$
בארץ

לירדן יש יותר מה להפסיד

ירדן לא יכולה להרשות לעצמה להסלים את המשבר עם ישראל, משום שהיא תלויה בכלכלה הישראלית בתחומים רבים, ובהם סחר, חקלאות, מים ואנרגיה. תלות זו גדלה ככל שנמשך המשבר אצל שכנותיה במפרץ, שסיפקו חלק גדול מצורכי הממלכה

דורון פסקין 07:1225.07.17

המשבר הנוכחי בין ישראל לירדן עשוי להיראות חמור, אך מבחינה כלכלית אין לירדן אינטרס להסלים אותו. להפך, בשש השנים האחרונות הפכה ישראל למשענת כלכלית יציבה וחשובה ביותר עבור המשק הירדני הרעוע ודל האמצעים.

 

ירדן תחת המלך עבדאללה, שיציבותה הפוליטית־כלכלית תלויה כמעט לחלוטין בסיוע מבחוץ, הפנימה בשנים האחרונות כי המשענת הישראלית היא מהיציבות והבטוחות עבורה. הדברים נכונים, גם אם נאמרים רק בחדרי חדרים, בשל הסנטימנט העממי הדוחה כל צורה של נורמליזציה עם "האויב הציוני".

 

משבר כלכלי חמור

 

החרם שהכריזו בנות בריתה של ירדן על קטאר אילץ אותה לשלם מחיר כלכלי כבד. בימים כתיקונם, השוק הקטארי היה אחראי ליבוא של כ־10% מיצוא החקלאות ומוצרי המזון של ירדן. היצוא הזה, שהסתכם בשנה שעברה בכ־100 מיליון דולר, עבר דרך מעבר הגבול היבשתי של קטאר עם סעודיה, שנסגר עם הכרזת החרם.

בקטאר גם מועסקים כ־40 אלף ירדנים שעתידם לא ברור בשלב זה. אותם ירדנים לא ימצאו עדנה אם יחליטו לחזור למולדתם, שכן לפי הערכות בלתי רשמיות שיעור האבטלה בירדן מתקרב כיום לכ־30%, כמעט פי שניים מהנתון הרשמי, בעיקר בשל קריסת הסחר עם עיראק וסוריה.

 

לפי נתוני הלמ"ס, שווי הסחר בין הסחורות בין ישראל לירדן הסתכם ב־2014 בכ־500 מיליון דולר, אולם הנתונים הללו מספרים סיפור חלקי בלבד. מאז 2011, אז נסגרו בפני המשאיות הירדניות דרכי הגישה לנמלי סוריה, הפך נמל חיפה למוצא הבולט של ירדן לים התיכון. השימוש בנמל חיפה חוסך לסוחרים הירדנים מיליוני דולרים בשנה, שאותם היו נאלצים לשלם עבור שימוש בנמל עקבה ובתעלת סואץ בדרך לנמלים בטורקיה ובאירופה. התקשורת בירדן מצניעה את השימוש בנמל חיפה, אך נתונים שגופים רשמיים בישראל פרסמו מלמדים כי מספר המשאיות הירדניות העושות שימוש בנמל חיפה זינק מכ־300 בחודש בשנת 2011 לכ־900 בחודש ב־2013.

ההכרה הירדנית בחשיבות העוגן הכלכלי שישראל מציעה באה לידי ביטוי גם בהקמת פרויקט שער הירדן, השואף להקמת אזור סחר חופשי בין שתי המדינות שיחוברו באמצעות גשר חדש באורך של כ־350 מטר, ללא צורך באשרות מעבר ודרכונים לקיום פעילות מסחרית. העבודות על פרויקט זה מתנהלות בפרופיל תקשורתי נמוך בירדן, אך הקמתו מהווה הוכחה לצפי הקיים גם שם כי עתיד הסחר של ירדן יעבור בשנים הקרובות דרך ישראל.

 

 

עבדאללה, מלך ירדן. תלוי בסיוע מבחוץ עבדאללה, מלך ירדן. תלוי בסיוע מבחוץ צילום: אי פי איי

 

 

שותפות אסטרטגית

 

ירדן שמה את יהבה על ישראל גם בתחומי האנרגיה ומים. ההסתמכות על ישראל לאספקת צרכים בסיסיים של אזרחי ירדן עוררה זעם כבד ברחובות הממלכה, חרף ניסיונות ההסברה של הממשלה כי שאר החלופות לא קיימות או יקרות יותר.

 

ירדן נחשבת לאחת מחמש המדינות העניות ביותר במים בעולם. המחסור בשנים האחרונות גבר עקב מיעוט גשמים ושינויי אקלים. הניסיונות של הממלכה להתמודד עם המחסור באמצעות פיתוח מקורות פנימיים הוכיחו עצמם כלא יעילים. לבסוף הסכימו מקבלי ההחלטות להקמת פרויקט תעלת הימים השאפתני, המשותף עם ישראל. האיחוד האירופי וגופים מערביים נוספים התחייבו לממן את הפרויקט, שהקמתו אמורה להימשך שבע שנים.

 

 

מעבר הגבול בין ירדן לישראל. מערכת היחסים הכלכלית מעוררת זעם בקרב רבים מתושבי ירדן מעבר הגבול בין ירדן לישראל. מערכת היחסים הכלכלית מעוררת זעם בקרב רבים מתושבי ירדן צילום: עמית שעל

 

בדומה למים, לאחר התלבטויות רבות החליטה ירדן להסתמך בשנים הקרובות על הגז הישראלי. בספטמבר 2016 נחתם הסכם שלפיו מאגר לווייתן יספק לחברת החשמל הירדנית 40% מצורכי האנרגיה שלה למשך 15 שנה תמורת 10 מיליארד שקל.

 

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x