שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

קרב בכנסת: מי יחקור את ההלוואות לטייקונים?

יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן סבור כי יש להפקיד את החקירה בידי ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל; יו"ר כולנו רועי פולקמן: "יש שאלה אם אנחנו רוצים ועדה בראשות האופוזיציה"

שחר אילן 07:3512.06.17
קונפליקטים במערכת הפוליטית סביב זהות יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר ההלוואות לטייקונים. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן אמר אתמול שהוא תומך בכך שוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני תתפקד כוועדת החקירה. "זה נוח לי שזה יהיה מישהו מהאופוזיציה, שלא יחשבו שאנחנו מוכרים את המשחק", אמר.

 

אתמול פרסם "כלכליסט" שגם שר האוצר משה כחלון תומך בחקירת חובות הטייקונים. אלא שלדברי יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, "לא בטוח שכבל הוא האופציה היחידה. אנחנו בודקים חלופות. יש שאלה אם אנחנו רוצים ועדה בראשות האופוזיציה", אמר. לטענת פולקמן, מסירת החקירה לוועדה בראשותו של כבל היא גם מעשה לא קולגיאלי כלפי יו"ר ועדת המשנה לאשראי של הכנסת ח"כ איילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני. להערכתו, החלטה בנושא תתקבל היום בישיבת ראשי הסיעות.

 

מאיתן כבל נמסר בתגובה: "אני לא מכיר ספק שכזה ואין כאן שאלה של אופוזיציה וקואליציה. הכנסת מאוחדת סביב העניין, מה גם שאני יכול לעסוק בעניין בוועדת הכלכלה בלי לקבל רשות מאף אחד. אני מתכוון לשוחח עם השר כחלון בעניין ומקווה שלא תהיה בעיה".

 

בתוך כך נודע כי ועדת החקירה תעסוק גם באשראי שהעניקו הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור - כך לפי ביטן. לדבריו, הוועדה צריכה לעסוק לא רק בבנקים אלא גם בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. "גם הן נותנות הרבה מאוד כסף לכל מיני חברות גדולות, לא בודקות השקעות ולא לוקחות ערבויות ובסופו של דבר התספורות חלות גם עליהן וזה על חשבון הציבור", אמר. "בלי הגופים המוסדיים אין טעם". ביטן ציין כי החקירה לא תהיה עיקר תפקידה של הוועדה, אלא "לצפות פני עתיד".

 

איתן כבל איתן כבל צילום: נמרוד גליקמן

 

"רוב ועדות החקירה לא זוכות להתייחסות"

 

"רוב הדו"חות של ועדות החקירה הפרלמנטריות ומסקנותיהן אינם זוכים להתייחסות של הגורמים הרלבנטיים ברשות המבצעת", קבעה ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לפי בלאנדר, הדבר הטוב ביותר שוועדת חקירה פרלמנטרית יכולה לצפות לו הוא "העלאת נושאים למודעות הציבורית ועידוד חקיקה בתחומים שנחקרו". עוד לטענתה, זה מה שקרה לוועדות לבדיקת תופעת הסחר בנשים ועמלות הבנקים וכן לוועדת החקירה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה.

 

עד כה הוקמו בישראל 25 ועדות חקירה פרלמנטריות. שנות השיא שלהן היו בעשור הקודם, אז הוקמו 15 ועדות. מאז 2008 לא מונתה אף ועדה כזו.

 

ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת היה יו"ר הוועדה האחרונה שהוקמה בישראל, שעסקה בהעסקת עובדים ערבים במגזר הציבורי. לדברי ח"כ טיבי, הוועדה היתה יעילה מאוד בהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי. "כל המי ומי בממשלה התייצבו בפני הוועדה וחשפו נתונים שעד אז לא היו קיימים", אמר. טיבי ציין ששיעור העובדים הערבים בשירות הציבורי עלה מאז 2008 מ־4% ל־10%.

 

רועי פולקמן רועי פולקמן צילום: אלכס קולומויסקי

סמכויות לא ברורות, יכולת השפעה חלקית

 

סיבה אחת ליכולות המוגבלות של ועדות חקירה פרלמנטריות היא שלא לגמרי ברור מה הסמכויות שלהן. כל כך לא ברור, עד שמסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע שהמרכז אינו מוסמך לחוות דעה לגבי הסמכויות וממליץ לבקש חוות דעת מהלשכה המשפטית של הכנסת.

 

מקובל שהסמכויות של ועדת חקירה פרלמנטרית זהות לאלו של ועדה רגילה של הכנסת. בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, לוועדה פרלמנטרית אין סמכות לגבות עדות בשבועה ולזמן בכפייה עדים ומסמכים. למעשה, מקורות הסמכות שלה הם מעמד הכנסת, עצם ההגדרה כוועדת חקירה, העובדה שהיא מרכזת הרבה משאבי זמן ודיונים בנושא אחד והעובדה שתפרסם דו"ח בסוף עבודתה.

 

מכיוון שמדובר בוועדה פוליטית, תפקידה אינו בהכרח לחפש אשמים במחדלים, אלא עליה להוות פורום לבירור עובדות. דוגמה לבעייתיות של מוסד ועדת החקירה הפרלמנטרית ניתן למצוא בוועדה שהוקמה ב־2006 בנושא פינוי עמונה. בשל האופי הפוליטי של הוועדה, ראשי מערכת הביטחון סירבו לאפשר לקצינים להופיע בפניה.

בניגוד לסמכויות המעורפלות, תקנון הכנסת קובע בצורה ברורה כיצד להקים ועדה כזו. ההליך מסובך כמעט כמו הצעת חוק וכרוך באישור במליאה, דיון בוועדת הכנסת שבה נקבעים נושאי הוועדה והרכבה ואישור נוסף במליאה.

 

אין מגבלה על הנושאים שוועדות חקירה פרלמנטריות יכולות לחקור. עם זאת, לפי בלאנדר רובן עסקו בנושאי מדיניות ארוכי טווח, כמו חוק בריאות ממלכתי, פערים חברתיים ותאונות דרכים, או נושאי מדיניות צרים כמו עמלות הבנקים ובדיקות פוליגרף. רק מיעוטן עסקו בחקירה של אירועים ספציפיים, למשל אסון גשר המכבייה או פינוי עמונה. בלאנדר מסיקה מכך שוועדות החקירה הפרלמנטריות מתפקדות בדרך כלל כמנגנון פיקוח ובקרה של הכנסת על הרשות המבצעת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x