שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בנק המטרות של הממשלה לשנה הקרובה נחשף: היעד לצמצום אי־השוויון נדחה לשנת 2019

משרד האוצר הוריד את הרף שקבע בסוגיית אי־השוויון במשק ומתכנן לקצץ את דמי הניהול בפנסיה; במשרד הכלכלה תכננו להגיע ב־2020 למקום ה־15 ברמת התוצר לנפש מבין מדינות ה־OECD, אך יעד זה הוצב מחדש לשנת 2025; משרד האנרגיה רוצה שבסוף 2017 יחוברו לגז 120 מפעלים, לעומת 30 היום; מערך הסייבר של מדינת ישראל ממחזר את עצמו, וחמש שנים לאחר הקמתו עדיין אין רגולציה ממשלתית על סייבר אזרחי; ובביטוח לאומי רוצים לבדוק מודל של הכנסה קבועה לכל אזרח; משרדי הממשלה מציבים יעדים ל־2017

כתבי כלכליסט 07:0005.03.17

מי שפותח את ספר תכוניות עבודה של המשרדים הממשלתיים לשנתיים הקרובות לא יכול שלא להתרשם: פירוט מעמיק של משימות, יעדים, תכוניות, מדדי תוצאה, מדדי תפוקה, הכל קצוב לפי לוח זמנים מדויק. שיטות אלו משקפים עליית מדרגה ברמת המקצועיות של עבודת הממשלה: ישנם מדדים- אז ישנה בקרה ופיקוח, משהוא בודק ועוקב. מדובר בשינוי מרענן וחיובי אשר מזכיר את שיטות העבודה של המגזר העסקי.

 

עם זאת, אסור לשכוח שהמגזר הציבורי אינו דומה למגזר העסקי. גופים ציבורים, בטבעם, חייבים לקדם סט רחב יותר של מטרות. במגזר העסקי, המדד, הוא חד-מימדי: פדיון, רווח או ערך של מניה. במגזר הציבורי זה שונה.

 

"נהוג לחשוב שמה שנמדד – משתפר. עם זאת, אני מעדיף לומר כי בעולם המדיניות הציבורית, מה שנמדד-משתנה, שכן לא כל שינוי הוא לטובה" מסביר ל"כלכליסט" ד''ר רענן סוליציאנו-קינן, בכיר בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית אשר מתחמה בקבלת החלטות במדיניות ציבורית.

 

דוגמא טובה לכך: יוזמתה של ממשלת בריטניה שקבע כיעד לקצר את הטורים ברפואה הציבורית. הם אפילו קבעו פרק זמן רצוי, יעד ועוד. אכן המטרה הושגה- זמני ההמתנה התקצרו. עם זאת, הקיצור לא היה "בחינם": הטיפול שקיבלו החולים הידרדר והרופאים הבריטים מיהרו להפנות אותם לרופאים מומחים על מנת לעמוד בלו''ז. במילים פשוטות: מתאימים את המדיניות לצורך השגת היעד.

 

"במגזר הציבורי אתה קובע יעד וצ'יק צ'אק אתה עלול לקבל את המענה שאתה לא מחפש" מוסיף סוליציאנו-קינן שמגדיש כי אכן חשוב להשתמש במדדים מדידים אך יחד עם זאת חשוב לא פחות לקבוע על מה מוותרים כדי לעמוד ביעד שנקבע. "במגזר הציבורי הרבה יותר קשה לנהל כי ההתמודדות היא רב-ערכית" הוא מסכם.

