$
בארץ

בדיקת כלכליסט

שוטף פלוס כוכבית: הספקים יקבלו תשלום בזמן, אבל לא מכולם

ועדת הכלכלה אישרה את החוק שקובע שעל הגופים הציבוריים לשלם לספקים בתוך 45 יום. מערכת הבריאות קיבלה פטור גורף, החוק לא יחול על עסקאות הענק של משהב"ט והרשויות המקומיות ייהנו מגמישות, כך שמדובר בחדשות טובות לעסקים, אבל עם כוכבית

עמרי מילמן ואסנת ניר 06:5602.03.17

מוסר התשלומים הירוד של המגזר הציבורי, אחד הנושאים שהופכים את חייהם של עסקים רבים בישראל לקשים במיוחד, עומד בפני תפנית, יותר משבע שנים לאחר שעלה על שולחן הכנסת לראשונה.

 

ביום שלישי האחרון אושרה בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל הצעת חוק בנושא לקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, שיזם ח"כ רועי פולקמן, ושאוחדה בהמשך עם הצעת חוק ממשלתית של משרד הכלכלה, כל הגופים הציבוריים יחויבו לשלם לספקים שלהם בתוך 45 יום מקבלת החשבונית. לפי נתוני משרד הכלכלה, 27% מספקי המגזר הציבורי קיבלו תשלום באיחור של 71.8 יום בממוצע.

 

הצעת החוק המקורית, שהונחה על שולחן הכנסת ביוני 2015, הציעה לחייב את הגופים הציבוריים לשלם לספקים בשוטף פלוס 30. כלומר, 30 יום מתום החודש שבו ניתן השירות. ממוצע התשלום לפי קריטריון זה עומד על 45 יום, אך הוא יכול להגיע גם ל־60 יום, אם השירות ניתן בתחילת החודש. כלומר, הצעת החוק שאושרה בוועדה מחייבת את הגופים הציבוריים להיצמד לרף שנמצא מתחת לממוצע.
מימין: ח"כ איתן כבל, ח"כ רועי פולקמן ושר הכלכלה אלי כהן מימין: ח"כ איתן כבל, ח"כ רועי פולקמן ושר הכלכלה אלי כהן צילום: אלכס קולומויסקי, מיקי אלון, עומר מסינגר

 

הכנסת צפויה לאשר את החוק בקריאה שנייה ושלישית עד סוף מרץ והוא ייכנס לתוקף 90 יום לאחר שיאושר על ידי הח"כים. מוסר התשלומים הוא חוק שעשוי להשפיע באופן חיובי על עסקים רבים בישראל, אך הוא לא יתן מענה לכל העסקים שמספקים שירותים לגופים במגזר הציבורי משום שהח"כים החריגו מהחוק שלל גופים - משרד הביטחון, מערכת הבריאות, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וקבלנים.

 

ההחרגות הגדולות: משרד הביטחון ומערכת הבריאות

 

שני הגופים הגדולים שקיבלו את ההחרגה המשמעותית ביותר הם משרד הביטחון ומערכת הבריאות.

 

לפי הצעת החוק, בכל הנוגע להתקשרויות של משרד הביטחון עם ספקים, החוק לא יחול על עסקאות בהיקף של חצי מיליארד שקל ומעלה. מדובר בעסקאות והתקשרויות שנחתמות בעיקר מול החברות הביטחוניות הגדולות - רפאל, התעשייה האווירית, תעש ואלביט.

 

הסיבה המרכזית להחרגה הזו היא שמדובר בעסקאות מורכבות ורגישות שדורשות פיקוח שונה ומנגנוני תשלום שונים. על כך יש להוסיף את העובדה שמדובר בחברות שמחזור העסקים שלהן מאפשר להן גמישות רבה יותר, בוודאי שבהשוואה לעסקים קטנים.

 

הבעיה הפוטנציאלית היא שבעקבות ההחרגה הזו שר הכלכלה אלי כהן ושר האוצר משה כחלון עשויים להחריג באופן גורף את התעשיות הביטחוניות מהחוק (ראו הרחבה
על החלטת ההחרגה בהמשך). מדובר בחברות שמוסר התשלומים שלהן נחשב לירוד במיוחד ממילא. החשבת הכללית במשרד האוצר לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו התייחסה לכך באחד מדיוני ועדת הכלכלה בהצעת החוק שבו היא אמרה כי "אם תלך לבדוק את המצב בתעשייה האווירית וברפאל, תראה איחורים גדולים הרבה יותר מאלו שהצעת החוק הזו מבקשת לאפשר".

 

מי שכן תוחרג באופן מוחלט מהחוק היא מערכת הבריאות. לפחות בינתיים. משרד הבריאות עצמו, כמשרד ממשלתי, אמנם יידרש לעמוד בהוראות החוק, אך החוק מחריג לחלוטין את קופות החולים ובתי החולים. לפי ההערכות שהוצגו בפני הוועדה, היקף התשלומים לספקים של הגופים האלה עומד על יותר מ־20 מיליארד שקל בשנה.

