שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

"צריך להמציא מחדש את מערכת החינוך בישראל"

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה שהובילה שינויים משמעותיים בחינוך, מבקר בחריפות את תשלומי ההורים, מדגיש כי הפערים ביחס לעולם עדיין גדולים ומסמן את המטרה הבאה: הקמת המועצה הלאומית לגיל הרך

אדריאן פילוט 16:0631.08.17

"בישראל עדיין אין רכבת תחתית ואין רכבות מהירות ואין מערכת של תחבורה ציבורית יעילה ומסודרת. אנו נמצאים בתהליך של סגירת פערים. גם בתחום החינוך אנו בתהליך הזה כי אין מספיק כיתות, הכיתות גדולות, תשלומי ההורים גבוהים, ואין סנכרון בין חופשות הורים לילדים", אומר ח''כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), שעדיין צרוב בתודעה הציבורית כאיש שניסה לשנות את סדר היום בישראל אחרי המחאה החברתית של קיץ 2011.

 

 

 

"הפערים מול העולם עדיין עצומים, שלא נדבר על הפערים בין מגזרים", ממשיך טרכטנברג. "ונניח שנסגור את הפער בתוך עשור, האם זה אומר שהחינוך שהנכדים שלי יקבלו יהיה טוב? התשובה היא לא! כי עולם החינוך ממציא בימים אלו את עצמו מחדש והעולם ממשיך להתקדם. לכן אנו צריכים לנהל שתי מערכות במקביל: סגירת הפער והמצאת המערכת החדש".

 

כשהוא חוזר אחורה שש שנים, אל תקופת המחאה החברתית, הוא נזכר כי בתחום החינוך היה צירוף של נטל כלכלי כבד על ההורים מצד אחד, ושירותי חינוך לא טובים מצד שני. "המחאה ביטאה את זה יפה: אין מעונות יום, אין מסגרות, אין פיקוח, אין תקנים - בעיקר אין. ומה שיש: יקר מאוד. הוועדה לשינוי חברתי כלכלי שעמדתי בראשה ניסתה לתת מענה לצמד הזה של ה'יקר' ו'האין' כי הממשלה התנערה מאחריות לילדים מלידה ועד גיל 6".

 

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג צילום: עמית שעל

 

 

מה קרה מאז?

"חינוך לבני 3–4 חינם, הכנסת סייעת שניה, ולאחרונה מצבם של צהרונים השתפר, אך עדיין לא מתקרב לחזון הוועדה של יום חינוך מלא וארוך. לקראת הראיון ב'כלכליסט' חזרתי ועברתי על המסקנות של אותה ועדה שעמדתי בראשה. היום יש שיפור, אבל זה כי המצב אז היה קטסטרופה. ישנו שיפור מסוים בזמינות של מעונות יום אבל לא בממדים הנדרשים כי במשך שנים לא נבנו אף שהיו תקציבים בגלל פאשלה אדירה וחוסר תשומת לב של משרד הכלכלה".

 

מס סמוי על הורים

לדברי טרכטנברג ישנה העברת סמכויות - מקצועית ותקציבית - למשרד החינוך. "בזמנו היה פיזור בין משרדי הכלכלה, הרווחה, החינוך הבריאות והאוצר שידו בכל. הפיצול עדיין קיים".

 

מהדברים שלא נעשו מה מפריע לך באופן מיוחד?

"תשלומי הורים. אבל לא המוצהרים והפורמליים כמו טיולים, שגם זה לא צריך להיות. אני מדבר על הוצאות על ספרים. זו שערורייה. הם מתחלפים כל פעם וגם העלות שלהם בשמים. הצענו כמה המלצות - רובן לא אומצו. עדיין מוטל על ההורים נטל כבד של 4 מיליארד שקל בשנה. אני קורא לזה 'מס סמוי מהכבדים שיש' וזה פוגע בעיקר בחלש. זה גם מס רגרסיבי כי הוא פוגע בעיקר בחלשים ובמשפחות צעירות שנמצאות בתחילת דרכן. הממשלה לכאורה מכריזה שמדובר על חוק חינוך חובה חינם אך הוא לא חינם כי זה עולה עדיין המון כסף. הצעתי למשרד החינוך הפחתה סימבולית אבל הם לא הסכימו. זה מאבק שצריכים לנהל. לא ייתכן שהורים משלמים על תוכן. וצריך להתחיל בקטן. כי ברגע שמתחילים מסמנים את הדרך ואת הכיוון".

 

המועצה הלאומית לגיל הרך

 

הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת פרויקט הדגל של טרכטנברג - מועצה לאומית לגיל הרך בישראל.

 

המועצה הזו תקום?

"לא שמו לב אבל הצלחנו להכניס דדליין בחוק. המועצה חייבת לקום בתוך שישה חודשים, עד ינואר 2018. המועצה הזו משנה סדרי משחק. עד כה מדינת ישראל לא לקחה אחריות על ילדים מגיל 0 עד גיל 3. תראה מה שקורה היום, המרכזים להתפתחות הילד נסגרים בזה אחר זה. אם יש ילד עם בעיה - אין לו לאן ללכת. זה מטורף. אני מבין שעבור משרד הבריאות הסוגיה אינה במרכז מעייניו. גם לא עבור משרד הכלכלה וגם לא עבור משרד הרווחה. הנושא נפל בין הכיסאות. ברגע שמקימים ומגדירים גוף שכל כולו טיפול בגיל הרך, שינית סדרי עולם ולקחת אחריות. זו המהפכה. אין אפשרות בגיל הזה להתייחס לבריאות של הילד במנותק מהרווחה, מהחינוך ומההתפתחות שלו".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x