אדריאן פילוט

 

משרד האוצר: בונים על פריון גבוה יותר, אך מתקשים לצמצם פערים

משרד האוצר מציג כמה מטרות מרכזיות בתוכנית העבודה שלו ל־2017: הוא שואף לצמצם את אי־השוויון במשק, לשפר את הפריון וכמובן לפתור את משבר הדיור. אך אם לשפוט על פי התוכנית של השנה שעברה, לא כדאי לטפח תקוות גדולות. כך למשל, בשנה שעברה הציב המשרד מטרה לצמצם את אי־השוויון בישראל ל־0.44 במדד ג'יני (על פי המדד, 0 מייצג שוויון מוחלט ו־1 אי־שוויון מוחלט), בעוד בתוכנית החדשה שלו המשרד מוריד ציפיות, ומקווה להגיע לרמה שהציב לעצמו ב־2016 — רק ב־2019. אמנם לא פורסם נתון רשמי על מדד אי־השוויון ב־2016, אך מהתכנון קדימה אפשר להבין שאנו עוד רחוקים מהיעד. למעשה, כעת ישראל היא בין המדינות שמובילות את ה־OECD באי־שוויון.

 

לפי בנק ישראל והאוצר, אחת הבעיות הגדולות של המשק היא הפריון הנמוך. כך, בהתאם, מטרה נוספת בתוכנית המשרד היא להגדיל את שיעור הצמיחה בפריון לשעת עבודה מ־0.1% בשנת 2015 ללא פחות מ־1.3% בשנת 2017. ומה יעשו באוצר כדי לקדם את המטרה הזאת? לפי התוכנית, בשנה הקרובה יוגשו מסקנות ועדת הפריון ומסקנת הצוות לעידוד תעשייה (שתיהן הוקמו בשנת 2015) וכן תיושם הרפורמה בהטבות מס על קניין רוחני, שאושרה בחוק ההסדרים האחרון.

 

תוכנית נוספת של האוצר היא להפחית את דמי הניהול הממוצעים במגזר הפיננסי. כך, באוצר רוצים שדמי הניהול הממוצעים על הנכסים בפנסיה יירדו מ־0.26% ל־0.25% עד סוף 2017, וכי דמי הניהול על ההפקדות יירדו מ־2.85% ל־2.6%. יעד אחר של האוצר הוא להגדיל את הרווח הנקי של החברות הממשלתיות מ־2.5 מיליארד שקל בשנה שעברה ל־3 מיליארד שקל בשנים הקרובות.

 

משימה נוספת שהאוצר מציב לעצמו היא "עמידה ביעדים הפיסקאליים"; אחד המשמעותיים שבהם הוא מתווה הגירעון. ואולם, גם במקרה הזה משרד האוצר מנסח את הסטנדרטים שלו מחדש: אם בתוכנית הקודמת הוא פרסם כי מטרתו היא שיעור גירעון של 2.25% מתוך התוצר ב־2018, בתוכנית הנוכחית 2018 תסתיים בגירעון גבוה משמעותית של 2.9% מתוך התוצר. גם יעד הגירעון ל־2017 הוא 2.9% מתוך התוצר.

 

שר האוצר משה כחלון שר האוצר משה כחלון צילום: אוליבייה פיטוסי

 

עוד על פי התוכנית של משרד האוצר, ומתוך מטרה להגדיל את הכנסות המדינה ולצמצם את ההון השחור, משרד האוצר מתכוון לקדם בשנה הקרובה כמה מהלכים של רשות המסים. בין התוכניות: צמצום השימוש במזומן והעמקת האכיפה על חובת דיווח. כמו כן, כדי לצמצם את השימוש בחשבוניות פיקטיביות נשקלת האפשרות להטיל 0% מע"מ בין עוסקים בתחומים מסוימים.

עמרי מילמן

 

ביטוח לאומי: האם כולם יקבלו משכורת קבועה בלי לעבוד?

 

אחת התוכנית המעניינות של הביטוח הלאומי לשנה הקרובה, המוגדרת כאחד מהיעדים המרכזיים של המוסד, היא לבדוק האם ניתן ליישם בישראל מודל של הכנסה בסיסית אוניברסאלית לכל אזרח. מדובר ברעיון שהחל לתפוס תאוצה בכמה ממדינות אירופה בשנים ההאחרונות, לפיו כל אזרח מקבל סכום מסויים שמספיק למחיה מינימאלית ללא קשר לשאלה האם יש לו הכנסה אחרת או לא. הרעיון נשמע מעט מוזר, אבל הוא צובר לו תומכים שסבורים כי כך לא רק שניתן יהיה למנוע עוני, אלא גם לאפשר ליזמים צעירים לקחת יותר סיכונים. מנגד, המתנגדים טוענים כי מדובר בבזבוז כספי ציבור לשווא. מטרה נוספת שהציבו בביטוח הלאומי היא להוריד את ממוצע הימים לטיפול בתביעות מ־21.2 כיום ל־20.5 בשנה הבאה, ול־19 ימים ב־2019. עוד רוצים במוסד להעלות את שיעור האזרחים המרוצים מהשירות.

