שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מבקר המדינה: "שעות טיפול מקשישים סיעודיים נגנבות, המשפחות נושאות ב-40% מהטיפול"

בדו"ח חמור על הטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, קובע המבקר כי 40% מהקשישים שזכאים לגמלת סיעוד לא קיבלו את מלוא השעות שהם זכאים להן. מטפלת אחת דיווחה על 339 שעות עבודה חודשיות אצל לא פחות מארבע חברות סיעוד, כלומר כ-15 שעות עבודה ביום בממוצע

שחר אילן 16:0701.10.17

40% מהקשישים שזכאים לגמלת סיעוד לא קיבלו את מלוא השעות שהם זכאים להן. התוצאה: בגלל פיקוח לקוי של הביטוח הלאומי, הקשישים הפסידו בין השנים 2011 ל-2015 כ-16 מיליון שעות ששוות 680 מיליון שקל, כלומר מדובר ב-3.2 מיליון שעות בממוצע בשנה ששוות ל-136 מיליון שקל. כך קובע מבקר המדינה בדו"ח חמור על הטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם כי הביטוח הלאומי כשל בטיפול בהם, שמתפרסם עכשיו (א').

 

הדו"ח מתריע גם על תופעה רחבה של "גניבת שעות" בידי מטפלות - דיווח פיקטיבי על שעות שלא בוצעו בפועל. ממצא נוסף: אחד מכל שבעה בני משפחה המטפלים בקשישים מפסיקים לעבוד בשל כך מה שגורם נזק קשה למשק.

 

מבקר המדינה יוסף שפירא וח"כ קארין אלהרר, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה מבקר המדינה יוסף שפירא וח"כ קארין אלהרר, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת

 

16 מיליון השעות האבודות, מהוות 3% מהשעות שלהן זכאים הקשישים. בני משפחותיהם של כ-40% מהקשישים הסיעודיים אמרו בסקר שקרוביהם לא קיבלו את כל שעות הטיפול שהיו זכאים להן מהמטפלות הישראליות. 50% מתוכם מסרו שהקשישים לא קיבלו בין 3-6 שעות שבועיות ו-33% מסרו שלא קיבלו בין 22-7 שעות שבועיות.

 

ארכיון ארכיון צילום: אוראל כהן

 

ביטוח לאומי מצדו לא עשה דבר כדי לטפל בתופעה שחוסכת לו כל כך הרבה כסף. המבקר מצין ש"ביטוח לאומי לא ניתח את הנתונים, לא דן בהם ולא דרש מחברות הסיעוד הסבר מפורט על הסיבות לשעות החסרות". הוא גם "אינו מביא לידיעתם של הקשישים את העובדה שהם אינם מקבלים את כל שעות הטיפול שלהן הם זכאים".

 

בנוסף לשעות האבודות שהקשישים מפסידים אבל המדינה אינה משלמת עליהן, המבקר מתריע על תופעה רחבה של "גניבת שעות". המדובר במצב בו מטפלות מחתימות את הקשישים או בני משפחותיהם על יומן שעות פיקטיבי שבו מדווחות על יותר שעות ממה שעשו בפועל או שהן פשוט מזייפות את חתימת הקשישים. כל זאת, כדי לקבל תשלום עבור שעות שלא עשו בפועל.

 

מטפלת דיווחה על 339 שעות עבודה חודשיות

 

את התופעה של דיווחים פיקטיביים מדגימה מטפלת שדיווחה על 339 שעות עבודה חודשיות אצל לא פחות מארבע חברות סיעוד, כלומר למעלה מ-15 שעות העבודה ביום בממוצע. מתוך השעות האלו, 150 שעות בוצעו בחפיפה בין שני קשישים ויותר.בחלק מהמקרים היא דיווחה שעבדה אצל שלושה קשישים באותן שעות.

