• תפריט
בארץ

הקרב בין המדינה ושותפויות הגז על מיסוי הרווחים הגיע לביהמ"ש

סכסוך ארוך שנים בין שותפויות הגז לרשות המסים הגיע השבוע להליך משפטי, ובכך נפתחה באופן רשמי מלחמה על מיסוי רווחים של מאות מיליוני דולרים. במוקד הוויכוח: ניסיון של הרשות למסות את מחזיקי יחידות ההשתתפות, הנתקל בהתנגדות של ישראמקו

תומר גנון, עמרי מילמן וליאור גוטמן 06:5626.09.17

סוגיית מס נפיצה, הנוגעת למאות מיליוני שקלים מדי שנה בשנים הקרובות, מאיימת להצית מלחמה בין רשות המסים לבין שותפויות חיפושי הגז הטבעי והנפט.

 

דיווח עמום ששיגרה שלשום (א') לבורסה שותפות חיפושי הגז ישראמקו, המחזיקה 28.75% ממאגר הגז הטבעי תמר, חשף עליית מדרגה במחלוקת ארוכת שנים בין הצדדים באשר לאופן גביית המס על רווחי השותפויות. בדיווח הודיעה ישראמקו כי פתחה בהליך משפטי נגד רשות המסים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

 

מקור המחלוקת בדרישת רשות המסים שהשותפויות יגבו מראש את המס שבו חייבים מחזיקי יחידות השתתפות (יה"ש) בשותפויות. לפי טענת שותפויות הגז, הרשות נוקטת בשיטה שגורמת לחברות המחזיקות ביה"ש לשלם מס גבוה יותר מזה שעליהן לשלם, בעוד יחידים המחזיקים ביה"ש משלמים מס נמוך יותר. לפי השותפויות, ברשות נוקטים בשיטה זו כדי להקל על הגבייה ולמנוע התחמקות מתשלום מס.

 

ההכרעה בסוגיה העקרונית, שגולגלה לבית המשפט, נוגעת בשלב זה לתשלומי מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בלבד. עם זאת, היא צפויה להשליך בשנים הקרובות על גביית מס בהיקף של מאות מיליוני שקלים מהרווחים כל שותפויות חיפושי הגז והנפט, שנמצאים במגמת עלייה בשנים האחרונות.

 

 

 

רשות המסים מתקשה לגבות

 

בלב המחלוקת בין רשות המסים לישראמקו, שפתחה בהליך משפטי נגד רשות המסים, עומדת הדרישה של הרשות ליצור הפרדה בין חברות המחזיקות ביה"ש לבין יחידים המחזיקים ביה"ש. בישראמקו מתנגדים לדרישה זו.

 

ההפרדה שדורשת הרשות אמורה להקל עליה בניסיון לגבות מס מלא מהיחידים המחזיקים ביה"ש. נכון לעכשיו ישראמקו מתנגדת לדרישה. ברשות קבעו שיעור מס אחיד של 27% שינוכה במקור מהרווחים של כל מחזיקי היה"ש ל־2013.

 

הבעיה: שיעור מס החברות עמד אז על 24%, בעוד שיעור המס על יחידים מגיע עד ל־48%, בהתאם לגובה ההכנסה. המס האחיד שקבעה הרשות הוא ממוצע משוקלל של שיעור המס של כלל מחזיקי היה"ש.

 

בעקבות החלטה זאת נוצר מצב שבו חברות שמחזיקות יה"ש צריכות לקבל החזר מס, בעוד יחידים צריכים במקרים מסוימים כמעט להכפיל את גובה תשלום המס שלהם. בפועל, למעשה החברות מסבסדות את היחידים, שכן הן מושכות מטה את שיעור המס.