מיקי פלד

 

משרד הבינוי ומטה הדיור: יעד התחלות הבנייה תלוי ברצון הטוב של הרשויות המקומיות

 

בתוכנית העבודה הממשלתית בנושא הדיור - שמשלבת את תוכניות משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון - מוצבים מספר יעדים. היעד הנוגע לחתימה על עסקאות, כלומר מספר יחידות הדיור המשווקות שיימצא להן קבלן, עומד על 45 אלף בשנה הקרובה. מדובר על יעד הגבוה ב־10 אלף יחידות דיור מהיעד של השנה שעברה, אותו הצליחה הממשלה לגרד מלמטה. כדי להגיע לכמות העסקאות המבוקשת, מכרזי מחיר למשתכן יצטרכו להפוך הרבה יותר אטרקטיביים לקבלנים - שבינתיים מצביעים ברגליים ומדירים עצמם מהתוכנית.

 

היעד המרכזי בו מתמקדים השנה באוצר הוא התחלות בנייה. היעד שהוצב לשנה הקרובה עומד על 60 אלף יחידות דיור, אולם כדי שזה יקרה הם יזדקקו לשיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות שמעדיפות לאשר פרויקטים מסחריים בעקבות ההכנסות שהם מניבים לערים השונות, זאת בשונה ממגורים שמגדילים את הוצאות. בינתיים, מטה הדיור מקדם את שרשרת ייצור הדירות, ובכך הוא מגדיל את מלאי הקרקעות הזמינות, ומנסה לקצר את משך זמן הבנייה על ידי יבוא חברות בנייה זרות וחתימה על הסכמים בילטרליים להבאת עובדים זרים.

 

יעד ריאלי שהוצב הוא בתחום שיווק הקרקעות, והוא עומד על 65 אלף יחידות דיור במהלך השנה הקרובה.

 

בשנה הקודמת מספר היחידות ששווקו עמד על 64 אלף, וזאת למרות שהמטרה המוצהרת עמדה על 55 אלף יחידות דיור בלבד.

אביב גוטר

 

משרד הבריאות: בהיעדר רפורמה המשרד יסתום חורים סיעודיים

 

שני אתגרים מרכזיים יעסיקו גם השנה את מערכת הבריאות - המאמצים לחזק את המערכת הציבורית על חשבון המערכת הפרטית והניסיונות להיערך להזדקנות האוכלוסייה. ההבדל בין השניים הוא שלפחות לראשון ניתן מענה מסוים בתקציב האחרון באמצעות הרפורמה לקיצור תורים, בעוד שתקציבים לרפורמה בסיעוד עדיין אין.

 

משרד הבריאות צפוי להזרים כ־780 מיליון שקל לתכנית לקיצור תורים השנה, במטרה להגביר את קצב העבודה, אך לדברי גורמים רבים הסכום לא מספיק. במשרד מקווים לגייס עוד 400 רופאים במודל של "פולטיימרים", כלומר רופאים שמוותרים על העבודה אחר הצהריים במערכת הפרטית ונשארים לעבוד יותר בבתי החולים. באשר להזדקנות האוכלוסייה והניסיונות לקדם את רפורמת הסיעוד המוקפאת, מנסה המשרד לסתום חורים קטנים באמצעות צעדים שייטיבו עם הקשישים. בין השאר מתכוון המשרד להקל על מבחני ההכנסה לקבלת שירות סיעודי, וכן להגדיל את מספר המיטות לאשפוז סיעודי. דבר מעניין נוסף שצפוי המשרד לקדם הוא השימוש בטכנולוגיות על מנת להקל על ההליכים הביורוקרטיים המסורבלים המאפיינים את מערכת הבריאות.