 

עבאדי־בויאנג'ו התעקשה על החרגת מערכת הבריאות מהחוק משום שלטענתה המערכה כולה מצויה בגירעון עמוק כל כך שהחלת מוסר תשלומים עליה עלול להביא לקריסתה.

 

את המחיר ישלמו הספקים הרבים שעובדים עם המערכת. לפי נתוני איגוד לשכות המסחר, קופות החולים ובתי החולים עובדים מול כ־1,500 ספקים מתחומי הפארמה, הציוד הרפואי והציוד הדנטלי. מוסר התשלומים שנהוג כיום במערכת הבריאות עומד על שוטף פלוס 150 ולפי הספקים על יותר מכך. לפי נתוני לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים), מערכת הבריאות אחראית ל־30.8% מהזמנות השירותים של הממשלה מספקים.

 

הספקים של מערכת הבריאות התנגדו להחרגה, ולאחר שלא הושגו הסכמות הוחלט כי בתוך שלושה חודשים יציגו משרדי האוצר והבריאות מתווה לשיפור מוסר התשלומים בפני ועדת הכלכלה.

 

לרשויות המקומיות יש מרחב תמרון

 

גם הרשויות המקומיות ייהנו מגמישות רבה יותר במוסר התשלומים שלהן. הגמישות הושגה בזכות מסע לחצים קדחתני שהפעילו ראשי הרשויות ומרכז השלטון המקומי על הח"כים. לפי הצעת החוק שאושרה בוועדה, הרשויות יוכלו לשלם לספקים שלהן בתוך 45 יום או בשוטף פלוס 30, ולקבלנים הן יוכלו לשלם בשוטף פלוס 80. אך למעשה הגמישות שהרשויות ייהנו ממנה גדולה יותר. לפי הצעת החוק, בכל פרויקט שממומן על ידי גורם חיצוני של המדינה, כמו למשל קרן קיימת לישראל (קק"ל) או מפעל הפיס, הרשויות יוכלו לשלם לספקים בתוך 10 ימים מרגע קבלת הכסף, ועד לתקרה של 150 יום. עם זאת, דחיית התשלום תחול רק על החלק שמקורו במימון חיצוני ורק אם הדבר נכתב מראש במסמכי המכרז של הפרויקט.

 

הצעת החוק המקורית קבעה שכל מימון חיצוני - לא רק של כזה שמגיע מגופים של המדינה, אלא גם מתורמים פרטיים - יאפשר לרשויות המקומיות לשלם לספקים 10 ימים לאחר קבלת הכסף, אולם הדבר השתנה בעקבות לחצים שהפעיל ארגון לה"ב בראשות רועי כהן. לפי ההערכות, 21% מהוצאות הממשלה הן הוצאות עבור פרויקטים של הרשויות המקומיות (לא כולל הוצאות על בריאות).

 

הקבלנים נאבקו על תנאי התשלום עד הרגע האחרון

 

מאבק שלא נשא פרי הוא מאבקם של הקבלנים. הצעת החוק קובעת שמשרדי הממשלה והגופים הציבוריים יידרשו לשלם להם בשוטף פלוס 70 והרשויות המקומיות ישלמו להם בשוטף פלוס 80. מבחינת הקבלנים, שדרשו לא להיות מוחרגים מהחוק, מדובר בכישלון. בתחילה דרשו הקבלנים לקבל תשלומים בדומה לסטנדרט שקבע החוק ובישורת האחרונה נאבקו כדי לקבל תשלומים בשוטף פלוס 60. אגף החשב הכללי באוצר טען שיש להחריג את הקבלנים משום שהפרויקטים שהם מבצעים הם פרויקטים מורכבים שדורשים פיקוח הדוק, ולכן לא סביר לשלם להם זמן קצר לאחר קבלת השירות. לטענת האגף, על החשבים מוטלת החובה לשמור על הכסף הציבורי ולהוציא אותו רק לאחר שווידאו כי השירות סופק כיאות, אחרת יבואו לאוצר בטענות.

 

סגן נשיא התאחדות בוני הארץ אשר גרין הגדיר את הצעת החוק שאושרה כ"החלטה שתביא לפגיעה קשה בכל העסקים בענף הבנייה". גרין הבהיר כי הדבר עשוי להביא קבלנים רבים למצב של חדלות פירעון וקריסה, ושרוכשי הדירות הם שייפגעו מכך בסופו של דבר.

 

דין בנק ישראל כדין הרשות הלאומית לתרבות היידיש?

