$
בארץ

ניתוח כלכליסט

רשות ההגבלים ממליצה: בעל תחנת דלק יחליף ספק כל 3 שנים

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה שורת המלצות לעידוד התחרות בתחנות הדלק. אך כשמשקל המסים מהווה יותר מ־65% מעלות הדלק לצרכן, צמצום הרווחיות של החברות הגדולות לא צפוי להוזיל את ההוצאה החודשית ביותר מ־42 שקל

ליאור גוטמן 08:2610.07.17

עשר שנים אחרי שמשרד האנרגיה ניסה לפתוח את שוק התדלוק לתחרות באמצעות חוק ייעודי ושש שנים לאחר שוועדת טרכטנברג המליצה לטפל בבעיות השוק, רשות ההגבלים העסקיים פרסמה אתמול שורה של המלצות לעידוד התחרות בתחום.

 

המלצות הרשות, שיעברו בשבועות הקרובים שימוע ולאחר מכן יוגשו למשרד האנרגיה, קובעות בין היתר כי תנתן עדיפות לחברות תדלוק קטנות בהקמת תחנות חדשות וכי הגבלת משך ההתקשרות בין בעל תחנה לספק הבנזין שלו תעמוד על שלוש שנים, בניגוד ל־10—20 שנים כיום. עוד ממליצה הרשות כי התחנות הגדולות — פז, דלק, סונול ודור אלון — ידרשו לאישור פרטני להקמת תחנה באזורים בהם יש נוכחות ריכוזית של תחנה גדולה ואין חברות קטנות.

 

 

 

 

לפי נתוני הרשות, פז, דלק, סונול ודור אלון מחזיקות בכ־84% מתחנות התדלוק בישראל (בבעלות ישירה ודרך זכיינים) וחלקן שולטות על אזורי מגורים שלמים. "מתוך 1,147 תחנות שבמדגם, 546 תחנות סווגו כריכוזיות, כאשר במרבית המקרים הריכוזיות לא נובעת מריבוי תחנות של חברה אחת בקרבת מקום, אלא מכך שבקבוצות תחרות יש מספר קטן של תחנות", נכתב בהמלצות. "עם זאת, במקרים מסוימים נמצא כי כלל התחנות בקבוצות תחרות מוחזקות על־ידי חברה אחת בלבד ומהוות מונופולים מושלמים".

 

 מיכל הלפרין מיכל הלפרין צילום: אוראל כהן

 

 

ברשות בדקו את מחירי הבנזין בתחנות השונות ומצאו כי ההנחה על התעריף המפוקח שמציעות החברות הגדולות קטנה ב־14 אגורות בממוצע מההנחה שמציעות התחנות הקטנות, וזאת ללא קשר לריכוזיות הגאוגרפית. "מצטיירת תמונה כללית של העדר תחרות בין חברות הדלק הגדולות, אשר יכולה לנבוע מהשפעות מתואמות בין החברות", נכתב. "החברות הגדולות מציעות הנחות מינימליות, בלי תלות בנתחי השוק של כל חברה, ולא נמצאה תגובה תחרותית לנוכחות של חברות גדולות אחרות בקרבתן. מצב זה מופר במידה מסוימת כשיש נוכחות של חברות קטנות".

 

עוד נכתב בהמלצות: "תחנות של חברות קטנות מציעות בממוצע הנחות משמעותיות יותר מתחנות של ארבע הגדולות. ממצא זה עקבי עם העדר תחרות בין חברות הדלק הגדולות".