ספי קרופסקי

משרד החינוך: בנט ימשיך לתת עדיפות ללימודי היהדות והמורשת

 

תוכנית העבודה של משרד החינוך מתאפיינת בשילוב החומרי והרוחני. בהיבט הראשון, ימשיך המשרד עם תכנית ה־5 יחידות במתמטיקה, שלפי נתוני המשרד, קצרה פירות עם זינוק של כ־30% במספר הניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה בשנת הלימודים הנוכחית ביחס לקודמת.

 

יעד נוסף שהציב המשרד הוא קידום החינוך המדעי, הטכנולוגי והמקצועי לאור הצניחה בביקוש במקצועות האלו באקדמיה. המשרד מעוניין בין השאר בשיפור איכות ההוראה במקצועות אלה.

 

אלא שלצד אלו, מתכוון המשרד בהובלת שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט להרחיב את היקף לימודי היהדות והמורשת. בין היתר בכוונתו לפתח תוכניות "מטפחות זהות יהודית, דמוקרטית, ציונית וייחודית לכל מגזר". ניתן לתהות אם אלו הם התחומים שיש לשים עליהם דגש. המשרד בחר באתגר נוסף - צמצום הפערים בין אוכלוסיות תלמידים בישראל, בין השאר על ידי הגדלת שעות לימוד נוספות בבתי ספר ביישובים סוציו־אקונומיים נמוכים. לדעת רבים, התכנית צריכה להתרחב להיבטים נוספים כמו תקצוב ממשלתי גדול יותר לחינוך הפורמלי והלא פורמלי.

ספי קרופסקי

 

נפתלי בנט נפתלי בנט צילום: אוהד צויגנברג

 

מטה הסייבר: מטרות מעורפלות ורגולציות חסרות

 

מתוכניות העבודה של השנים האחרונות עולה שהדגש הממשלתי בתחום הסייבר מושם על שני תחומים — מיצובה של ישראל כמעצמת סייבר והתמודדות עם איומים חיצוניים. גישה זו לא מביאה בחשבון את הפיכת הנושא הזה למרכזי גם בחיי היומיום. נראה כי העובדה שמדובר בתחום רחוק מהעין הציבורית מאפשר לממשלה להצהיר בתוכנית העבודה הנוכחית על מטרות מעורפלות עבור מטה הסייבר שבמשרד ראש הממשלה, כגון "העלאת רמת החוסן של מרחב הסייבר" או "התמודדות עם אירועי סייבר".

 

התוכנית החדשה מעניינת בעיקר משום שכמה נושאים מרכזיים נשמטו ממנה. חמש שנים לאחר הקמתו של מטה הסייבר לישראל עדיין אין רגולציה ממשלתית בתחום הסייבר האזרחי והיא לא מפקחת על גופים פרטיים שאוגרים מידע. נוסף על כך וכפועל יוצא של הרצון להפוך למעצמת סייבר בכל מחיר, הפיקוח על מכירת נשק סייבר לוקה בחסר. בדצמבר 2016 הושגה הסכמה באשר לפיקוח על היצוא בתחום הסייבר בהתאם להסדר ואסנאר הבינלאומי; זו הושגה לאחר הנחיית ראש הממשלה "לגבש מתווה מקל ככל האפשר, גם תוך לקיחת סיכונים". בכפוף לכך נקבע שדרוש אישור משרד הביטחון רק כאשר מדובר במכירה ל"כוחות ביטחון", ובכל מקרה אחר מספיק אישור של משרד הכלכלה.

 

מה שכן מופיע בתוכנית ל־2017 הוא המתווה להעברת הפיקוח על אבטחת תשתיות אזרחיות קריטיות — דוגמת מערכת החשמל — משב"כ לידי רשות הסייבר, שהחלה לפעול בשנה שעברה. ואולם, נכון לדו"ח מבקר המדינה האחרון טרם הושלם המיפוי של מה שמוגדר כתשתית קריטית.

