שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

מסים, מכסים וצהרונים: התוכנית של כחלון קורצת להורים הצעירים

תחת הכותרת "נטו משפחה" השיק שר האוצר שורה של צעדים שנועדו להקל בעיקר על מעמד הביניים ויכולים להגדיל את ההכנסה הפנויה בעד מאות שקלים בחודש. עכשיו נותר לראות מה מהצעדים יצלח את מבחן הממשלה והכנסת

עמרי מילמן, מיקי פלד, אביב גוטר ואורנה יפת 06:5519.04.17

מסיבת העיתונאים הבהולה שכינס אתמול (ג') שר האוצר משה כחלון היתה מפגן כוח מול שאר הממשלה. יחד עם רוב בכירי משרדו, הציג כחלון מספר מהלכים נדיבים מאד, שצפויים לעלות כ־4 מיליארד שקל בשלב הראשון וכ־8 מיליארד שקל בהמשך. באוצר מעריכים כי התוכנית צפויה להגדיל את ההכנסה הפנויה למשפחה בישראל ב־20 אלף שקל לכל היותר.

 

 

 

במסיבת העיתונאים, שנקבעה בהתראה קצרה מאד ונערכה בתל אביב כדי להבטיח נוכחות של כלי תקשורת רבים, אמר כחלון "מי שחושב שתפקידו של שר אוצר מסתכם בלהיות גזבר, רואה חשבון או מבקר פנים ממעיט בחשיבות הציבורית של המשרה. לכל שר אוצר היו תפיסות עולם, כאלה ואחרות. יש לי ויכוח נוקב עם רבים מהם".

 

לאורך נאומו, כחלון הרבה להתייחס לקבוצות כוח ובעלי אינטרסים, אך התוכנית שחשף אינה מנסה לפתור בעיות מבניות במשק הישראלי, אלא רק מחלקת תקציבים לאוכלוסיות שונות. "כלכליסט" מיפה את סעיפי התוכנית ואת יכולת ההיתכנות שלהם.

 

 משה כחלון אתמול בדרך למסיבת העיתונאים משה כחלון אתמול בדרך למסיבת העיתונאים צילום: עמית שעל

 

מס הכנסה שלילי: החרדים יתמכו אם ביבי יתנגד

 

על פי התוכנית שחשף כחלון, תקרת ההכנסה לקבלת מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) תעלה מ־4,800 שקל ל־5,000 שקל. בנוסף, גובה המענק עבור גברים יעלה מ־330 שקל כיום ל־495 - הסכום שאותו מקבלות נשים כבר היום.

 

עוד הוחלט כי כאשר שני בני הזוג עובדים הם יקבלו תוספת של 30% במענק. המהלך נועד לתמרץ בעיקר את החברה החרדית, שם שיעורי ההשתתפות של הגברים בשוק העבודה נמוכים במיוחד. לפי האוצר, משפחה שבה שני בני הזוג עובדים תזכה לתוספת של כ־5,600 שקל בשנה לשכר הנטו. לעומת זאת, מפרנס יחיד במשפחה יזכה לתוספת שנתית של כ־2,000 שקל לשכר הנטו.

 

עלות המהלך, שאמור להיכנס לתוקף רטרואקטיבית מתחילת השנה, מוערכת על ידי האוצר ב־750 מיליון שקל. כדי להוציא את המהלך לפועל, כחלון יצטרך להעביר אותו בחקיקה בכנסת. ואולם, מכיוון שמדובר במהלך שיעזור בעיקר לשכבות החלשות, יש סיכוי סביר שגם אם נתניהו ירצה להכשילו, המפלגות החרדיות יתעקשו להעביר אותו.

 

 

נקודות זיכוי: קריצה למעמד הביניים

 

לפי התוכנית של כחלון, גברים ונשים יקבלו 1.5 נקודות זיכוי עבור ילד עד גיל שנה ו־2.5 נקודות עבור ילדים עד גיל שש. זאת במקום המצב כיום, שבו גברים ונשים קיבלו נקודות זיכוי שונות עבור ילדים בגילאים שונים (ראו טבלה).

