שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

4 דברים שחייבים להשתנות בהסתדרות, בלי קשר לזהות היו"ר

לכונן גוף דמוקרטי אמיתי, להגדיל את השקיפות, להקציב קדנציות לנבחרים ולהוביל מאבקים חברתיים — הבחירות שנערכות היום בארגון שקובע את תנאי העבודה של השכירים במשק מחייבות את מי שייבחר ליו"ר לערוך רפורמות

מיקי פלד 07:0823.05.17

לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות להסתדרות שנערכות היום, 100 הימים שאחרי הם הזמן בו נכון לערוך רפורמות כדי לנער את הסדר הקיים. "כלכליסט" מציג 4 רפורמות שיכולות להפוך את הארגון לדמוקרטי, לשקוף, ליעיל ולבעל השפעה חברתית גדולה יותר.

 

1. להחליש את היו"ר ולחזק את ההנהגה

 

בכל חמש שנים נערכות בהסתדרות בחירות כלליות, ובכל שנה נערכות עשרות פעמים בחירות לוועדים ולאיגודים השונים בארגון. אבל, מכאן ועד לדמוקרטיה במובנה המלא — המרחק גדול מאוד. זה בא לידי ביטוי בצורה החריפה ביותר בשליטה שיש ליו"ר הארגון. סמכויות היו"ר הן כה רחבות וכוחו בפועל כל כך בלתי ניתן לבלימה בתוך מוסדות הארגון, עד שקשה לכנות זאת דמוקרטיה.

 

הסיבה ליכולת השליטה הכמעט בלתי מוגבלת של היו"ר היא שאין עליו כמעט שום מנגנון פיקוח, בקרה ואופוזיציה. לכן, כדי שההסתדרות תהיה באמת דמוקרטית, צריך קודם כל לשנות את צורת הפעולה של המוסדות הנבחרים שלה, כדי שאלו יהיו גורם משמעותי בקבלת ההחלטות ובפיקוח על עבודת היו"ר. כיום יו"ר ההסתדרות יכול לחסל אופוזיציה בבית נבחרי ההסתדרות (מעין הכנסת של ההסתדרות) על ידי חלוקת ג'ובים תמורת שתיקה. זאת בין השאר דרך הגופים ששייכים להסתדרות כמו רשת החינוך עמל ובתי האבות משען. אם תיעשה ההפרדה, כמו הקמת מועצה ציבורית למינוי דירקטוריון ונושאי משרה בכירים בקופה, הפיתוי לחלק ג'ובים יקטן.

 

אבל גם זה לא מספיק. הנהגת ההסתדרות, הגוף שאמור להוות מעין קבינט שקובע את המדיניות והאסטרטגיה של ההסתדרות, הוא כבר שנים בובה של היו"ר. הגוף מונה לא פחות מ־43 חברים שנבחרים על ידי היו"ר עצמו, ולא בהכרח מייצגים את כל קשת העובדים שמאוגדים בהסתדרות. זה הדבר השני שצריך לעשות כדי לעודד דמוקרטיה בה יש ייצוג לכלל האוכלוסייה — שבית נבחרי ההסתדרות הוא זה שיבחר הנהגה של לא יותר מ־20 חברים עם ייצוג שווה לכולם.

 

הפגנה להעלאת קצבת הנכים שבה קול ההסתדרות לא נשמע הפגנה להעלאת קצבת הנכים שבה קול ההסתדרות לא נשמע צילום: מוטי קמחי

2.להפוך את ההסתדרות לשקופה יותר

 

ההסתדרות, הגוף שמשפיע על החיים של כל שכיר ומעסיק במשק גם אם העובדים אינם חברים בו, לא חייב דין וחשבון לאף אחד. חבר הסתדרות שיבקש לראות את דו"חות הכספיים — שכוללים הכנסות של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה מדמי חבר וטיפול — יוכל לעשות זאת, ובמקרה הצורך אף לעתור לבית הדין של ההסתדרות. אבל כמעט איש מחברי ההסתדרות לא עושה זאת. וחוסר שקיפות כזו מאפשרת חלק גדול מהרעות החולות שיש בכל ארגון שבו מתערבבים הנהלה חזקה והרבה כסף.

 

שקיפות לא רק מונעת מראש שחיתות או פעולות בניגוד לנורמות המקובלות, אלא גם עוזרת למסד התנהלות שבה המנהלים בודקים את עצמם לא רק מבחינה משפטית — אלא גם מבחינה נורמטיבית.