הגר רבט

 

משרד ראש הממשלה: נתניהו מתרכז במלחמה ברגולציה

  

תוכניות העבודה של משרד ראש הממשלה - מחיזוק אוכלוסיות מוחלשות ועד דיגיטציה של שירותים ממשלתיים - אמורות בעיקר לבטא את השקפת עולמו של ראש הממשלה ומדיניותו בשלל נושאים, עם פחות דגש על ביצוע, שכן למשרד אין כמעט יכולות או סמכויות ביצוע והוא בדרך כלל תלוי במשרדים אחרים להשגת יעדיו.

 

בנימין נתניהו רואה בבירוקרטיה הממשלתית ובעודף הרגולציה את מקור כל הצרות, ומנכ"ל משרדו, אלי גרונר, אף התריע על קשר סיבתי בין עודף רגולציה לבין יוקר המחיה החריג. ואכן, זו תקופה ארוכה שהבירוקרטיה ועודף הרגולציה בישראל מככבים לרעה בדו''ח התחרותיות של ה־WEF, המדד למדידת כדאיות השקעה במדינות.

 

בהתאם לכך אחד היעדים של המשרד הוא להפחית דרסטית את הרגולציה ב־25% בין 2016 ל־2018 במספר תחומים, אולם היעד אינו נראה יישומי במיוחד, שכן יש צורך בשיתוף פעולה של המשרדים השונים. מלבד זאת, לא ברור איך בדיוק מתאפשר לקצץ רגולציה ברבע.

 

יעד נוסף של המשרד הוא שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. נראה שנתניהו למד את הלקח לאחר מחאות הענק של השנים האחרונות. אולם הסכנה כאן היא שההיערכות לתוכנית לא תהיה מתאימה, התקציב לא ינוצל ובתוך כמה שנים יתמסמס. כמו כן המשרד שם לעצמו מטרה לרכז את תוכניות השיקום של יישובי עוטף עזה.

אדריאן פילוט

 

  

הפגנה של יוצאי אתיופיה הפגנה של יוצאי אתיופיה צילום: יובל חן

 

משרד הכלכלה: יוקר המחיה יישאר גבוה בהשוואה לממוצע ה־OECD

 

 

לראשונה בקדנציה של הממשלה הנוכחית ללשכת שר הכלכלה נכנס מישהו שגם מעוניין בתפקיד אלי כהן, ויש לו כעת שנתיים לכל היותר להוכיח את עצמו. המשרד פועל להגדלת מספר המשרות במשק ומשיכת חברות, מה שיביא להגדלת היצוא, לשיפור הצמיחה ולהגדלת התוצר לנפש. בשנה שעברה היעד לשנת 2020 למיקום ישראל ברמת התוצר לנפש ביחס ל־OECD היה 15, היום היעד הוא 18, ורק ב־2025 היעד חוזר ל־15. המשרד נדרש גם להילחם ביוקר המחיה ולעודד תחרות בשוק. עם זאת, נראה שבמשרד הנמיכו את הציפיות.

 

בנוגע לצמצום יוקר המחיה בהשוואה ל־OECD, המטרה היתה למחוק את הפער עד 2020, אולם לאחר ששונתה שיטת המדידה לסל הוצאות גדול יותר ומייצג יותר, היעד הוא הגעה לפער של 15% ב־2022, כשהיום הוא עומד על 20%.

 

אחד המהלכים לצמצום פערי השכר בין פריפריה למרכז הוא הקמת מכון לאומי לייצור מתקדם בצפון. נראה שצמצום פערי השכר בין הפריפריה למרכז נעשה בצעדים קטנים: ב־2014 השכר בפריפריה היה 74.95% מהשכר במרכז, והתכנון של משרד הכלכלה הוא לההביא לכך שעד 2025 השיעור הזה יגיע ל־80.67%.

