$
בארץ

הבחירות להסתדרות - שלב השאלה הזהה: האם תפחיתו את דמי החבר?

"כלכליסט" הציג לשני לשני המועמדים לתפקיד יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן וח"כ שלי יחימוביץ', שאלות לגבי דמי החברות למוסד

מיקי פלד 08:4109.03.17

 

 

התשובות שפורסמו אתמול לשאלות "כלכליסט" לשני המועמדים לתפקיד יו"ר ההסתדרות לא היו מפתיעות. גם היו"ר הנוכחי אבי ניסנקורן וגם ח"כ שלי יחימוביץ' שמתמודדת מולו מאוד רוצים להיטיב עם העובדים.

 

שניהם מאוד בעד העובדים החלשים, שניהם רוצים לשפר את ביטוח הסיעוד ומתנגדים לכל פשרה בנוגע לזכות השביתה של הוועדים השונים במגזר הציבורי.

 

הוויכוח הגדול הוא על הניואנסים ועל האופן בו המטרה תושג. לכאורה, ההבדלים ביניהם מתמצים בניסנקורן החברתי עם הקבלות בהסתדרות ויחימוביץ' החברתית פלוס עם קבלות מהכנסת אבל בלי הניסיון בהובלת מהלכי ענק מורכבים. אבל הוויכוח האמיתי בין השניים מסתתר במקום אחר, והוא ויכוח על הרבה מאוד כסף ותפיסה של ההסתדרות כארגון ציבורי.

 

כ־600 מיליון שקל בשנה מכניסה ההסתדרות בשנה מדמי חבר - 0.95% שנגבים מכל חבר הסתדרות ו־0.8% שנגבים מכל מי שנמצא תחת הסכם קיבוצי אך אינו חבר בה. בסכום האדיר הזה ההסתדרות מממנת חלק ניכר מהפעילויות שהיא אמורה לממן - ייעוץ משפטי, מאבקי עובדים, הקמה של ועדים חדשים ואפילו מועדון צרכנות לחברי הארגון. הבעיה היא שהכסף הזה גם מממן בורות שומן שהיקפם לא ידוע ומנגנון של מקורבים ועובדים, זוטרים ובכירים, שאי אפשר לגעת בהם בגלל השתייכות פוליטית.

 

"שימוש דוחה בכספים של העובדים"

 

כשנשאלה יחימוביץ' אם היא בעד הורדה של דמי החבר היא נתנה תשובה מפתיעה וחיובית: "לכל העובדים ולרוב הוועדים אין שמץ של מושג מה נעשה בכספם, ולכולם ברור שחלק ענקי ממה שהם מפרישים משכרם משמש למטרות לא ראויות. אני נמנעת אפילו לפרט כאן מה שאני כבר יודעת על השימוש הדוחה בכספי העובדים, כדי לא לשפוך את התינוק עם המים". לעומתה, ניסנקורן סבור שהמטרה צריכה להיות לא הורדה של דמי החבר אלא "הגדלת סך השירותים שזכאים לקבל חברי ההסתדרות", כמו מועדון צרכנות והשקעה במאבקים.

 

רגע לפני שמנפנפים את האמירה של יחימוביץ' כהבטחת בחירות (וספק גדול אם תצליח להוריד את דמי החבר באופן משמעותי גם אם תיבחר ובאמת תנקה הרבה מהשומן המיותר) צריך לראות את העמדה שלה בהקשר רחב יותר. מה שליחימוביץ' יש להציע מעבר לניסנקורן הוא לא הנכונות להיאבק על קצבאות נכים, כלומר על מאבקים חברתיים שאינם במנדט המובן מאליו של ההסתדרות, ולו משום שניסנקורן הראה שהוא יודע לעשות את זה לא רע. אחרי הכל, בסופו של דבר ההבדלים בין השניים בתחום החברתי הם לכל היותר ניואנסים דקים.

 

כולם בעד שקיפות, השאלה מה מוכנים לעשות בשבילה

 

יחימוביץ' מבטיחה הסתדרות נקייה יותר, כחלק מהקמפיין שלה להציב את עצמה כמי שתנקה את האורוות של מנגנון מסואב. העמדה הזו דורשת לדוגמה להצהיר בתשובה לשאלה אחרת שהיא תחשוף את הדוחות הכספיים של ארגון העובדים הגדול והחשוב בישראל לביקורת חיצונית בעזרת מה שהיא הגדירה כ"חקירה מקיפה וכואבת לאן הולך הכסף".

 

מובן שגם עולה השאלה מה מנע מיחימוביץ' לדווח על אותו "שימוש דוחה" בשנים שחיבקה פוליטית את ההסתדרות והעומדים בראשה ולדרוש יותר שקיפות. כך או כך, ניסנקורן לעומת זאת אמנם אומר שהוא בעד שקיפות, אבל האמת היא שלא עשה הרבה בשביל השקיפות הזו בכמעט שלוש השנים שהוא מכהן. ההישענות הפוליטית שלו על המנגנון המורכב שהקים קודמו בתפקיד, עופר עיני, לא מאפשרת לו לשחק יותר מדי עם הזזה של עובדים שנהנים ממעמד שיכול להיות מכונה "מסמר בלי ראש". לכן במקום לקצץ, הוא בחר באפשרות של הבאת עובדים צעירים ומוכשרים, כאלו שהדי.אנ. איי שלהם שונה מאוד מזה של העובד הטיפוסי בהסתדרות.

 

בהנחה ואצל יחימוביץ' מדובר בתפיסת עולם ולא בהבטחת בחירות, אז בשורה התחתונה הבחירה שיבצעו חברי ההסתדרות בבחירות בעוד חודשיים היא בין הבטחה לשידוד מערכות דרמטי שבמקרה הטוב יזניק את ההסתדרות קדימה תוך הורדה של דמי החבר, ובמקרה הרע יכניס אותו לסחרור. לבין מי שמבטיח שיפור הדרגתי, איטי ומדוד, תוך שמירה על המנגנון ההסתדרותי הקיים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x