יום כיפור – זמן לחשבון נפש גם בתחום המשפט

חשבון הנפש: מטעם המעסיקים בענף הבניין

הנושא: תאונות עבודה

עורך הדין: אלון טייטלמן, עוסק בנזיקין ושותף במשרד עורכי הדין מרקוביץ, טייטלמן, כהן.

הנושא: הנפקת צ'קים מוגבלים עבור פושטי רגל.

עורך הדין: אורי גילת עוסק בפשיטות רגל וייצוג חייבים.

"'פושטי רגל', צמד מילים שאומר הכל ואינו אומר דבר. רבים טועים לחשוב כי פושט הרגל הוא אדם מפוקפק ולפיכך לא כדאי לסמוך עליו, אך המצב הפוך ב-180 מעלות. פושט הרגל הוא בדרך כלל אדם אשר לוקח אחריות על חייו ומחליט לשקמם. יכול להיות שפושט הרגל שגה בעבר אך עצם החלטתו לפנות להליך פשיטת הרגל על כל מגבלותיו מראה כי למד את הלקח וכנראה שלא יחזור על אותן הטעויות בעתיד. יתרה מכך, הגבלות רבות שמוטלות עליו כגון הסיכון לביטול תהליך פשיטת רגל במקרה של צבירת חובות נוספים מבטיח לאלו הבאים עימו בקשרי מסחר, כי יעמוד בתשלום באופן כמעט ודאי, כיוון שאי עמידה בתשלום החוב בזמן תשיבו למצב בו היה שרוי טרם פשיטת הרגל.

"אך אליה וקוץ בה. בעוד אותן הגבלות עוזרות לפושט הרגל להימנע מחובות חדשים, הן מזיקות לו בחיפושיו אחר דירה להשכרה. על פושטי הרגל נאסר להוציא צ'קים, דבר שמקשה ביותר מכיוון שרוב בעלי בית מסרבים להשכיר דירות ללא שיפקידו עבורם צ'קים לעירבון.

"הצעתי היא לאפשר הוצאת צ'קים מוגבלים לפושטי רגל על מנת שיוכלו לשכור דירות. קרי, צ'קים מוגבלים, שמוטבעים בהם שמות בעלי הדירות ונועדים הם לשכירות דירה בלבד. בכך, הופך הצ'ק למעין הוראת קבע (דבר המתאפשר לפושטי הרגל) ושני הצדדים מרוויחים. גם המדינה שמצליחה לעזור לפושטי הרגל לשקם עצמם וגם פושטי הרגל שיצליחו לשכור דירות או לשמור על דירותיהם ללא שגורמים זרים יתערבו ויקשו עליהם".

אולם בית משפט. גם המחוקק צריך לעשות חשבון נפש צילום: גולן פרידנפלד

הנושא: הילדים הסיעודיים בישראל

עורך הדין: גלעד רמתי עוסק בתביעות סיעוד

"פעוטות אשר במהלך שלושת שנות חייהם הראשונות הפכו לסיעודיים אינם זכאים לקבל פיצוי מחברת הביטוח בגין מצבם הסיעודי במסגרת פוליסות הסיעוד של קופות החולים. את העוול הזה ניסו לתקן במשרד האוצר באמצעות תיקון להוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים), תשע"ו-2015. למרות הניסיון לבטל את החריג, בסופו של יום החריג נשאר בתוקף, ופעוטות אשר מסיבה כלשהי יהפכו לסיעודיים בשלושת שנות חייהם הראשונות ישארו ללא פוליסת ביטוח סיעודי.

"להורים אשר ילדם הופך לסיעודי קשה לא רק בהיבט הנפשי אלא גם בהיבט הכלכלי, דבר אשר משליך גם על עבודתם של בני הזוג. הפיצוי החודשי של הביטוח הסיעודי (למרות התקופה המוגבלת ל- 5 שנים), היה מסייע רבות למשפחות שנאבקות תחת הנטל הנפשי והכלכלי בגידול ילד סיעודי.

