חופש הביטוי שמור רק לשמאל

כל הרשימה הזאת, ועוד רשימה ארוכה מאוד, צונזרו בעקבות דעותיהם הימניות. מפרופסור ישראל אומן, למשל, זוכר פרס נובל לכלכלה, נמנעה קבלת אות ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה. הסיבה: דעותיו הימניות. הנה אדם שהגיע לפרס הנחשב והנחשק בעולם, מצונזר בשל הבעת דעה ימנית. כמובן שקולו של השמאל, ארגוני החברה האזרחית כמו האגודה לזכויות האזרח, ממש אבל ממש לא נשמעו.

זה קרה גם כששר הביטחון דרש לפטר את הרב יגאל לוינשטיין ממכינת עלי ואיים לפסול לה את המסלול והמימון - דרישה שהיועמ"ש קבע שאינה בסמכותו. אין חולק על כך שדבריו של הרב לוישנטיין היו חוקיים, אולם כל מחנה השמאל נזעק ודרש למנוע מהם מימון. מה עם חופש הביטוי? פתאום כולם נזעקו ואמרו "חופש הביטוי כן, חופש המימון לא".

נמשיך הלאה. הצל, אריאל זילבר, עמיר בניון, אף אחד מהם מעולם לא נעצר או נחקר על הסתה. בכל אופן, ברור ששלושתם שילמו מחיר כבד על דעותיהם, אבל לעומת אחינועם ניני שזוכה בחיבוק השמאל בשם חופש הביטוי. להם למשל אין את החיבוק הזה.

גלריה ברבור בירושלים צילום: Tamar Eisenberg

האגודה לזכויות האזרח לא נלחמה למענם, למרות שנלחמה למען כל אמן שצונזר בשנה האחרונה על ידי מירי רגב. נעבור הלאה. לאחרונה מרצ הגישה עתירה לבג"ץ לפסול את תכניותיו של יורם שפטל, ובג"ץ דחה את עתירתה.

גלריית ברבור נשואת הכתבה הינה מקום שמארח כל ארגון שהינו חוקי, כך הם טענו בתגובה לפניית היועמ"ש של העירייה על אירוח ארגון תעאיוש. לטענתם אם ארגון תעאיוש עובר על החוק, ניתן להתלונן אצל גורמי הביטחון האמונים לכך. אולם את ארגון להבה הם סירבו לארח. ולמה? הוא כבר ארגון שקורא להסתה.

ואני שואל, אז מי קובע את מי לצנזר ואת מי לא? אתם! כן, אנשי השמאל קובעים מפורש: אנחנו נקים גוף קומיסר ונחליט. חופש פולחן כן ליהודים לנשות הכותל, אבל לאנשי הר הבית? ממש לא. הם מסיתים ופרובוקטיבים. הצגה שמהללת רוצח בתיאטרון אל מידאן? אמנות בועטת. שיר של עמיר בניון על ערבים? גזענות בוטה והסתה פרועה. נמאס מהמשחק הזה. לא ייתכן שגלריית ברבור תארח עשרות ומאות אירועי שמאל ואפילו לא אירוע ימני אחד, ותטען שהיא פלורליסטית.

בעבודה שערכו סטודנטים במסגרת קורס לגיאוגרפיה היסטורית-תרבותית של ירושלים באוניברסיטה העברית, שעסקה בהתנהלות גלריית ברבור, נקבע מפורשות כי הגלריה פעלה בצורה שהיא ארחה אך ורק אירועי שמאל קיצוני, בניגוד לעמדת תושבי השכונה. האם זה פלורליזם, לארח רק את החברים שלכם? השמאל, שנלחם בכל כוחו למען חופש הביטוי, מעולם לא נלחם למען חופש הביטוי של יריביו. רק של חבריו. חברי בשמאל, זה לא מאבק למען חופש הביטוי, זה מאבק למען עצמכם. אתם רחוקים מזה.

בואו ונעשה הסכם: אתם לא מצנזרים אותנו, ואנחנו לא אתכם. רק היועמ"ש יחליט את מה לצנזר. מקובל? האם כעת תסכימו לממן את הרב לוינשטיין מעלי? מכון המקדש? אריאל זילבר? או שפתאום תסרבו?

מדברים כל הזמן על לשמוע את כל הדעות, אבל כשבאים בנות שירות דתיות להרצות על יהדות, זה כבר לא. זה אסור לשמוע. למה? מה עם הפלורליזם? צבועים נמאסתם.