15 שנות פיתוח אמצעים טכנולוגיים נגד המנהרות הסתיימו בכישלון מוחץ

שנים מהכשליים הקשים בצוק איתן היו בתחומי המודיעין והטכנולוגיה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא בנושא איום המנהרות במבצע צוק איתן. המחסור הקשה במודיעין בנושא המנהרות הקשה על השמדת המנהרות, האריך את השהיה בשטח האויב ומנע סיכול מתקפות אויב מתוך המנהרות.

בתום 15 שנות פיתוח שרובו כושל, קובע המבקר, יצא צה"ל למבצע צוק איתן כמעט ללא מערכות יעודיות לגילוי והשמדה של מנהרות. אם מערכת כיפת ברזל היתה התגלית הטכנולוגית הגדולה של מבצע צוק איתן, הרי שהטכנולוגיה לגילוי והשמדה של מנהרות היתה הכישלון המוחץ שלו.

מנהרה בעזה צילום: דו"צ

המבקר קובע כי "הן לאמ"ן והן לשב"כ היו פערים משמעותיים במידע המודיעיני שהעבירו לכוחות ביחס למנהרות ברצועה, במיוחד ביחס למנהרות ההגנתיות". המסקנות שלו חמורות במיוחד: "היעדרו של כלל המידע המודיעיני האמור הקשה על הכוחות המתמרנים להשיג את אחד היעדים המרכזיים של מבצע צוק איתן - השמדה ונטרול כלל המנהרות ההתקפיות, והאריך את הזמן שנדרש להם לעשות זאת, על כל המשתמע מכך בשטח אויב".

יתרה מזאת, "הערכות שגויות לגבי מצב מוכנותן של חלק מהמנהרות גם מנע את היכולת לסכל התקפות שנעשו מהן בשטחנו או בשטח הרצועה כנגד כוחות צה"ל... לכוחות הלוחמים מידע זה היה חסר מאוד ויותר מכך - הוחמצה הזדמנות לתקוף מתחמים אלה, לפגוע בהיערכות המגננתית ואולי גם במנהור ההתקפי". 

אתר חפירות של מנהרות בעזה שצולם ב-2016 צילום: רועי עידן

מחסור במודיעין יכול להיות תוצאה של קשיים בשטח. אבל המבקר קובע שנושא המנהרות "לא זכה להתייחסות ייחודית ונרחבת ההולמת את חומרותו בצי"ח הלאומי". צי"ח (ציון ידיעות חיוניות) הוא רשימת סדרי העדיפויות המודיעינית של ישראל. מבחינה מודיעינית, אם נושא לא שם, הוא לא באמת נחשב.

המבקר קובע כי למרות שראשי מערכת הביטחון הגדירו את המנהרות כאיום אסטרטגי, הן שולבו בצי"ח רק כחלק מנושא ההתרעה מפני פעילות טרור ולא כנושא בפני עצמו. המבקר קובע כי "היעדרו של איום המנהרות מהצי"ח הלאומי פגע בהכרח בהקצאת המשאבים של קהילת המודיעין לטיפול באיום זה. המצב, שלפיו איום אסטרטגי אינו מוכנס לצי"ח הלאומי, הוא תהליך לקוי, המחייב בדק בית מעמיק". 

מנהרה בעזה צילום: איי אף פי

חמור לא פחות: המחדל היה ידוע מראש. ראש חטיבת מחקר באמ"ן קבע כבר בראשית שנת 2013, כי איום המנהרות הוא "אתגר מודיעיני משמעותי" המצוי בתחום של "'עיוורון' יחסי במטכ"ל". הוא התריע ש"תוחלת הנזק הגבוהה מחייבת עיסוק משמעותי יותר בו בחטיבת המחקר". המבקר קובע שדבריו "לא קיבלו מענה הלכה למעשה".

חיפשו אחר פתרון קסם

"בעת פתיחת מבצע צוק איתן הייתה בידי צה"ל יכולת קטנה בלבד לגילוי מנהרות", קובע המבקר בפרק העוסק בכישלון החיפוש אחר מענה טכנולוגי. זאת, למרות שכבר ב-2011 הגדיר צה"ל את מציאת המענה למנהרות כ"חירום".

כבר בסוף 2012 הוציא משרד הביטחון הזמנה למערכת הטכנולוגית המתאימה היחידה שפותחה, אבל רק חלק קטן מהפרויקט בוצע בפועל. "תגובת מערכת הביטחון להתפתחות איום המנהרות ברצועת עזה ובלבנון הייתה חסרה ואיטית, ולא צלחה במבחן התוצאה", קובע המבקר.

בסוף 2013 עדיין לא סיימו בצה"ל את פיתוחה של אף מערכת עבור הכוחות הלוחמים לצורך גילוי, איתור, מיפוי או השמדה של מנהרות, להוציא מערכת טקטית מסוימת, ומערכת אחרת שפותחה שנים רבות קודם לכן. בביקורת נמצא, כי נושאי גילוי מנהרות או המיפוי שלהן "לא קיבלו מענה במשך שנים" וגם "לא הוצגה כל דרישה מבצעית". אחת הסיבות לליקויים הקשים בפיתוח הטכנולוגי נאמר בדו"ח היא "כוח האדם שהוקצה בזרוע היבשה לפיתוח אמצעי לחימה לצורך גילוי, איתור, מיפוי או השמדה של מנהרות בשטח האויב היה מצומצם ביותר ובדרג זוטר".

הליקויים האלה התווספו לליקויים הקשים בפיתוח מערכות טכנולוגיות בעשור הקודם, כאשר הפרויקט המרכזי שפותח לגילוי מנהרות נכשל. מפקד זרוע היבשה הכריז כי 10 השנים האלו התאפיינו "בחיפוש אחר פתרון קסם ללא חקר שיטתי ויסודי". בשנת 2011 אמר ראש מפא"ת (מינהל לפיתוח אמצעי לחימה) דאז, שמפא"ת ניצב מול איום

המנהרות עם "חוסר יכולת מוכחת כשהבשלות הטכנולוגית גבולית". המבקר קובע לגבי שנים אלו ש"התוצאות האמורות משקפות כשל בתהליכי התכנון, ההיערכות והניהול של הנושא".

תגובת משרד הביטחון: "אמצעי הלחימה והמענים הטכנולוגיים, המשמשים כיום את כוחות צה''ל בהתמודדות עם אתגרי תת הקרקע, הינם תוצרי מאמץ המחקר והפיתוח שבוצעו במפא''ת (מנהל לפיתוח אמצעי לחימה). הישגים אלה הינם תוצר של השקעה, לאורך שנים רבות, שבהן פותחה תשתית טכנולוגית פורצת דרך, שכמוהה לא פותחה על ידי אף מדינה בעולם".

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל לומד את עיקרי דו"ח המבקר ויפיק את הלקחים הנדרשים. בשנתיים וחצי האחרונות צה"ל קיים עבודה סדורה והשקיע למעלה משני מיליארד שקלים בסוגיית התת- קרקע ומציאת פתרון טכנולוגי. אין אמצעי או פתרון טכנולוגי שלא נבחן בידי צה"ל במסגרת ההכנות להתמודדות עם המנהרות". בנושא המודיעין נמסר מצה"ל כי "אגף המודיעין השקיע, עוד בטרם המערכה, מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטיפול בסוגיית המנהרות, המודיעין שסיפק אמ"ן אודות המנהרות ההתקפיות, הוא זה שאפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרבית המנהרות ולחשוף את התוואי שלהן".