 

חוסר השקיפות הנוכחי מתאפשר כי על ההסתדרות לא חל חוק העמותות. כמו גופים אחרים שנוסדו לפני קום המדינה, להסתדרות מעמד משפטי של אגודה עות'מנית, וככזו היא לא נמצאת תחת ביקורת של רשם העמותות או מבקר המדינה ולא חייבת בפרסום דו"חותיה הכספיים.

ההסתדרות יכולה לפרסם את הדו"חות הכספיים והפרוטוקולים שלה, ולהחיל על עצמה את חוק חופש המידע, גם מבלי להכניס גוף מבקר. בנוסף, אין סיבה שהיא לא תעשה אותו דבר לגבי הגוף הכלכלי שהיא שולטת בו, חברת העובדים, ששולט ברשת בתי האבות משען, ברשת בתי הספר עמל, בחברת הוצאת הספרים עם עובד ועוד.

 

כצעד ראשון צריך להעלות לאתר האינטרנט של חברת העובדים את הדו"חות הכספיים, כולל שכר בכיריה כמו המנכ"ל דודי גיל, שנכון ל־2013 עלות שכרו, לפי הערכות, עמדה על יותר מ־90 אלף שקל בחודש ברוטו ובינתיים הוא גם מונה לתפקיד יו"ר משען.

 

הפגנה להעסקה ישירה של עובדי קבלן שאותה הובילה ההסתדרות הפגנה להעסקה ישירה של עובדי קבלן שאותה הובילה ההסתדרות צילום: הקואליציה להעסקה ישירה

3.לנער את העייפות שבארגון הוותיק

 

משהו טוב עבר על ההסתדרות בשנים האחרונות. אל הארגון העייף והוותיק מדי הצטרפו צעירים אידיאליסטים, מלאי מרץ, כישרון ונכונות לעבודה קשה. הם הקימו את האגף להתאגדות עובדים והגיעו לכל פינה כדי להקים ועדים חדשים; הם נכנסו אל הלשכה המשפטית ואל הייעוץ הכלכלי ועזרו לחדש אותם. אבל הם עדיין המיעוט.

 

בהסתדרות, כמו במגזר הציבורי, עובדים מקבלים קביעות, כך שקשה מאוד לפטר עובד ואפילו להזיז אותו ממחלקה למחלקה לפי צורכי המעסיק. באופן אירוני, ההסתדרות סובלת כמעסיק מאותה מחלה של המגזר הציבורי שבו היא על תקן נציגת העובדים. אין פתרון ברור למצב הזה, ולא סביר שהוא ישתנה בקרוב.

 

פתרון מסוים אפשר למצוא בראשי הארגון. כיום אין שום הגבלה על מספר הקדנציות שיכולים לכהן נבחרי הציבור השונים, החל מיו"ר ההסתדרות ועד לראשי הוועדים. אבל מי שמכהן 20 שנה באותו התפקיד נשחק ומפסיק לחדש. המסקנה היא שצריך להקציב קדנציות ולאפשר לכוחות רעננים לנער ולחדש את הארגון.

 

4. לגרור ולא להיגרר אחרי לחץ ציבורי

 

המחאה החברתית ב־2011 נתנה רוח גבית למספר גדול של מאבקים, ומאז ניהלה ההסתדרות לא מעט מאבקים גדולים: שיפור תנאי עובדי הקבלן, העלאת שכר המינימום, העלאת ההפרשות לפנסיה והגדלת מספר הנכים העובדים. אולם, מלבד האחרון, בכל המקרים האלו ההסתדרות היתה גוף מובל ולא מוביל. במקרה של העלאת שכר המינימום ועובדי הקבלן, למשל, היו אלה פעילים חברתיים שהחלו את הבעירה בשטח עד שההסתדרות לקחה את המושכות או נאלצה לקחת אותן בשל לחץ ציבורי. מגוף בסדר גודל כזה מצופה ליזום אסטרטגיה ארוכת טווח וליישם אותה — לא להיגרר אחרי הלחץ הציבורי.

 

בנוסף, ההסתדרות בחרה שלא להתערב בכמה מאבקים חברתיים גדולים שלא נגעו באופן ישיר לכיס של העובדים. הדוגמה האחרונה היא המאבק של הנכים להעלאת קצבאותיהם, שקולה החברתי של ההסתדרות לא נשמע בו.

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x