 

המהלך, שאמור לעלות 1.7 מיליארד שקל, אמור להיכנס לתוקף רטרואקטיבית מינואר 2017, אחרי שיאושר באמצעות חקיקה בכנסת. המקור התקציבי למהלך יגיע מעלייה באותו היקף בתחזית הכנסות המדינה שאותה צופים באוצר.

 

מהלך זה נועד לקרוץ בעיקר למעמד הביניים. לפי הערכות במשרד האוצר, המהלך יטיב בעיקר עם העשירונים השלישי עד השמיני. נקודת זיכוי שווה 215 שקל בחודש, כך שבראייה שנתית המהלך יכול לחסוך אלפי שקלים למשק בית - והעשירונים שעובדים אך לא נהנים משכר גבוה מאד ירגישו אותה במיוחד.

 

האבסורד במהלך מתעלם מהתמריץ שניתן עד היום לנשים - שקיבלו יותר נקודות זכות - כדי לתמרץ אותן לעבוד אחרי חופשת הלידה, בעוד שגברים ממשיכים לעבוד בדרך כלל אחרי לידת ילדיהם.

 

כמו כן, מדובר בהטבות זמניות בלבד עבור 2017‑2018. בכירי האוצר לא חשפו את הפרט הזה עד שנשאלו על כך על ידי התקשורת.

 

 

סבסוד לצהרונים: הביקוש צפוי לגדול

 

כחלון הודיע אתמול גם כי הורים יקבלו סבסוד של 150‑350 שקל בחודש לשליחת ילדיהם לצהרונים. הסבסוד ייכנס לתוקף בשנת הלימודים הבאה, שתיפתח בספטמבר השנה, וככל הנראה יינתן באופן אוטומטי על ידי הפחתת המחיר שיידרשו ההורים לשלם עבור המעון, כך שהרשות המקומית תקבל סבסוד ישירות מהאוצר. הסבסוד יינתן לצהרונים בבעלות הרשות המקומית בלבד ולא לצהרונים פרטיים. עלות התוכנית היא 900 מיליון שקל בשנה.

 

את התוכנית לסבסוד הצהרונים קידמו במרכז השלטון המקומי מול משרד האוצר כבר כמה חודשים, אולם כחלון החליט לצאת איתה מהר כעת, ככל הנראה לאור החשש מבחירות. מהלך זה אמור גם להביא לחיסכון בעלויות הצהרונים וכן לדרבן הורים - בעיקר אמהות - שלא נמצאים היום בשוק העבודה להיכנס אליו, שכן במקרים רבים העלות של הגנים והצהרונים הופכת את היציאה לעבודה ללא משתלמת.

 

מהלך זה לא אמור לעבור באמצעות חקיקה, אלא מספיקה החלטת ממשלה. כך שבשונה מהמלכים האחרים, יהיה קל יותר להעביר אותו כמו שהוא בלי שיתערבו בו גורמים שונים. ובכל זאת, הוא עדיין זקוק לתמיכתו של ראש הממשלה, שבשלב זה לא ניתנה.

 

הנהנים העיקריים מהתוכנית יהיו הורים מרשויות מקומיות שנמצאות באשכולות החברתיים־כלכליים 4‑5, הכוללים בין השאר את הערים ירוחם, לוד ואשדוד. באשכולים אלו הסבסוד יינתן לצהרון לגילאי 3‑8, בעוד שהורים מאשכולות גבוהים יותר יקבלו סבסוד רק עבור ילדים בכיתות א'־ב'.

 

הסבסוד לילד ברשות מקומית מאשכול 4 יהיה 350 שקל בחודש, באשכול 5־6 יינתן סבסוד של 300 שקל בחודש, באשכול 7 יינתן סכום של 200 שקל בחודש ובאשכולות 8‑10 הסבסוד יעמוד על 150 שקל בחודש.

