שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מסתמנת פריצת דרך בקצבאות הנכים: יינתנו גם למי שעובד

לפי אחד התרחישים הסבירים, בסוף הדיונים על הרפורמה בקצבאות יתאפשר לנכה שמשתכר עד שכר מינימום לקבל קצבה מלאה, כלומר הכנסתו הכוללת תעמוד על כ־9,500 שקל בחודש. זליכה כבר מברך את כחלון, אך אגף התקציבים עדיין מסויג

אדריאן פילוט 08:1530.04.17

מנכ''ל משרד האוצר שי באבד והגורמים המקצועיים במשרדו נועדו ביום חמישי האחרון עם פרופ' ירון זליכה, יו"ר הצוות לבחינת קצבאות הנכות, כדי לדון במסקנות הסופיות של הצוות. ל"כלכליסט" נודע כי אחד התרחישים הסבירים הוא שבסוף התהליך שהחל שר האוצר משה כחלון לבחינת רפורמה במתן קצבאות הנכות — יתאפשר לנכים שיוצאים לעבוד ומשתכרים עד גובה שכר המינימום — לקבל קצבה מלאה. המשמעות היא שהכנסתו של נכה כזה תגיע לכ־9,500 שקל, כמעט כמו השכר הממוצע במשק. כיום נכה רווק שמרוויח שכר מינימום מאבד כמעט את כל הקצבה.

עם זאת במשרד האוצר מנסים לשמור על איפול מסוים בנוגע לתוכנית, ובתום הפגישה שיגר משרד האוצר הודעה לעיתונות, שלא היתה אלא חזרה על מה שמסר השר כחלון ערב פסח: "משרד האוצר יקצה 4 מיליארד שקל עבור הגדלת קצבאות הנכים, ותקציב זה יחולק על פני ארבע שנים, כך שהקצבה תעמוד בסוף התהליך על כ־4,000 שקל בחודש (לעומת 2,342 שקל כיום)". עוד נמסר מהאוצר כי כבר השבוע יתכנסו הגורמים המקצועיים במשרד כדי לגבש ולנסח החלטת ממשלה להעלאה דרמטית של הקצבאות. 

שר האוצר משה כחלון וירון זליכה. "משבח את השר על תבונתו" שר האוצר משה כחלון וירון זליכה. "משבח את השר על תבונתו" צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

 

באוצר סירבו לפרט איך בדיוק הכסף הזה יחולק ומה יהיו הקריטריונים לקבלת הקצבה, לרבות סוגיית הנכים שיוצאים לעבוד. "בין היתר דנו הגורמים במתן תמריצים שיאפשרו את הגברת השילוב של אוכלוסיית הנכים בשוק העבודה באופן שיביא לשיפור ניכר בתנאי מחייתם", נמסר בהודעה. כמו כן ל"כלכליסט" נודע כי אגף התקציבים באוצר מתנגד להגדלת תקציב זה בהיקף של 4 מיליארד שקל.

 

קולות אחרים השמיע זליכה, שבשיחה עם "כלכליסט" ביקש "להודות ולשבח את שר האוצר על אומץ לבו ותבונתו", והשתמש במילה "מהפכה" בנוגע לצעדים שכחלון מתכוון לנקוט בסוגיית קצבאות הנכים. בלי לתת פרטים, זליכה רמז כי בסופו של יום שר האוצר ירחיק לכת "אף מעבר להמלצות הוועדה", וזה מה שמסביר ככל הנראה את האופטימיות של החשב הכללי לשעבר. למה התכוון זליכה? גורמים המעורים בפרטים מסרו כי אחת האפשרויות היא להגדיל את התוספת לכ־4.5 מיליארד שקל, לתקציב המיועד להגדלת הקצבה. עם זאת, באוצר מסרו כי הם אינם מכירים מספר כזה.

 

בדומה לזליכה, גם אורן הלמן, יו''ר ארגון סיכוי שווה המלווה את מאבק הנכים, נשמע נלהב: "כחלון קיבל כאן החלטה היסטורית ומהפכנית. הוא הראשון שמכיר בעובדה שיש להפריד בין קצבת נכות לבין הכנסות מהעבודה". המצב שבו נכה עובד שמשתכר שכר מינימום נאלץ להחליט אם הוא מוותר על עבודה או על הקצבה הוא תולדה של חוק לרון, שקבע מנגנון של הפחתת קצבה לנכים שעובדים. על פי החוק הזה, הפחתת הקצבה מתחילה באופן מדורג החל משכר של 1,900 שקל. כחלון כבר הקציב 300 מיליון שקל בתקציב האחרון, בין השאר כדי להתחיל את ההפחתה מ־2,700 שקל. חוק לרון בא לתקן עוול גדול יותר שגרם לו חוק קודם, ולפיו נכה עובד לא יקבל קצבה כלל.

 

למצב זה השלכות שליליות רבות. ראשית, הוא מתמרץ את הנכה להישאר בבית, ולא לצאת לעבודה, כדי לא לאבד את הקצבה, וגרוע מזה, לעבוד ב"שחור", דבר שגם מזיק לקופת המסים וגם גורע מהזכויות הסוציאליות שמגיעות לנכה שעובד כשכיר, כגון זכויות פנסיוניות. כמו כן החוק הקיים מסליל אותם לתפקידים זוטרים, שבהם השכר נמוך. שנית, לפי דו"ח מבקר המדינה, המשק הישראלי מאבד מדי שנה כ־5 מיליארד שקל מתת־העסקה של אנשים עם מוגבלויות, כך שביטול חוק לרון עשוי לחולל צמיחה ולהגדיל את הכנסות ממסים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x