עמרי מילמן

 

אנרגיה: לא נוגעים בחברת חשמל

  

אחד היעדים של משרד האנרגיה הוא לחבר כ־120 מפעלים לגז, לעומת כ־30 היום. עוד מבקשים לאשר תוכנית פיתוח למאגרי תנין וכריש, וכן להחיות תוכנית לצמצום צריכת האנרגיה במגזר הממשלתי, זאת לאחר שאחת כזו פורסמה ב־2010 ולא נעשה איתה דבר. יעד שאפתני של המשרד הוא לקדם את חוק משק הדלק, שאמור לצמצם את כוחן של פז, דלק, סונול ודור אלון, על ידי סגירת תחנות דלק ריכוזיות.

 

בנוגע לרפורמה המובטחת בחברת החשמל, נראה שהמשרד מתחיל לסמן שגם השנה לא יקרה כלום.

ליאור גוטמן

 

דת: שום מילה על סידור ג'ובים

  

מה שחשוב בספר התוכניות של המשרד לשירותי דת הוא מה שאין בו. אין בו התייחסות להקמת מבני דת – בתי כנסת ומקוואות, אין בו התייחסות לפיתוח בתי קברות, אין בו התייחסות לאיוש וליצירת תקנים של רבנים. במילים אחרות, המשרד הגיש תוכניות על מה שנוח לו – מועצות דתיות. ייאמר לזכותו שהוא באמת מנסה להעביר את המועצות הדתיות לכללי מינהל תקין סבירים. אבל כל מה שקשור לתקציבים קואליציוניים ולסידור ג'ובים למקורבים – דברים שמאוד מעניינים את הציבור הרחב- פשוט לא נמצא שם.

שחר אילן

 

המשרד לשוויון אזרחי: רשת הצלה שירותי רשת לפריפריה

 

אחד מיעדי המשרד לשוויון אזרחי הוא להעלות לרשת קורס הכנה לפסיכומטרי כדי לסייע למיעוטי יכולת. המשרד מתכוון להעלות גם כ־15 קורסים לפלטפורמת ההכשרה הלאומית "קמפוס", ולספק שיעורים פרטיים מקוונים לכל דורש.

 

כמו כן מתוכנן להתחיל לספק שירותי רווחה וייעוץ בענייני בריאות לתושבי הפריפריה באמצעות טלפון או אינטרנט. עם זאת, לא ברור מה יעלה בגורל התוכניות הללו בתקופות קיצוצים, האם ד ישאירו את הפריפריה רק עם השירותים המקוונים ובלי שירותים ישירים כלל.

שחר אילן

 

תחבורה: אין בשורה של ממש בכבישים

 

 

תוכניות העבודה במשרד התחבורה הן ארוכות טווח יחסית, למשל לפתוח מקטע צפוני חדש של כביש 6 עד 2018; להאריך את המטרונית החיפאית לעכו, נשר וטירת הכרמל עד 2019; להאריך רכבת בירושלים בעוד 10 ק"מ עד 2020; לפרסם השנה מכרזים לקו רכבת חדש בתל אביב להפעלה ב־2024. נתיבים מהירים בתל אביב יפעלו ב־2022.

 

ומה בטווח הקצר? כאן יש פחות בשורות. במשרד שואפים לעלייה של 2% בלבד בהיקף פריקת המכולות בנמלים ותוספת של 4% בשיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית.

ליאור גוטמן

 

משרד התקשורת: גופי התקשורת יעכבו רפורמה

 

יעד מרכזי של משרד התקשורת הוא להוביל לפריסת תשתיות תקשורת מהירות (פס רחב), והשנה הוא מתכוון בעיקר להכניס שינויים ברישיונות בזק ו־HOT, כדי שיפרסו רשתות סיבים אופטיים עד הבית. היעד ריאלי, אך מאבקי כוח בין הספקיות עשויות לעכב התהליך. המשרד הציב יעד שעד סוף השנה הוא יסיים את כל העבודה מול בזק ו־HOT בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק. כמו כן המשרד שואף להמשיך ולייעל את רשות הדואר.

 

היעד המאתגר ביותר הוא למצוא מסגרת רגולטורית אחת לשידור הציבורי ולטלוויזיה בתשלום.

מאיר אורבך

בטל שלח
    לכל התגובות
    x