 

האחריות על הצהרונים בישראל מתחלקת בין משרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. בגילאי 0‑3 רוב הצהרונים נמצאים תחת פיקוח משרד העבודה והרווחה. משרד החינוך מפעיל צהרונים רק לילדים בגילאי 3‑9 ברשויות מקומיות שמדורגות באשכולות החברתיים־כלכליים 1־3, כלומר בעיקר יישובים חרדיים וערביים יחד עם כמה יישובים יהודיים לא חרדים עניים יחסית, כמו למשל העיר ירושלים.

 

 

ברשויות אלו משרד החינוך מסבסד כמעט לחלוטין את הצהרונים בעלות של 600 מיליון שקל בשנה לכ־90 אלף ילדים - מתוך כ־100 אלף ילדים בגילאים הללו באשכולות 1‑3 - וההורים משתתפים בסכום סמלי של 40 שקל בחודש. ילדים בגילאי 0‑3 נמצאים לרוב במסגרות של מעונות שממילא פועלים עד השעה ארבע אחר הצהריים, אך במקומות שבהם אין מעון כזה משרד העבודה והרווחה מספק סבסוד לצהרון לכ־25 אלף ילדים בכ־2,500 צהרונים בעלות של 70 מיליון שקל בשנה.

 

כיום המחיר המקסימלי לצהרון לילד באשכולות 4‑10 הוא כ־1,300 שקל ונקבע על ידי הרשות המקומית, אך ברוב הרשויות העלות היא כ־900 שקל בחודש. בנוסף, משרד העבודה והרווחה מסבסד חלק מההשתתפות בצהרון להורים ברשויות מקומיות 4‑7 על פי מבחן הכנסה. כך לדוגמה, משפחה חד־הורית עם שכר של כ־9,000 שקל בחודש יכולה לשלם 720 שקל בחודש במקום 900 שקל בחודש.

 

בעיה אחת שעשויה לעלות כבר בקרוב היא מחסור במקומות בצהרונים. התקציב של כחלון מיועד רק לסבסוד של שכר הלימוד בצהרונים וללא תקציב ממשלתי לבניית צהרונים חדשים, הרשויות המקומיות יצטרכו לממן את הבנייה, כך שבפועל עשוי להיווצר מחסור במקומות ברשויות מקומיות חלשות יותר. המחסור במקומות בקרב ילדים עד גיל 3 צפוי להצטמצם בשנתיים הקרובות, עם אישור בנייה של כ־200 מעונות נוספים, שגם כך הלימודים בהם נמשכים עד השעה ארבע אחר הצהריים.

 

ההשתתפות של מרכז השלטון המקומי בדחיפה לסבסוד דיפרנציאלי של הצהרונים עשויה מעט להפתיע. יו"ר המרכז חיים ביבס היה אחד המתנגדים העיקריים לניסיון של משרד האוצר לפני כשנתיים להרחיב את הסבסוד הדיפרנציאלי של תקציבי החינוך הממשלתיים שמועברים לרשויות המקומיות, כך שההשתתפות בתקציב של רשות חלשה תהיה קטנה יותר, באחוזים, מאשר של רשות חזקה. במילים אחרות, רשויות חזקות היו אמורות לסבסד את ההשתתפות העצמית של הרשויות החלשות. ביבס, בעל קשרים הדוקים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצליח לבסוף להוריד את ההצעה מסדר היום. במקום, הוקמה ועדה בראשות שר החינוך לשעבר שי פירון. ועדה זו דנה בהגדרה של סל חינוך ממלכתי לכל תלמיד, וממנה, אומר ביבס, נולד הרעיון של הרחבת סבסוד הצהרונים.

 

ברקע לתכנית של כחלון עומדת תכנית שאפתנית הרבה יותר, שעליה המליצה ועדת טרכטנברג שקמה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011. הוועדה של טרכטנברג המליצה על החלת מסגרות הצהריים, כלומר לימודים עד השעה 16:00, על כל הילדים בישראל בגילאי 3‑9 - בין אם באמצעות יום חינוך ארוך ובין אם בצהרונים אחרי הגן - בעלות של 2.3 מיליארד שקל בשנה.