 

הכל כבר מפוקח

 

לרשות ההגבלים יש אולי כוונה טובה, אבל בהמלצות שלה יש מספר חורים שצפויים למנוע מהצרכן להרגיש הוזלה משמעותית במחירי הדלק. הבעיה הראשונה היא נתח המסים, עליו אין לרשות השפעה, מתוך מחיר הדלק לצרכן. מחיר הבנזין — לדוגמה אוקטן 95 בשירות עצמי — מפוקח על ידי משרדי האנרגיה והאוצר, ונכון לחודש זה 67% ממנו הם מסים (52.5% מס בלו ו־14.5% מע"מ). ב־2016 הכניסה המדינה 20 מיליארד שקל ממסים על דלקים, ואין כל ציפייה שהיא תוותר על

ההכנכסה הזאת.

 

 

 

 

אז מאיפה תגיע ההנחה לצרכן, שהיא תולדה של פתיחת שוק הדלק לתחרות, בהתחשב בכך שגם מחיר הדלק בפתח בית הזיקוק מפוקח ומשקלו כיום בעוגת המחיר לצרכן הוא 22.3%? בסביבת הרשות מסמנים את מרווח השיווק, החלק במחיר שנמצא גם הוא תחת פיקוח ומהווה את מקור הוצאות השכר והשינוע, כמו גם את הרווח של חברות התדלוק. משקלו של מרווח השיווק כיום הוא 10.7% ממחיר הדלק, שהם 62 אגורות לליטר. לכן, גם במצב קיצון בו המדינה לא מכירה לחברות הדלק באף הוצאה בתחום זה, מחירו של ליטר בנזין יירד מ־5.76 שקל כיום ל־5.15 שקל. עם זאת, ברשות ההגבלים מכוונים להנחה של 15—25 אגורות לליטר בתחום זה.

 

ברמה החודשית מדובר בחיסכון של כ־42 שקל בלבד וברמה השנתית מדובר בהנחה של כ־500 שקל, זאת בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי נתוני הלמ"ס, הנסועה (קילומטראז') השנתית הממוצעת לרכב בישראל היא 16.3 אלף קילומטר. מרחק זה מגלם רכישה של כ־1,630 ליטר בנזין בשנה, בהתחשב בצריכה ממוצעת של ליטר ל־10 קילומטר. כך יוצא שבמחירי חודש יולי, בעל רכב ישראלי מוציא כ־9,400 שקל בשנה לבנזין. אם רשות הגבלים תצליח במשימה שלה ותחתוך 50% ממרווח השיווק בעלי הרכבים ישלמו 8,900 שקל בשנה על בנזין.

 

במקביל, כפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, משרד האנרגיה בוחן בימים אלו את הורדת מרווח השיווק.

 

שאלת חנויות הנוחות

 

חור נוסף בהמלצות הרשות היא שאלת חנויות הנוחות. ארבע החברות הגדולות במשק מפעילות מגזר קמעונאות שמספק להם הכנסות קבועות, כאשר התחנות הקטנות דוגמת סד"ש וטן פחות פעילות בו. אותן תחנות קטנות לא נדרשות לתשלומי ארנונה גבוהים ולתוספת כוח אדם, ויוכלות לגלגל חיסכון זה למחיר הדלק לצרכן.כך, ייתכן ובעקבות ההמלצות החדשות זכיין של חברה גדולה יידרש כעבור שלוש שנים להתקשר עם אחת מהחברות הקטנות, במתחם הכולל חנות נוחות. סביר כי מכיוון שבמקום כבר ממוקמת תחנת נוחות הוא יפעיל אותה, לא יחסוך את הארנונה וכוח האדם, וימכור לצרכן דלק בהנחה מופחתת.

 

חור נוסף בהמלצות של רשות ההגבלים נוגע לתחנות הדלק שנמצאות בבעלות ישירה של חברות התדלוק הגדולות. כ־15% מתחנות הדלק מוחזקות ישירות על ידי פז, דלק, סונול ודור אלון והיתר מוחזקות באמצעות זכיינים או חברות קטנות. בעוד שהרשות יכולה לכפות על זכיין התחנה להחליף ספק אחת לשלוש שנים, היא אינה יכולה לסלק חברה גדולה משטח בו היא מחזיקה או שוכרת.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x