 

כאמור, הדרישה של אנשי רשות המסים נובעת מחשש כי לא יוכלו לאתר את היחידים שמחזיקים ביה"ש. אותם יחידים אמנם מחויבים להגיש דו"ח כספי אם רשמו רווחים, אולם קשה לאתר אותם במידה שיחליטו להימנע מדיווח. להבדיל, חברות בכל מקרה נדרשות להגיש דו"ח כספי שנתי. במילים אחרות: ברשות פשוט לא סומכים על היחידים שמחזיקים יה"ש.

 

לכן מבקשים ברשות כי השותפויות יסמנו לה את אותם יחידים ובכך יקלו עליה להגיע לכל החייבים במס וליצור מסד נתונים של מחזיקי היה"ש. השותפויות, כאמור, מתנגדות לדרישה. לטענתן, הן רוצות שהרווחים ונטל המסים יחולקו באופן שוויני בין מחזיקי היה"ש השונים, בלי קשר להיותם יחידים או חברות.

 

"דרישת הרשות כי רישום המס יהיה שונה בין חברה ליחיד אינה חוקית ללא הרשאה בדין", נכתב בפנייה של ישראמקו לבית המשפט. "ככל שתהיה אבחנה בין יחיד לבין לחברה, תיווצר חלוקת רווחים לא שוויונית בין מחזיקי היה"ש, כך שמחזיק יחיד יקבל דיבידנד גבוה ממחזיק שהוא חברה".

 

מימין: בעל השליטה בישראמקו קובי מימון ובעל השליטה בדלק קידוחים יצחק תשובה. מחלוקת של מאות מיליוני שקלים מימין: בעל השליטה בישראמקו קובי מימון ובעל השליטה בדלק קידוחים יצחק תשובה. מחלוקת של מאות מיליוני שקלים צילום: אוראל כהן, משה בנימין

 

 

"העיכוב פוגע במשקיעים"

 

בישראמקו, שמיוצגת על ידי עוה"ד טלי ירון־אלדר ורועי פלר, טענו שלשום בפני בית המשפט כי הרשות מעכבת את הוצאתן של תעודות שבהן רושמת שותפויות את חלקו ברווחים של כל מי שמחזיק ביה"ש ואת המס ששילם. תעודות אלו, המכונות תעודות מחזיק זכאי, דורשות את אישור רשות המסים לצורך הגשתן בדו"חות מס שנתיים.

 

לדברי ירון־אלדר, "בסופו של דבר העתירה הזאת מוגשת משום שבעלי היחידות מבקשים לקבל את הזכות הבסיסית מרשות המסים - שיתנו להם לדווח על פי המס האמיתי שנוכה מהם. אלא שרשות המסים בהתנהלות שלה, בכך שאינה מוציאה את האישורים הסופיים, מונעת זאת מהם. הסיבה למניעה לא קשורה להתנהלות בעלי היחידות. העתירה מתייחסת לזכות של בעלי היחידות לקבל את האישור הסופי כמו כל אזרח ומבקשת לא למנוע מהם זאת בגלל בירוקרטיה של רשות המסים".

 

"העיכוב בהוצאות התעודות פוגע במשקיעים", אמר עו"ד ורו"ח סיימון יניב. "המשקיעים רוצים לדווח על חלקם בהכנסות ועל המס שנוכה במקור על ידי השותפויות, במיוחד משקיעים שיש להם הפסדים ממקורות אחרים, מה שמאפשר להם לדרוש את המס שנוכה להם על ידי השותפות כהחזר מס".

 

מאגר תמר. הכנסות עתידיות של מיליארדי שקלים מאגר תמר. הכנסות עתידיות של מיליארדי שקלים צילום: יח"צ

 

 

אין פתרון באופק

 

על פי הבקשה לבית המשפט, הרשות מעכבת את הוצאת התעודות לשנת 2013 בעקבות המחלוקת בינה לבין ישראמקו, למרות שהרשות והשותפות כבר הגיעו להסכמה לגבי תשלומי המס לאותה שנה. לפי הסיכום, ישראמקו שילמה 48 מיליון שקל על הכנסות של 178 מיליון שקל, כלומר מס של 27%. שיעור מס זה נקבע משום שרוב מחזיקי היה"ש הן חברות שמשלמות מס חברות של 25%, בעוד רק מיעוט מהמחזיקים הם יחידים, הנדרשים לשלם מס בשיעור של עד 48%.