 

שאלה לא פחות חשובה לילדים בצהרונים היא האם ישתפרו תנאי השהייה בצהרון, כמו למשל איזה פיקוח יהיה על ארוחת הצהריים שמקבלים הילדים והאם יגדל היחס בין מספר הילדים לסייעות. מי שיזם את המהלך הוא מרכז השלטון המקומי. לפי ביבס, במרכז עבדו על ההצעה במשך חמישה חודשים ובמקביל הם מנסים לקדם החלה של תקנים כאלו מול יו"ר ועדת החינוך של הכנסת יעקב מרגי.

 

סלולרי: היבוא האישי יצטמצם

 

בניסיון לצמצם בצורה מיידית יותר את יוקר המחייה, כחלון הכריז אתמול על ביטול המכס על מכשירים סלולריים, שעמד עד כה על 15%. לפי האוצר, מהלך זה עשוי להקטין במאות מיליוני שקלים את הכנסות המדינה ממסים.

 

שוק מכשירי הסלולר מגלגל מיליארדי שקלים בשנה ומורכב מעשרות יבואנים, שבהם נמנות חברות הסלולר הגדולות ויבואנים רשמיים נוספים שמוכרים מכשירים לא דרך חברות הסלולר, בנקודות מכירה שונות. בנוסף להם, אזרחים רבים רוכשים מכשירים סלולריים בחו"ל ומביאים אותם לארץ עם שובם.

 

אחד היבואנים הגדולים מספר כי במכס סימנו את יבוא המכשירים הסלולריים ולטענתו מתעסקים שם באובססיביות בנושא - דבר שכעת צפוי להיפסק.

 

בחברות הגדולות מספרים כי הורדת המכס עשויה להפחית את התמריץ של אזרחים לייבא בעצמם מכשירים, משום שלטענתם הפערים הקיימים היום בין המחירים בארץ למחירים בחו"ל נובעים בעיקרם ממסים. עם זאת, לדבריהם ייבוא אישי אינו כולל אחריות תיקוני תקלות במכשירים, כך שבאמצעות הורדת מחירים יוכלו החברות לפתות צרכנים ברכישת מכשירים במחירים דומים למחירים הנמכרים בחו"ל, בתוספת אחריות, דבר שצפוי להקטין את הייבוא האישי.

 

 

 

ביגוד והנעלה: ביטול המכסים יגולגל לצרכן

 

עוד מוצרי צריכה שצפוי להיות זולים יותר כבר מעכשיו הם בגדי תינוקות נעליים, שכן כחלון הודיע כי יבטל את המכס עליהם, שעמד עד כה על 6% ו־12%, בהתאמה. המהלך, יחד עם ביטול המכס על מכשירים סלולריים, אמור להקטין את הכנסות המדינה ממסים בהיקף של כ־600 מיליון שקל. ביטול המכסים לא מצריך את אישור הממשלה או הכנסת ולכן יהיה יחסית קל לביצוע.

 

טרם נקבע מהי ההגדרה של בגדי תינוקות, מה שעלול ליצור מצב שבו השוק ינסה לנצל את העמימות כדי להגדיר גם בגדים של ילדים גדולים יותר כבגדי תינוקות כדי לזכות בפטור ממכס.

 

הפחתת מכסים כזו מחלישה את העמדה של ישראל במשא ומתן מול מדינות אחרות סביב הסרות מכסים, שכן היא מקלה על יצואנים במדינות זרות. בדרך כלל נהוג להפחית מכסים במסגרת משא ומתן בין מדינות, כך ששתי המדינות יהנו מהפחתת המכסים אחת של השנייה.

