$
בארץ

משרד המשפטים שלל את רישיונן של 5 חברות שמירה בצפון הארץ

הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה החליטה לשלול את רישיונן של כנפי עטלף, מקיפי מרום 300, חוד אבטחה, מ.ס.קילנור, ו-אורגן אבטחה לאחר כי קיימת תשתית ראייתית מינהלית לכך שהחברות היוו תשתית לפעילות נרחבת של סחיטה באיומים, הלבנת הון והוצאת חשבוניות פיקטיביות

תומר גנון ונעמי צורף 12:15 15.06.17

 

הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה החליטה אתמול (ד') לשלול את רישיונן של חמש חברות שמירה בצפון הארץ, לאחר ששוכנעה כי קיימת תשתית ראייתית מינהלית לכך שהחברות היוו תשתית לפעילות נרחבת של סחיטה באיומים, הלבנת הון והוצאת חשבוניות פיקטיביות. כך הודיע היום משרד המשפטים.

 

על פי ההודעה, החלטת הוועדה ביחס לחברות: 'כנפי עטלף', 'מקיפי מרום 300', 'חוד אבטחה', 'מ.ס.קילנור', ו-'אורגן אבטחה', התבססה על שיקולים של ביטחון הציבור ואמון הציבור בגופי אבטחה, והפגיעה החמורה באינטרס הציבורי, ובתכלית שביסוד חובת הרישוי. את ההליך ניהלה חוליית אכיפה כלכלית משולבת מפרקליטות מחוז צפון.

 

על פי משרד המשפטים, בחודש פברואר האחרון הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום המגולל פרשה חמורה באזור הצפון של סחיטה באיומים, הלבנת כספים והוצאת חשבוניות פיקטיביות בשווי של עשרות מיליוני שקלים. הפעילות כללה לכאורה מעשי סחיטה ואיומים שבגינם נאלצו קבלנים, תאגידים ועסקים באזור הצפון להיענות להצעת הסוחטים ולקבל שירותי שמירה מטעם חברות השמירה האמורות שפעלו בקשר עם ארגון הפשיעה. בפועל, פעמים רבות, לא התקיימה שמירה כלל.

 

אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: shutterstock

 

 

בהחלטת הוועדה נאמר, כי "מדובר בסחיטת דמי חסות. על פי כתב האישום, קבלני בנייה אשר לא נעתרו להצעת השמירה ולא שילמו דמי חסות סבלו מנזקים קשים באתרי הבנייה, נזקים אשר הופסקו עם קבלת הצעת 'השמירה' ותשלום דמי החסות. על מנת להלבין את דמי החסות שהתקבלו, הוקם על ידי הנאשמים, כל אחד לפי חלקו, מנגנון משומן היטב המבוסס על חברות שמירה חלקן לגיטימיות ובעלות רישיון כדין. חברות אלה הוציאו חשבוניות פיקטיביות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים בגין עבודות שמירה אשר בוצעו על ידן לכאורה ובכך ביססו את התשתית להכשרת הכספים".

 

הוועדה קבעה בהחלטתה, כי "בשל חומרת המעשים ומאפייניהם, גובר בנסיבות האמורות האינטרס הציבורי, ובכלל זאת החובה להגן על ביטחון הציבור, על פני שיקולים שמקורם בפגיעה בזכויות הפרט, ובכלל זאת פגיעה בחופש העיסוק ובפרנסתם של עובדי החברות שחלקם תמי לב". עוד קבעה, כי "לא ניתן להפקיד בידי החברה ומנהליה, שנמצאו לגביהם ראיות מינהליות לביצוע המעשים המפורטים, רישיון מטעם המדינה לעסוק במקצועות השמירה. מתן רישיון בנסיבות אלה מהווה פגיעה חמורה באינטרס הציבורי ובתכלית שביסוד חובת הרישוי".

 

x