 

בכך שהרשות מסרבת להנפיק את התעודה היא מונעת מהחברות שמחזיקות ביה"ש לקזז את תשלום המס העודף מתשלומי מס מעסקים אחרים. לחילופן, אותן חברות היו יכולות מלקבל החזר מהרשות לאחר שהמס כבר שולם.

 

ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת דיונים שהתקיימו בין הצדדים הציעה הרשות להעניק תעודות זמניות לבעלי היחידות. תעודות אלו יאשרו תשלום מס של 25%, אף שבפועל שולם מס של 27%. ברשות טענו כי אין ביכולתם להוציא תעודות עבור שיעור מס של 27%.

 

משמעות הדבר, מבחינת החברות והיחידים שכבר שילמו מס בשיעור של 27%, היא אובדן של כ־3.5 מיליון שקל ששולמו אך לא יוכרו. ההצעה עלתה במסגרת דיונים שערכה הרשות מול כמה שותפויות גז בשבועות האחרונים, אולם השותפויות סירבו לקבלה.

 

החלטה הרת גורל

 

יש סיבה שבגללה המחלוקת בין הצדדים, שנמשכת מאז 2013, מתפוצצת דווקא עכשיו. 2013 היא השנה הראשונה שבה שותפויות הגז התחילו להרוויח. עד אז, בכל שנה רק נרשמו הפסדים. באותן שנים רשות המסים הוציאה תעודות מחזיק זכאי עבור המחזיקים ביה"ש ללא כל קושי.

 

ב־2016 החלו דיוני שומה בין הרשות לבין ישראמקו, שבסופן הוציאה הרשות שומה על סמך נתונים חלקיים, לאור אי־הסכמות עם השותפות. ישראמקו, שבשליטת אנשי העסקים קובי מימון וחיים צוף, הגישה בהמשך אותה שנה השגה על אותה שומה. ביולי 2017 הגיעו השותפות והרשות לסיכום עבור 2013 בלבד. השותפות צברה רווחים גם לגבי השנים 2014‑2016, ובין הצדדים שוררת אותה מחלוקת לגבי מיסוי הרווחים של אותן השנים.

 

ההחלטה שתתקבל לבסוף בנוגע ל־2013 תקבע את הדרך שבה ימוסו כל שותפויות הגז בישראל, שצפויות להכניס לאורך השנים מיליארדי שקלים - כך שגובה המס יכול להגיע בקלות למאות מיליוני שקלים, וברשות חוששים שאם לא יסדירו את הנושא כעת לא יצליחו למסות את אותן הכנסות.

 

מאגר תמר התגלה בינואר 2009 ופותח משך ארבע שנים, עד שבמרץ 2013 הפך למסחרי וחובר לחוף. מאז 1 באפריל 2013, שותפות תמר מוכרת גז לכלל המשק, כאשר חברת החשמל, שאחראית ל־53% מהכנסות המאגר, היא הלקוח העיקרי שלה. תמר הוא מונופול רשמי שמספק את כל הגז לישראל. השבוע הושבתה הזרמת הגז מהמאגר בעקבות תקלה. מאז התקלה, תחנות הכוח בישראל עברו לשימוש בסולר לייצור חשמל.

 

נראה כי רשות המסים היתה יכולה לפתור את הסוגיה הסבוכה הזאת כבר לפני שנים רבות. בין השנים 2004 ועד 2013 פעל מאגר ים תטיס כספק גז יחיד למשק הישראלי. דלק קידוחים החזיקה ביחידות השתתפות גם במאגר זה, כך שכבר לפני 13 שנה נחשפו ברשות לבעיה שמגיעה כעת לערכאות משפטיות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x