שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

מזונות ילדים בצל ההלכה החדשה

כיצד מחושבים מזונות הילדים, כיצד מתייחס אליהם הדין העברי, ומה אומרת ההלכה החדשה. מדריך

עו"ד משה שגב 13:2919.09.17

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט– 1959, קובע כי אב יהודי חייב במזונות ילדיו הקטינים מכוח הדין האישי – כלומר הדין העברי.

 

כיצד מחושבים מזונות הילדים?

 

מזונות ילדים מורכבים משלושה אלמנטים:

1) צרכים הכרחיים (המכונים "מזונות מעיקר הדין"): במרוצת השנים, גיבשו הערכאות הדיוניות את גדר הצרכים ההכרחיים המינימאליים. נקבע כי אלה כוללים צרכי מינימום כגון מזון, ביגוד, הנעלה, חינוך פורמלי, ביטוח בריאות חובה, טיפול רפואי רגיל ותרופות שגרתיות. צרכים אלו הוערכו בפסיקה בטווח שבין 1,250 שקלים עד 1,400 שקלים לכל ילד (הסכום נחפף בהתאמה כשמדובר במספר ילדים).

 

2) מדור והוצאות מדור: השתתפות בשכר דירה ועלויות המדור הנלוות לו, כגון: חשמל, מים, גז, ארנונה, כבלים, אינטרנט, ועד בית ושאר הוצאות תחזוקת הבית. סך ההשתתפות ברכיב זה,נקבע בפסיקה בשיעור של 30% לילד אחד, 40% לשני ילדים ו-50% עבור שלושה ילדים ומעלה.

 

3) צרכים העולים על ההכרחי (המכונים "מזונות מדין צדקה"): חוגים, טלפון נייד, בילויים, קייטנות, שיעור נהיגה, גן, צהרון, תשלומי בי"ס והוצאות רפואיות חריגות (אורתודנטיה, טיפול פסיכולוגי או רגשי וכיוצב').בהוצאות רכיב זה יישאו ההורים באופן שווה.

 

התייחסות הדין העברי למזונות

ככלל, הדין העברי מבחין בין שלוש קבוצות גילאים: 6-0, 15-6 ו-18-15, כאשר לגבי כל אחת מן הקבוצות חלים הסדרים שונים. על פי תקנת אושא,מקור הלכתי קדום המיוחס לסנהדרין הגדולה, אב יהודי חב לבדו ובאופן מוחלט במזונות ההכרחיים, הדרושים לילדיו הקטינים עד לגיל מצווה. כיום, חיוב האב במזונות ילדיו הקטינים מגיל 6-0 נשען על תקנה זו. משמעות הדבר היא כי האב חייב לשלם את דמי המזונות ההכרחיים של ילדיו בכל מקרה, גם אם מצבו הכלכלי רע ומשכורתה של האם מעפילה על משכורתו.

 

בשנת 1944, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, החליטה מועצת הרבנות הראשית להתקין תקנה אשר תציב את חיוב האב במזונות ילדיו על "רגליים משפטיות עצמאיות". באותה הזדמנות, הוחלט להאריך את משך החיוב מגיל מצווה ועד לגיל 15. אף על פי כן, במרוצת השנים התגלעה מחלוקת קשה לגבי פרשנות התקנה, ביחס לקבוצת הגילאים 15-6.

 

ישנם רבנים הגורסים כי תשלום מזונות, על פי תקנת הרבנות הראשית, אינו חל על האב באופן בלעדי. על רבנים אלו נמנים הרב יוסף שלום אליישיב אשר נחשב לפוסק האשכנזי הגדול ביותר ב-150 שנה האחרונות. אליו מצטרפים הרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי מקום המדינה, הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לשעבר, הרב שאול ישראלי, חתן פרס ישראל למדעי היהדות וכן הרב הראשי לשעבר עובדיה יוסף.

 

מנגד, רבנים ראשיים לשעבר כמו בן-ציון מאיר חי עוזיאל ויצחק אייזיק הלוי הרצוג, שנמנו על מתקיני התקנה, נדרשו לפרשנותה וקבעו כי חובתו של האב חלה עליו בלבד מעיקר הדין.

 

באופן מפתיע ומקומם כאחד, בתי המשפט נהגו לאמץ דווקא את עמדת הרבנים אשר פירשו את תקנת תש"ד כמטילה על האב, ועליו בלבד, חיוב במזונות ילדיו הקטינים עד לגיל 15. אולם, בשנים האחרונות ניתנו פסיקות אמיצות בבתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ, אשר שינו את המתווה הקיים. ואם בכך עסקינן, בתאריך 19.07.17 נקבעה הלכה בבית המשפט העליון בשני ערעורים שהוגשו (בע"ם 919/15 ו-בע"ם 1709/15), שעניינם שוויון בנטל המזונות בזמני שהות שווים.