"משרד האוצר צריך לעשות חשבון נפש עצום על כך שלא עשה את כל המאמצים על מנת שחריג זה יבוטל".

הנושא: לאפשר נוכחות עורך דין בחדרי החקירות.

עורכת הדין: מעיין חיימוביץ עוסקת בדין הפלילי.

"חדר החקירות במדינת ישראל היה מאז ומתמיד יעד מבוצר, כאשר הנוכחים בו הם אך ורק החוקר והנחקר. לאחרונה, למרות האמור בחוק, חלה הסלמה נוספת כאשר אנו נתקלים בחוקרי נוער אשר לא מאפשרים להורה או עו"ד להיות נוכחים בחקירה וזאת בטענות שונות ומשונות שנוגדות כל דין.

"לצערנו, חלק מהחוקרים שיודעים כי איש מלבדם ומלבד הנחקר אינו יכול לדעת מה קורה בחדר החקירות, מנצלים לעיתים עובדה זו על מנת "לעקם" את החוק ואף לעבור עליו באמצעות שיטות חקירה נפסדות, פסולות ואסורות. כך אנו, עורכי הדין הפליליים, נתקלים לא פעם בחשודים, נחקרים, עצורים שמתלוננים על סוגים שונים של אלימות נפשית, מילולית, ולפעמים אף פיזית מטעם החוקרים.

"במדינת ישראל צילום חקירה נעשה רק במקרים של פשעים חמורים, כך שבשאר המקרים אין לנו אלא את מילתו של החוקר מול זו של הנחקר. לצערנו, הופך הדבר למילה של איש חוק נגד מילה של עבריין בפוטנציה דבר שכמעט ולא משאיר לקול החשוד ותלונותיו כל סיכוי מראש.

בעניין זה חשוב לדעת כי ברוב מדינות המערב מתאפשרת נוכחות עורך דין בחדר החקירות, מתוך הבנה כי מדובר בזכות בסיסית העומדת לחשוד אשר לבדו אינו יודע להתמודד עם מעמד החקירה ומהלכיו. כך לדוגמא, התיקון החמישי לחוקה האמריקאית קובע בין היתר, את כניסתו של עורך הדין לחדר חקירות ובכך מעגן את זכויות הנחקר כולן הן בכך שיוכל לקבל יחס הוגן והליך הוגן והן בקבלת עצה משפטית נכונה בזמן אמת. כיום עורכי הדין האמריקאים משמשים חלק בלתי נפרד ממערך חדר החקירות.

"גם בדנמרק, באנגליה ובקנדה זכותו של החשוד לנוכחות עורך דין בחקירה מעוגנת בחוק. הגיעה העת כי המחוקק יתעשת, יאזור אומץ ויחוקק חוק המאפשר לעו״ד או מי מטעמו של החשוד להיות נוכח אף הוא בחדר החקירות".

הנושא: תלונות שווא בגירושין

עורכי הדין: רחלי שמעון ואריאל ממן עוסקים בדיני משפחה

"מלחמה היא האופן שבו לעתים מתייחסים בני זוג להליך הגירושין שלהם ובמלחמה כמו במלחמה, מסתבר שכל האמצעים כשרים. כחלק מאותה מלחמה, אנו נתקלים לא פעם בנשים שאינן מהססות להגיש תלונות שווא כנגד בני זוגן, לעתים תוך התעלמות מההשלכות הקשות שיש לתלונות אלה על עתידם של בני הזוג ותוך פגיעה חד משמעית בילדים המשותפים. בתיקים רבים בהם מייצג משרדנו גברים, מוגשת מהצד השני תלונה למשטרה, לעתים קרובות על זוטות, או על הרגשות ספקולטיביות של בת הזוג, שאינן ניתנות לבחינה, כמו אמירה רווחת "הרגשתי מאוימת" שקשה מאוד לסתור. תלונות אלה נסגרות, לרוב, ללא שמוגש כתב אישום כנגד בן הזוג ולעתים, גם אם הוגש כתב אישום, ההליך מסתיים בזיכוי. בינתיים, נאלצים אותם גברים להיאבק בערכאות השונות על מנת לטהר את שמם. הם נעדרים מעבודתם, משחיתים את זמנם בחדרי חקירות ואת כספם במשרדי עורכי דין, כאשר, ניתן לומר בבירור שתלונה זו נולדה כחלק מטקטיקה של מאבק המשפטי, סביב נושא הגירושין או חלוקת הרכוש.

"הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.5 שעודכנה בחודש מרץ 2017 לגבי מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד להגשת תלונות שווא, הקובעת בנוסחה החדש כי במקרים שבהם מוגשת תלונת שווא במטרה להזיק לאדם וזו גרמה בפועל, או הייתה בעלת פוטנציאל לגרום לו נזק חמור (כמו מעצר או הרחקה מילדיו) תחזק את הנטייה להורות על פתיחה בחקירה, אינה נאכפת לרוב, תוך מחשבה כי עדיף 100 תלונות שווא על פני אישה אחת שתפחד לפנות למשטרה בגין אלימות מוצדקת.

"לקראת השנה החדשה ניתן רק לקוות שתופעה פסולה זו, של הגשת תלונות שווא, תיכחד לחלוטין וכי תוצא מארסנל הכלים בהם משתמשים בעלי דין או עורכי דינם במסגרת מאבק משפטי בהליכי גירושים".

חשבון הנפש: עבריינים שזוכו בשל מחסור בראיות

הנושא: זיכוי אינו בהכרח מעיד על חפות.

עורכת הדין: עידית רייכרט עוסקת בפלילים ושותפה במשרד דביר, רייכרט, שורץ

"אצל מרביתנו מועדי תשרי בכלל ויום כיפור בפרט מהווים אתנחתא וקרקע לעריכת חשבון נפש, להרהורים על מה שהיה ומה שיהיה.

"אך יש מי, כך אני מקווה, שהשנה יידרשו לחשבון נפש מיוחד ומוגבר, כוונתי לאותם חשודים היודעים בתוך תוככם כי בצעו מעשה אסור, עברו על החוק ולמרות זאת תיקם נסגר בשל מחסור בראיות מספיקות להעמדתם לדין – "קושי ראייתי" כפי שמגדירה זאת הפרקליטות בנימוקיה למתלוננים אותם ייצגנו. כך למשל:

"שוטר מג"ב שהתחזה לאחר ובזכות כך זכה לקיים יחסי מין עם בחורה צעירה ותיקו נסגר בשל קושי ראייתי.

"אישה שבמהלך הליך גירושיה טרחה להגיש שתי תלונות נגד בעלה שעוכב לחקירה ואלה הסתברו כתלונות שווא.

"מעסה שליטף איבר מין ותירץ זאת כמעשה לגיטימי במסגרת הטיפול ותיקו נסגר בשל קושי ראייתי

"סב שביצע מעשים מגונים בנכדתו בת ה-6 ותיקו נסגר בשל קושי ראייתי.

"אלה וגם אחרים זכו לחסד משפטי ולא הועמדו לדין אף על פי שברור לכולם – גם לחוקרים, גם לפרקליטות - כי העבירות בוצעו ככל הנראה אבל הוכחתן בבית המשפט לא תצלח משום ש"אין סיכוי סביר להרשעתם" לו יועמדו לדין.

"כמה קשה לתרגם את המציאות המשפטית לנפגע העבירה, התשוש המוכה החבול שמצפה ממערכת המשפט ל"עשות צדק". כמה קשה להסביר לקרבנות כי מערכת המשפט מכוונת לעשיית משפט וזו אינה בהכרח נרדפת לצדק.

אאחל אפוא לכל אותם חשודים שפסע היה בינם לבין כתב אישום לערוך השנה חשבון נפש אמיתי, לחטט במניעים, לבדוק מדוע כשלה אצלם מערכת הערכים ולנצל את החסד השיפוטי לטובת שיקומם הפרטי".