 

בעבר, כשנעשו הפחתות מכסים מסוג זה, נעשה שימוע ציבורי כדי לשמוע את עמדות הגופים השונים הנוגעים לדבר. רשות המסים טרים הכריזה על מהלך כזה, אולם אם באמת תינתן אפשרות לנציגים השונים להציג את עמדתם הדבר עשוי לעכב את ביצוע המהלך על פי נתוני חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, שוק האופנה וההנעלה מגלגל כ־19 מיליון שקל בשנה, כאשר שוק ההנעלה בפני עצמו מוערך ב־5 מיליארד שקל. בשנים האחרונות, ההוצאות הממוצעות בענף האופנה נמצאות במגמת ירידה. זאת בעקבות כניסתן של רשתות אופנה בינלאומיות לישראל, שהגבירו את התחרות בענף והביאו להורדת המחיר הממוצע לפריט.

 

לפי יבואן בתחום, שוק בגדי התינוקות מוערך ב־700 מיליון שקל. לדבריו, "ביטול המכס לא יוביל לשינוי משמעותי במחירים כי גם ככה בשוק התינוקות המחירים די נמוכים, בעיקר בבייסיק. זה גם שוק שאין בו שחקנים בינלאומיים שהפער מולם צריך להצטמצם. אז כמה זה יוזיל את המחיר לצרכן? בשלושה־ארבעה שקלים למוצר. ההערכה שלי היא שלא נרגיש שינוי משמעותי במחירים. לעומת זאת, אני מעריך שבשוק ההנעלה נראה עלייה בתחרות וגם מצפים לראות התקרבות למחירים באירופה".

 

הדעות בשוק האופנה לגבי המהלך של כחלון חלוקות. היבואנים מברכים על הורדת המכסים ואומרים כי היא תגולגל אל הצרכן, אבל חלקם טוענים שמדובר במהלך פופוליסטי. בכירים בענף האופנה מציינים כי בזמן שיאיר לפיד היה שר האוצר הוא הוריד למשך חצי שנה את מכסי היבוא על נעליים וביגוד וחברות האופנה הציבוריות לא דיווחו על עלייה ברווח הגולמי - כך שזה התגלגל על הצרכן. כעת, לדבריהם, העובדה שהמכס יורד רק על בגדי תינוקות הופכת את ההשפעה של המהלך לשולית.

"זה פשוט בדיחה. פופוליסטי. להוריד מכסים רק על בגדי תינוקות זה בדיחה כי רוב השוק זה לא בגדי תינוקות", אומר מנכ"ל של אחת מרשתות האופנה. "למה צריך להיות היום מכס על ביגוד? המכסים בזמנו הכנו על תעשייה מקומית. כיום אין תעשיה מקומית. אם רוצים להוזיל את יוקר המחיה צריך גם להוריד מכס על כל שוק האופנה וגם להטיל מע"מ על קניות באינטרנט. למה ספק באינטרנט לא משלם מכס ומע"מ? או שנותנים לי את ההזדמנות להתחרות או שלא נותנים לי".

 

כיום אין בישראל תעשיית טקסטיל וגם היצרניות הישראליות ברובן מייצרות במזרח הרחוק ומשלמות מכס על המוצרים המוגמרים או על הבדים שהן מייבאות. כעת הן יזכו להקלה. "סביר להניח שביטול המכס יגולגל אל הצרכן", אומר אחד מבעלי רשתות ההנעלה, שמייבא נעליים מהמזרח. "קשה להגיד שכל ה־12% יעבור לצרכן ובטח לא בהתחלה, כי יבואנים כבר קנו סחורות בעבר ושילמו עליהן את המכס, אבל בעתיד זה יקרה", אמר.

 

 

 

סם אלדו, הבעלים של רשתות הנעליים אלדו וספרינג, אומר שכל ההוזלה תגולגל אל הצרכן. "שוק ההנעלה מבוסס כולו על יבוא. יש מעט ייצור בחברון אבל הוא שולי", אמר. "המהלך של כחלון מאד משמעותי כי המחירים של הנעליים לצרכן ירדו בכ־40 שקל לזוג בממוצע".

 

בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו אמרו אתמול: "מדיניות הממשלה היא להוזיל את יוקר המחייה ולעודד יציאה לעבודה. ההצעות שהוצגו הן בכיוון הנכון וייבחנו בגישה חיובית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x