 

גם החברות הממשלתיות וגופים סטטוטוריים, כמו בנק ישראל, מד"א הרשות לניירות ערך, ביטוח לאומי ועוד, יוחרגו מהחוק, אך עוד לא הוחלט מי מהגופים וכיצד. לפי הצעת החוק המקורית, הגופים האלו לא היו אומרים להיכלל בחוק ובממשלה הציעו שהם ייכנסו אליו רק בעוד שנתיים, לאחר עבודת מטה שתיעשה במשרדי האוצר והכלכלה שבתומה יוחלט מי מהגופים האלו יידרש לעמוד בדרישות החוק. בסופו של דבר הוחלט כי החוק יחול על כל הגופים האלו, אך רק לאחר ארבעה חודשים מכניסת החוק לתוקף. בפרק הזמן הזה יחליטו כחלון וכהן מי מהגופים יוחרג ובאיזה אופן. אם ירצו בכך, יוכלו שרי האוצר והכלכלה לעשות זאת בתוך שמונה חודשים ולא ארבעה.

מי שדחף לכך שהחוק לא יוחל מיידית על הגופים האלו היה משרד המשפטים שטען כי ישנם הבדלים רבים בין הגופים האלו, שכן אין דינה של הרשות הלאומית לתרבות היידיש כדינה של רפאל, ושמשום כך אי אפשר להכריע לגביהם כמקשה אחת.

 

מניתוח שערך היועץ הכלכלי של לה"ב, בניכוי כל הגופים המוחרגים, החוק יחול על 60% מהתשלומים לספקים בלבד. לפי הניתוח, ההוצאות השוטפות של המגזר הציבורי הסתכמו ב־2015 ב־437.4 מיליארד שקל, מתוכן 26.7% על סחורות ושירותים. כלומר, קבלת תשלום בזמן תזרים כסף רב וחמצן פיננסי לספקים שעובדים מול הממשלה על זרועותיה השונות, אך תמנע תשלומים רבים מספקים שעובדים מול הגופים המוחרגים.

 

לפי הצעת החוק, על אי־עמידה בימי התשלומים תחול ריבית של 1%. במידה והגוף הציבורי יפגר ביותר מחודש בתשלום, הוא ישלם ריבית פיגורים בגובה של 7.5%.

 

הטיפול בנושא נגרר שנים ובינתיים עסקים נסגרים

 

הצעת החוק שאושרה לקריאה שנייה ושלישית היא הצעת חוק בעלת משמעות רבה עבור העסקים בארץ, בעיקר לעסקים הקטנים. ראשית, משום שמוסר התשלומים של המדינה מתווה את מוסר התשלומים גם במגזר הפרטי ובמגזר העסקי, שם הפיגור בתשלומים עומד על 63 יום ו־57.2 בהתאמה. אמנם שיעור הספקים שלא קיבלו תשלום בזמן מהמגזרים האלו גבוה בהשוואה למגזר הציבורי (32% ו־42% בהתאמה, לעומת 27% במגזר הציבורי), אך לעיתים הדבר נגרם משום שעסקים במגזרים האלו ממתינים לתשלום מהמגזר הציבורי.

 

מוסר התשלומים הוא אחד הפקטורים המשמעותיים לעסקים קטנים בארץ, שהם 99.3% מ־548 אלף העסקים שפועלים בישראל (נכון ל־2015). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכל שנה נסגרים בישראל עשרות אלפי עסקים קטנים. ב־2013 נסגרו 41.5 אלף עסקים, ב־2014 נסגרו 41.9 אלף עסקים וב־2015, השנה האחרונה שלגביה יש נתונים, נסגרו 40.5 אלף עסקים. למוסר התשלומים יש קשר ישיר לכך. מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה רן קויתי מתאר מצב אבסורדי שבו בשל מוסר התשלומים הירוד, נוצר מצב שבו דחיית התשלומים לספקים מהווה עבור גופים ציבוריים תחליף לנטילת אשראי מהבנקים. הסיטואציה הזו שוחקת את העסקים, לעיתים עד דק.

 

במילים אחרות, העסקים הקטנים משוועים להסדרת הנושא שבכל פעם נתקל בקשיים אחרים. הצעת החוק הראשונה בנושא הוגשה ביולי 2009 על ידי ח"כ שלי יחימוביץ' שהתקשתה לקדם אותה. באפריל 2014 הצעת החוק שלה עברה בקריאה ראשונה, אך לא הגיעה לקריאה שנייה ושלישית. מעט לפני כן, ביוני 2013, מינה לפיד צוות "לבחינה וייעול של תהליכי התשלום לספקים של הממשלה" שבראשו עמדה עבאדי־בויאנג'ו. הצוות הגיש את מסקנותיו בחודש אפריל, אך הן לא ייושמו. בחודש דצמבר 2014 הממשלה התפרקה והנושא נזנח עד שהוקמה הממשלה הנוכחית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x