 

בהקשר זה, ראוי לציין כי בתום שבוע ממתן פסק הדין, ניתנה החלטה סותרת מאת הרב אליהו אריאל אדרי בבית הדין הרבני בב"ש, אשר סטתה מקביעתה ולשונה של ההלכה המחייבת. באשר לגילאי 18-15, הרי הם מזונות מדין צדקה, החיוב ייעשה במידה שווה על ידי שני ההורים, בהתאמה להכנסותיהם הפנויות. המדובר בסך כל המקורות הכלכליים של ההורה, כולל נכסים, חסכונות, פוטנציאל השתכרות ומשכורת נטו.

 

עו"ד משה שגב עו"ד משה שגב

 

האם ניתן להפחית במזונות בעקבות ההלכה החדשה?

ההלכה החדשה מתמקדת במזונות ילדים בקב' גיל 15-6 בלבד, אשר שוהים במחיצת הוריהם בפרקי זמן זהים. כלומר, הילד שוהה בביתו של כל אחד מן ההורים 7 לילות ב-14 ימים או 15 לילות ב-30 ימים.

 

ככלל, שינוי דמי המזונות לכאן או לכאן, לאחר שהסכם הגירושין אושר בבית המשפט, או כאשר ניתן פסק דין בעניין המזונות, יתאפשר אך ורק לאור שינוי נסיבות מהותי. בהיבט זה, יש לקבל ייעוץ אישי ולבחון כל מקרה לגופו.

 

ומעל זאת, נשאלת השאלה האם ניתן להחיל הלכה משפטית באופן רטרוספקטיבי, כך שתשפיע על זוגות שהתגרשו בעבר?

 

לשיטת הנשיא אהרון ברק ברע"א 8925/04, נקודת המוצא העקרונית הינה כי הלכה שיפוטית חדשה פועלת הן רטרוספקטיבי והן פרוספקטיבית. לדעה זו מצטרפת כב' השופטת אילה פרוקצ'יה בדיון נוסף אזרחי 3993/07.

 

האם תשלום מזונות לגילאי 6-0 ייחול באופן שוויוני? כפי שהוסבר, מזונות ילדים בקבוצת גילאים אלו מושתים על האב באופן מוחלט. המדובר על חיוב מדין תורה, כך שגם בתי המשפט האזרחיים כפופים לו.

 

לעניות דעתי, קמה העת לשנות מצב הלכתי זה ולהתאימו לרוח התקופה. כמו שקורה לא אחת, התעלמות ממצבו הכלכלי, הרפואי ונסיבותיו האישיות של האב מביאים אותו לחרפת רעב. במצב הדברים הקיים, הוא אינו יכול להתקיים בכבוד ולנהל חיי משפחה תקינים. אין ספק כי עסקינן בזכות חוקתית שנפגעת – היא הזכות לשוויון. כמו כן, כבוד האדם מקפל בתוכו את הזכות לקיום אנושי בכבוד. ואם בכך לא די, חופש העיסוק של האב נפגע כאשר מתייחסים לפוטנציאל ההשתכרות שלו ומאלצים אותו לעבוד בעבודה נוספת, אף אם אינו מעוניין בה.

 

כהנחת מוצא, איני רואה סיבה לחייב את האב באופן אוטומטי בקבוצת גילאים זו, ולו באותם מקרים בהם מצבה הכלכלי של האם עולה בעשרות מונים על מצבו הכלכלי של האב.

 

לסיכום

אב יהודי חב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים בגילאי 15-0. המדובר במזונות מינימליים ואחידים שאינם תלויים במצבו הכלכלי של האב, אשר נהוג לכמתם בסכום של כ-1,400-1,250 שקלים עבור כל ילד. בנוסף, על האב לשלם את חלקם היחסי של הקטינים בעלויות המדור של האם. עלות זו מכומתת בדר"כ בכשליש עד מחצית מהעלות שבה נושאת האם.

 

כמו כן, ישנם מזונות מדין צדקה העולים על המזונות ההכרחיים, עד כדי רמת החיים שבה הורגל הילד ערב הפירוד, או עד כדי רמת החיים שלה הוא ראוי. חיוב זה יתחלק בין האב לאם על פי מפתח יחסי של הכנסות מכלל מקורות, לרבות משכר עבודה.

 

למותר לציין, כי גם כאשר האם חבה במזונות מדין צדקה, אין בהם כדי להפחית מחיובו של האב מן המזונות ההכרחיים. כתוצאה מכך, בגילאים האמורים יחויב האב לבדו בתשלום המזונות ההכרחיים במלואם. בנוסף, בגילאים 18-15 חובת המזונות היא מדין צדקה בלבד ועל כן היא חלה במידה שווה על שני ההורים.

 

עו"ד משה שגב עוסק בגירושין. משרדו עוסק בדיני משפחה וירושה, הוצאה לפועל ופשיטות רגל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x