• תפריט
בארץ

לא מסתפק ב-70 מיליארד שקל: ליברמן מבקש לפתוח את הסכם כחלון־יעלון

שר הביטחון מבקש לבטל שורה של הסכמות בין משרדי האוצר והביטחון ‑ על גובה התקציב, על אורך השירות ועל הפנסיות התקציביות. בינתיים הוא איננו זוכה לגיבוי של הדרג המקצועי במשרדו

עמרי מילמן 22:3024.09.17

ההסכם על תקציב הביטחון שנחתם בין שר האוצר משה כחלון לבין שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון מתפורר מהר מכפי שציפו בממשלה. אף ששר הביטחון הנוכחי אביגדור ליברמן התחייב במסגרת ההסכם הקואליציוני לכבד את הסיכום בין כחלון ליעלון, אט־אט הוא מבקש לכרסם בו.

 

 

 

כעת הוא ניגש לטפל בסוגיה החשובה ביותר ‑ גובה התקציב. ליברמן מבקש להגדיל את תקציב הביטחון, אשר עומד לפי ההסכם על 70 מיליארד שקל (כולל כספי הסיוע אמריקאים וההכנסות השונות של משרד הביטחון). אף שהכל ערים לרצונו של ליברמן, משרד הביטחון עדיין לא העביר לאנשי האוצר שום דרישה רשמית בנושא, והם למדו על כוונותיו של ליברמן דרך התקשורת.

 

הסוגיה השנייה שליברמן מעלה כעת נוגעת לקיצור השירות לגברים. עם אישור תקציב המדינה האחרון, כאשר ליברמן כבר כיהן כשר ביטחון, אישרה הכנסת לקצר את השירות מ־32 חודשים ל־30 חודשים. זאת לאחר שכבר הוחלט על קיצור השירות מ־36 חודשים ל־32 בתחילת 2014 (קיצור שיחול על מתגייסי יולי 2015 ואילך, כלומר יוחל לראשונה ב־2018). אף שהקיצור כבר אושר, הוא יחול רק על מתגייסי 2020, כך שיקבל ביטוי בפועל רק ב־2023. אחת הסיבות לדחייה היא שהצבא עדיין לא התמודד והבין את ההשלכות של הקיצור האחרון, שכן החיילים שהתגייסו ל־32 חודשים בלבד עדיין לא החלו להשתחרר.

 

ליברמן. ההסכם גרם לצה"ל להסתכן ליברמן. ההסכם גרם לצה"ל להסתכן צילום: אוראל כהן

 

 

עוד סוכם במסגרת המתווה לקיצור השירות כי צה"ל יקבל תוספת של 300 מיליון שקל בשנה למימון חודשי קבע ללוחמים, אשר יוכלו מעתה להשתחרר אחרי כמה חודשים של שירות קבע עם משכורת של שמונת אלפים עד תשעת אלפים שקל בחודש. כבר בדיונים סביב ההחלטה הזו הביע ליברמן את התנגדותו. אלא שאז הוא אמר כי הוא יכבד את ההסכם ולא יבטל את ההחלטה.

 

גורמים בממשלה טוענים כי למרות העמדות הנחרצות של ליברמן, הוא אינו זוכה לתמיכת הדרג המקצועי ‑ מה שעשוי להסביר מדוע לא הגיעו לאוצר פניות רשמיות בנושא. ייתכן שבמשרד הביטחון מהססים לדרוש תוספות תקציביות ולסגת מההסכמה לקיצור השירות מחשש שהדבר יוביל לפתיחת כל ההסכם, ויעורר מלחמה מחודשת בין המשרדים. פתיחת ההסכם אף תעמיד בסכנה את התוספות המובטחות בו, שהקפיצו את תקציב הביטחון ל־70 מיליארד שקל, ותפגום בוודאות התקציבית שהייתה חשובה כל כך למערכת הביטחון.

 

סלע מחלוקת נוסף בין משרדי הביטחון והאוצר נוגע לפנסיות הגישור. ההסכם בדבר פנסיות הגישור היה תולדה של פשרה מצד משרד האוצר, שבדיוני ועדת לוקר ב־2014 ביקשר להשאיר את הפנסיות התקציביות ללוחמים בלבד. לשאר משרתי הקבע ‑ שהם מרבית המשרתים ‑ הציעו באוצר להחליף את פנסיית הגישור במענק של מאות אלפי שקלים עם פרישתם. אין צורך לומר שכדי שהרעיון הזה יחזור לשולחן הדיונים, במקרה של דרישות רשמיות מצידו של ליברמן או במקרה של פתיחת כל ההסכם מחדש, הדרגים המקצועיים יזדקקו לגיבוי של כחלון, שטרם התבטא בנושא.

 

ליברמן מסביר כעת את החזרה שלו מההסכם בין כחלון ליעלון בשינויים שהתרחשו בשנים האחרונות בסוריה, וכן בהתחזקות של איראן. הוא טוען ששתי ההתפתחויות מאלצות את צה"ל להיערך מחדש, בשעה שההבנות עם האוצר הביאו את הצבא לקחת סיכונים גדולים מדי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x