויתר עליו בשמחה, אך ההסכם אליו הגיעו הצדדים רחוק מלהיות משהו שהאגף יכול לחיות איתו. כפי שחשו לגבי המלצות ועדת זליכה — המלצות דומות לאלו אליהן הגיעו הצדדים ביום שישי — באגף התקציבים סוברים כי העלויות יהיו גבוהות בהרבה מהסכום עליו הצהירו. באגף התקציבים גם מודאגים מהצמדת הקצבאות לשכר הממוצע במשק, זאת בשל החשש כי הדבר יגרור שינויים בהצמדה של קצבאות אחרות בעלות של מיליארדי שקלים בשנה.

עצם קיום הדיונים על חלוקת מיליארדי שקלים ללא אף נציג מאגף התקציבים מעידה על קריסת מעמדו של האגף בממשלה, אך למרות זאת באגף שומרים על שתיקה. מבחינת האגף, שאמור להיות שומר הסף של הכסף הציבורי, עליו לבחור את הקרבות שלו בתקופה זאת בה הוא מתנהל ללא ממונה קבוע. לאגף מאבק חשוב יותר - להאבק על עצמאותו.

כחלון צריך להחליט בתקופה הקרובה האם להרחיב את סמכויות מנכ"ל המשרד, כך שבכל מקרה של מחלוקת בין האגפים המנכ"ל יהיה זה שיכריע. להתנגד להעלאת הקצבאות כעת, בצורה שתעלה את כחלון על המוקד, לא תשרת את ניסיון אגף התקציבים לשמור על עצמאותו.

שלל המלחמה: ומי ירוויח מההעלאה? חברות מיצוי הזכויות

המרוויחות הגדולות מהעלאת קצבאות הנכות יהיו כנראה החברות למיצוי זכויות רפואיות כמו לבנת פורן, זכותי, ועורכי דין שעוסקים בתחום.

זאת שכן נכים שקיבלו את קצבתם בעזרת החברות האלה התחייבו לרוב להעביר לידיהן, בנוסף לדמי פתיחת תיק, בין 10% ל־12% מהקצבה החודשית שיקבלו במשך חמש שנים. יוצא שבמקרה של נכה 100%, שקצבתו תגדל ל־4,500 שקל בחודש, הכנסת החברה תגדל ב־220 עד 264 שקל בחודש. חברה שטיפלה ב־1,000 נכים כאלה תקבל עוד כ־220 אלף שקל בכל חודש.

מנגנון הגבייה הזה מותר על פי חוק שאושר בכנסת ב־2015 כדי להגביל את שכר הטרחה של מי שמייצגים לקוחות מול הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. החוק אמנם הגביל את הנתח שיכולות החברות לתבוע לעצמן מהקצבה, אבל גם האריך מ־48 ל־60 חודשים את התקופה שבה מותר לגבות את הנתח הזה. ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), שהיה בין יוזמי החוק, אמר שיפנה לשר הרווחה חיים כץ ולשרת המשפטים איילת שקד בבקשה שיחתמו על תקנות שיפחיתו את חלק הקצבה שהחברות רשאיות לגבות בהתאם לשיעור העלייה בגובה הקצבה.

השר כץ מסר ל"כלכליסט" כי לא ייתן את ידו לתגמול גבוה מהתגמול שנקבע בחוק: "המדיניות היא להמשיך במאמצים להורדת המחסומים הבירוקרטיים בהליך מיצוי הזכויות״.

לבנת פורן מסרה: "אני מקווה שהעלאת הקצבאות תפתור חלק מהעיוותים שנוצרו, ואוכל לעזור לחלק מהאנשים שהיום אני לא יכולה לעזור להם. זה עדיין לא פותר את כל העיוותים שיצר החוק".

מיקי פלד