מחלוקת בין האוצר ובנק ישראל לגפני: מתי צריך להתייחס לגמ"ח כאל בנק?
הצעת החוק המקודמת כיום קובעת כי גמ"ח המנהל נכסים בהיקף העולה על 1.5 מיליארד שקל יפוקח על ידי בנק ישראל. היועץ המשפטי של הגמ"ח המרכזי בדיון: "זה צריך להיות פי 3. כלומר, 4.5 מיליארד שקל"
בימים אלו דנה ועדת הכספים בהצעת החוק של האוצר להסדיר את הפיקוח על הגמ"חים, אותה מוביל היועץ המשפטי לשעבר של המשרד, יואל בריס. אולם כעת מתגלה מחלוקת משמעותית בין משרד האוצר ובנק ישראל לבין יו"ר הוועדה, משה גפני, שהחליט לקדם את הנושא במרץ במושב הקיץ של הכנסת, מתוך הבנה כי המגמה העולמית למלחמה בהון שחור והעלמות מס לא תאפשר לגמ"חים להמשיך לפעול מתחת לרדאר עוד הרבה זמן. על הגמ"חים אמור לפקח רגולטור חדש וייעודי להם.
הוויכוח המכרזי כעת הוא סביב השאלה מהו הסכום שיהווה רף התחתון המחייב קבלת רישיון להפעלת גמ"ח ומה הרף העליון שממנו ומעלה הפיקוח על הגמ"ח יעבור לבנק ישראל.
לפי הצעת החוק הנוכחית גמ"ח המנהל נכסים בהיקף העולה על 1.5 מיליארד שקל ייפוקח על ידי המפקח על הבנקים. בריס ציין כי לא תהיה כל פשרה בעניין. לא ניסוג מההסכמה הראשונית הזאת. יש אפקט דומינו בשוק ואם גוף של מיליארד וחצי חלילה יקרוס, כי היתה מעילה, תקלות מחשבים, או בגלל לווה שקרס, יש לזה השפעה כללית".
גפני הגיב לדבריו: "נכון להיום אין גמ"ח עם מיליארד שקל, אך יש כמה בודדים שיש להם היקף גדול ונותנים עזרה רבה. במשך כל השנים לא עברו את הסכומים הללו. אם בחוק נקבע שהוא הופך להיות בנק אזי הוא לא יתאמץ להשיג יותר כסף".
על כך השיבה נציגת המחלקה המשפטית בבנק ישראל, עו"ד אורנה ואגו : "אני מוחה על-כך; אם הגמ"ח הוא תחת הפיקוח של רשות אחרת זה בסדר ושל בנק ישראל לא? הרי ברור שזו תהיה רגולציה לפי סיכונים. זו לא אותה רגולציה על הבנקים".
יועץ משפטי בגמ"ח המרכזי, עו"ד יובל שלהבת: השיב כי "אנחנו סוברים שלא צריכה להיות מגבלה כלל, להכפיף לרגולציה בנקאית זה טעות זה סוג אחר של פעילות וסוג אחר של פיקוח נדרש. אפשר שיהיה יותר פיקוח או פיקוח מוגבר אבל לא להוציא לרגולטור אחר. יחד עם זאת, מכיוון שכה קריטי למערכת, מוכנים להסכים, אבל להגדיל את הסכום מעל 1.5 מיליארד שקל. לטעמנו הסכום היה צריך להיות פי 3 - 4.5 מיליארד שקל".
בריס השיב: "הרעיון להגדיל ל- 4.5 מיליארד שקל לחלוטין לא בא בחשבון. אני אפילו לא חושב שיש לי פנים להעז לבוא לשר האוצר עם הודעה שעלתה הצעה להגדיל ל- 4.5 מיליארד שקל. המעבר לפיקוח של בנק ישראל זה לא אומר שהגמ"ח הופך להיות בנק אך עובר לפיקוח של המפקחת על הבנקים. עברנו משברים במדינת ישראל גם של גופים פיננסיים פנימיים וגם משברים כלל עולמיים וכאן זה כבר עובר לעניין יציבות המערכת. זה יהפוך לגוף ריכוזי בתוך הגמ"חים, יהיה גדול מדי, זה ישפיע על הסיכונים שלו, כי אם יהיו לו 2 מיליארד שקל יידע שהממשלה תהיה חייבת להזרים לו אם יהיו בעיות. רק אומרים תעבור למערכת הפיקוח היציבותית המרכזית במדינת ישראל".
בשלב זה טרם התקבלה החלטה בנושא, כאשר הצדדים נדרשו לדון בו עד לדיון בשבוע הבא.
בנוגע לרף התחתון המחייב פיקוח, נציג הייעוץ המשפטי ברשות שוק ההון, ברוך לוברט ,הציג את עמדת הממשלה, לפיה הפטור מחובת רישיון יהיה עד נכסים בהיקף של 300 אלף שקל. מנגד יו"ר ועדת הכספים ח"כ גפני ונציגי הגמ"חים דרשו כי הפטור יחול על גמ"חים עם נכסים בהיקף של עד 600 אלף שקל.
נציגת בנק ישראל, סימה שפיצר, תמכה בדרישת הממשלה לרף מינימלי של 300 אלף שקל ואמרה: "הסיכונים הם לא רק של יציבות אלא גם של הלבנת הון, כי הגמ"חים בסוף מנהלים חשבונות בנק ומפקידים כספים בבנקים ויש כאן סיכונים, כמו למשל בעניין פטקה מול האמריקאים. גם אם יש גופים שאנחנו לא נחיל עליהם את הפטקה, האמריקאים יכולים להחליט שהם כן מחילים אותה עליהם".
סוגיה נוספת שעלתה היא הנגשת המידע והשקיפות בגמ"חים. בעוד שהחוק דורש כי הגמ"חים יגלו שקיפות כזו שתאפשר התמודדות עם מקרים כמו בן שאביו נפטר לקבל מידע על הכספים שלו, בקש מזכיר איחוד הגמ"חים, יוסף שימל להבהיר כי ההחלטה " לא מחייבת להקים אתר אינטרנט ומתן קוד כניסה ללקוחות וכד'. אנחנו לא בנק. מי שמפקיד כסף בא למזכירות ומקבל דיווח של כל מה שיש לו לזכותו".
על כך השיבה שפיצר, מהפיקוח על הבנקים כי "מי שמקבל פיקדון מהציבור הרחב ונותן הלוואות הוא בנק ויש כאן סיכון יציבותי וגם צורך בעמידה בסטנדרטים מול לקוחות וזה חייב לקבל התייחסות בחוק".
