$
בארץ

הוצאות מערכת הביטחון ממשיכות לחרוג מהתקציב

מניתוח ביצוע התקציב לחודש יוני שפירסם היום משרד האוצר עולה כי סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו ב-143 מיליארד שקל, עלייה של 9.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד

עמרי מילמן ותומר הדר 12:4009.07.17

הגרעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים המשיך לעלות גם החודש מ-2.4% ל-2.5% כך עולה מניתוח ביצוע התקציב לחודש יוני שפירסם היום משרד האוצר. אולם באוצר מנסים לצנן את החשש ומציינים כי בניכוי שינויים בהתפלגות התקציב של שמערכת הביטחון מדובר בגרעון של 2.3%. ובכל מקרה טוענים כי סביבת הגרעון בינתיים, למרות שגבוהה יותר מהתקופה המקבילה, עדיין נמוכה דיה מיעד הגרעון של 2.9% כך שאין עוד סיבה לחשוש לפריצת הגרעון. אלא שהתחזיות העדכניות ביותר לא כוללות שני אירועים משמעותיים מאד. תוכנית "משפחה נטו" צפויה לעלות לנו- באובדן הכנסות והגדלת הוצאות של כ-4 מיליארד שקל, רובה עדיין לא שוכללה במסגרת התחשיבים של האוצר לשנה הזו ולכן צפויה להגדיל את הגרעון. מנגד, גם עסקת מובילאי שעדיין לא התממשה, אמורה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בסכום דומה, ומאחר ועדיין איננה נחתמה, אינה נלקחת בחשבון גם כן.

 

ניתוח הוצאות הממשלה מעלה כי סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו ב-143 מיליארד שקל, עלייה של 9.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

 

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: צביקה טישלר

 

 

הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-6.8% בעוד שעל פי תקציב המדינה היו אמורים לגדול ב-8.9%, ואילו הוצאות מערכת הביטחון גדלו (בניכוי שינויים שחלו בהתפלגות הביצוע השנה) ב-7.1%, כאשר בתקציב המקורי הגידול אמור להיות 0.7% בלבד.

 

מדובר בחריגה שנמשכת כבר חודשים רבים וגם החודש מבקשים באוצר לציין כי העמידה בסיכום התקציבים (שנחתמו בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון הקודם בוגי יעלון) "נתונה תחת פיקוח ומעקב לצורך ההתכנסות של משרד הביטחון למסגרת התקציב המאושר בהמשך השנה".

 

למעשה החריגה הרשמית של תקציב הביטחון עומדת על 18.1% אולם יש לכך מספר סיבות. קודם כל, רישום כספי הסיוע האמריקאים כחלק מהתקציב, ניפח בפועל את ההוצאה של משרד הביטחון, מעבר לכך, מאחר וכל התקציב הגיע השנה באופן מסודר למשרד הביטחון המשרד החל להשתמש בכסף כבר מתחילת השנה לצרכיו השונים. בשנים הקודמות מערכת הביטחון התחילה את השנה עם מחסור, ורק אחרי ריבים ואיומים, קיבלה מיליארדי שקלים לקראת סוף השנה שנוצלו ברגע האחרון, עכשיו, כשהכסף כבר אצלה השימוש נעשה בו באופן מסודר יותר.

 

סיבה נוספת לגידול החריג הזה הוא התשלומים לתעשיות הביטחוניות, מערכת הביטחון מאותן סיבות שנכתבו קודם, שילמה פעמים רבות באיחור ניכר לתעשיות הביטחוניות על רכישות שונות. הסיכום שהיה לה עם אותם גופים הוא כי במקום לשלם ריבית על האיחור, היא תקדים להם את התשלום הבא. זה הביא לכך שאחרי איחור ניכר, השנה נעשו מספר הקדמות משמעותיות, שהתאזנו בחודש מאי. בחשב הכללי מצפים כי ה"דילים" האלה לא יחזרו על עצמם יותר, עכשיו כשהתקציב סדור.

 

אבל כל אלה לא מסבירים את כל הגידול החריג בהוצאות הביטחון. כאשר מנקים את השינויים האלה, שמייצגים בעיקר הקדמה של תשלומים או שינויים חשבונאיים, עדיין מערכת הביטחון הוציא 7.1% יותר משנה שעברה- הרבה מעבר למה שהייתה אמורה. מאחר והגענו כבר לאמצע השנה, כדי לעמוד במסגרת התקציבית שניתנה לה, מערכת הביטחון תצטרך מעתה לצמצם את ההוצאות בצורה משמעותית. בימים אלו יושבים באגף החשב הכללי על התחזיות לסוף השנה, ומנסים להעריך האם תהיה פריצה תקציבית בסופו של דבר. נכון לעכשיו גם במערכת הביטחון וגם באוצר מגלים אופטימיות זעירה ויוצאים מנקודת הנחה כי מערכת הביטחון תתאזן בסופו של דבר, אולם את זה נגלה רק בהמשך, אולי כאשר יהיה מאוחר מידי, ומערכת הביטחון כבר תתחייב על הוצאות מעבר למה שהתקציב הקצה לה.

 

סך הכנסות המדינה ממסים ואגרות עמד ביוני על 22.3 מיליארד שקל, מדובר בגידול ריאלי בניכוי שינויים טכניים ומדד המחירים לצרכן של 4% לעומת יוני שנה שעברה. בחלוקה לפי סוגי המסים ניתן לראות כי הגבייה של מסים ישירים כמו מס הכנסה, מס חברות או מס רווחי הון עלתה ב-10%, אולם עלייה זו מגלמת בתוכה גם ירידה של 16% בגביית מיסי מקרקעין. בגביית מס שבח - 25%, על הגידול בערך הדירה בעת מכירתה עבור משקיעים נרשמה ירידה של 6%, ואילו במס רכישה נרשמה ירידה של 23% שלטענת האוצר משקפת בעיקר ירידה של רכישות דירות להשקעה, עליהן מס הרכישה גבוה יותר.

 

במסים עקיפים (מע"מ ומס קנייה) נרשמה דווקא ירידה של 3%, שעיקרה נובע מיבוא נמוך של כלי רכב לעומת יוני שעבר.  על פי הנתונים, מאז תחילת השנה חלה ירידה של כ-35% בהכנסות מיבוא רכבי נוסעים. במהלך מחציתה הראשונה של השנה יובאו ארצה רכבי נוסעים בערך של 1,598,000,000 דולר – שהניבו הכנסות ממס בגובה 3,546,000,000 שקל. סך הכנסות המדינה מיבוא רכב, כולל חלפים, רכב מסחרי, רכב דו גלגלי וכיו"ב עמד על 4,101,000,000 שקל במחציתה הראשונה של 2017, לעומת 6,105,000,000 שקל במחציתה הראשונה של 2016- ירידה של 32.8%.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", בספטמבר הקרוב יחל משרד התחבורה ביחד עם המשרד להגנת הסביבה בהחלת תכנית חדשה למיסוי רכב המבוססת על מתווה חדש המוטמע בימים אלה באירופה. לנוכח הירידה בהכנסות ממיסוי, הובע במהלך החודשים האחרונים חשש בקרב יבואני הרכב מני הטמעה של נוסחה חדשה – ומחמירה יותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x