 

 

מבקר המדינה יוסף שפירא מבקר המדינה יוסף שפירא צילום: אלכס קולומויסקי

 

המבקר איתר 184 מטפלות שדיווחו כי עבדו באותו חודש יותר מ-250 שעות. משרד מבקר המדינה מצא מעל עשרת אלפים מיקרים בממוצע לחודש שבהם מטפלת דיווחה כי עבדה בשני מקומות בחפיפה או בקרבת זמן חשודה (שלא מאפשרת לה די זמן לעבור בין שני בתי הקשישים).

 

הביטוח הלאומי החל להפעיל מערכת דיווח נוכחות טלפונית למניעת גניבת שעות ב-2004 אבל עד היום היא הופעלה רק בארבעה יישובים.

 

קשישה בת 94 הסבירה לעובדי המבקר ש"מכיוון שהקשיש לעיתים תלוי כמעט לחלוטין במטפלת הוא לא מעז לדווח על היעדרויות ושעות שהוחסרו". קשישות אחרות הסבירו להם שהמטפלת לעיתים מזייפת את החתימה שלהן או שהיא דורשת שיחתמו להן על שעות הנסיעה כאילו היו שעות עבודה.

 

מהדו"ח עולה שהמדינה מגלגלת על המשפחות 40% מכלל ההוצאה של הטיפול בקשישים סיעודיים. הוצאת משקי הבית על הטיפול בקשישים סיעודייםמגיעה ל-3.8 מיליארד שקל לעומת 5.8 מיליארד שקל שמוציא הביטוח הלאומי. תורמת לכך העובדה שהיקף הקצבה המרבי הקבוע בחוק מצומצם ומגיע עד 22 שעות בשבוע בלבד.

 

המבקר קובע: ש"רשויות המדינה זנחו את בני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד".

 

לפי נתוני מחקר, כמיליון איש במדינה מטפלים באדם קשיש אחד לפחות. כ-41% מבני המשפחה של קשיש סיעודי המטופל על ידי מטפלת ישראלית דיווחו כי הם מקדישים מעל 30 שעות בשבוע לטיפול בקשיש. 30% דיווחו כי הפסידו ימי עבודה, ו-14% דיווחו כי הפסיקו לעבוד בשל הצורך לטפל בקשיש. המבקר כותב כי העומס הכבד על בני המשפחה "לעיתים עד כדי ויתור מוחלט על יציאה לעבודה, גורם נזק כלכלי למשק בכללותו".

 

  • מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "על בסיס ניסיון העבר, והטענות שעלו בדו"ח, המוסד פיתח ומטמיע מערכת רישום נוכחות של המטפלות שנועדה להבטיח את מתן מלוא שעות הזכאות על פי תכנית העבודה. המערכת מנתקת את הקשר והתלות ההדדית בין הזכאי למטפלת בכול הקשור לחתימה על יומן עבודה. המערכת פועלת כיום במספר אזורים בארץ ותוטמע בכל הארץ עד סוף 2018".

 

  • שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) מסר בתגובה ש"התמונה המלאה של מחדל הטיפול בקשישים בקהילה באמצעות חוק הביטוח הלאומי, חמורה הרבה יותר". השר הזכיר ש"משרד הבריאות גיבש רפורמה מקיפה ומלאה שנותנת מענה למשבר הסיעוד שאנו בעיצומו". הוא קרא לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון "לכנס לדיון חירום בממשלה ולהביא לאישור מידי של הרפורמה בסיעוד ממלכתי".

     

  • ח"כ נחמן שי, יו״ר שדולת האזרחים הוותיקים אמר ש"מדינת ישראל משליכה את קשישיה לשולי הדרך. בעיניה הם חלשים, זקנים, חסרי יכולת, אינם יצרנים עוד וממילא מיותרים. התפיסה הזאת, שמנחה את קברניטי המדינה אינה אנושית, והיא בגידה במאות אלפי נשים וגברים שהקדישו את חייהם לבניין הארץ".


 

  • יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, פרופ' יצחק בריק, אמר בתגובה ש"לא רק שמדינת ישראל רחוקה מלהיות ערוכה לטיפול בזקנים החיים בקרבנו שלא מצליחים לקבל טיפול ראוי בביתם ובקהילה, אלא שאין היערכות להכפלת מספר הזקנים בשנים הבאות".


 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x