שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ליצמן מקדם: התור לניתוח ארוך? תוכלו לעבור לבי"ח אחר

שר הבריאות החליט לקדם מהלך לוויסות התורים: מטופל הממתין לניתוח דחוף, אך רשימת ההמתנה בביה"ח אליו הפנתה הקופה ארוך ביותר מ-30 יום - יוכל לבחור בי"ח אחר. עוד הודיע על הקלות למאושפזים סיעודיים

ספי קרופסקי 16:5114.02.17
כשברקע הרפורמה לקיצור תורים שעדיין מתעכבת, שר הבריאות יעקב ליצמן חשף היום (ג') כי משרדו מקדם מהלך לוויסות התורים לניתוחים ולפרוצדורות רפואיות בין בתי החולים הציבוריים בישראל. "העוזרים שלי ואני יום יום רואים את התורים הארוכים ואת ההבדלים בתורים בין בתי החולים השונים", אמר השר ליצמן בכנס תובנות ויעדים של המשרד, "הצדק מחייב כי חולים לא ייפגעו רק כי קופת החולים שלהם אינה בהסכם עם בית חולים המספק תור קצר – במיוחד בניתוחים דחופים ומצבים מסכני חיים".

 

 

 

השר הודיע שלאור המצב הזה בכוונתו לפעול לכך שבמצבים בהם מטופל הממתין לניתוח דחוף אך רשימת ההמתנה בבית החולים שאליו הפנתה הקופה היא ארוכה ביותר מ-30 יום, יתאפשר לו לבחור בית חולים אחר עם רשימת תורים קצרה יותר. באשר לניתוחים פחות דחופים, המטופל יוכל לבחור בית חולים שבו תור ההמתנה קצר בלפחות 60 יום מבית החולים אליו קופת החולים אישרה לו ללכת. "אני חושב על כך זמן רב, אך החלטתי ליישם זאת כבר עכשיו לאחר שנחשפתי לכך בכנס השרים של ה-OECD, שם ראיתי כי שיטה זו נהוגה במספר מדינות מתקדמות".
חדר ניתוח (ארכיון) חדר ניתוח (ארכיון) צילום: אוראל כהן

 

בהנחה שתוכניתו של השר תצא לפועל, מדובר למעשה בפריצה של הסדרי הבחירה – ההסכמות בין קופות החולים לבתי החולים השונים. המצב כיום הוא שמטופל יכול להתפנות לבית חולים שיש לו הסכם עם הקופה שבה הוא מבוטח (או במקרה של קופת חולים כללית – לבתי החולים השייכים לה, ס"ק). ליצמן מעוניין למעשה לווסת את המצב שנוצר שבו בבתי חולים מסוימים יש תורים ארוכים לניתוחים ולהליכים רפואיים שונים, בעוד בבתי חולים אחרים התורים קצרים בהרבה.

 

יוזמת השר מנסה לתת מענה ולו חלקי בלבד לאחת הבעיות הגדולות של מערכת הבריאות הציבורית – התורים הארוכים ורשימות ההמתנה לניתוחים ולהליכים רפואיים, בעיה שגורמת למטופלים רבים לוותר על משכי ההמתנה הארוכים ולבחור לשלם הרבה יותר כסף ולעבור את ההליך במערכת הבריאות הפרטית. עדיין לא ידוע באיזה אופן מעוניין השר לקדם את היוזמה החדשה ומתי היא תצא לפועל.

 

כדי לנסות ולהתמודד עם הזליגה למערכת הבריאות הפרטית, מקדם משרד הבריאות שתי רפורמות, אחת מהן היא "הסדר-החזר" שיצאה לפועל בשנה שעברה. במסגרת הרפורמה לא ניתן עוד ללכת לרופא מנתח באופן פרטי ולקבל החזר מקופת החולים או מחברת הביטוח על ידי הצגת חשבונית, אלא ניתן לבחור רק מנתח מתוך רשימה שנמצאת בהסדר עם הקופה. המטרה היא להפחית את התעריפים שהרופאים גובים עבור ניתוחים פרטיים.

 

הרפורמה המשלימה לה, שעדיין מתעכבת, היא רפורמת קיצור התורים שבמסגרתה יועברו מאות מיליוני שקלים בכל שנה לבתי החולים ולקופות החולים לטובת משאבים (חומריים ואנושיים) שיביאו לפעילות גדולה יותר ובכך לקיצור תורים. ב-2016 הועבר חלק מהסכום שיועד לרפורמה בסך 280 מיליון שקל, ב-2017 אמור לעבור סכום של 780 מיליון שקל לטובת הנושא וב-2018 ואילך סכום קבוע של 880 מיליון שקל. לדעת גורמים רבים במערכת הבריאות, גם הסכום הזה אינו מספיק כדי להביא לשינוי אמיתי בתורים.

 

הקלות למאושפזים סיעודיים

 

בזמן שגם הרפורמה הכוללת בסיעוד עדיין מתעכבת, ליצמן הודיע גם על שורת הקלות על מאושפזים סיעודיים ועל בני משפחותיהם. "כולנו יודעים שקיים קושי רב, בלתי נתפס ובלתי אנושי בהליך האשפוז הגריאטרי. לאור זאת, שיתפנו גורמים רבים מתוך המשרד ומחוצה לו, לצורך הקלת הסבל הנדרש היום מהמטופל וממשפחתו", אמר ליצמן בכנס תובנות ויעדים של משרד הבריאות.

 

ליצמן בישר על שורה של צעדים שמשרדו מתכוון לקדם ללא קשר לרפורמה שאותה הוא מעוניין להעביר. הראשונה היא ביטול הגשת ערבות שהייתה נדרשת ממשפחותיהם של המאושפזים הסיעודיים לתשלום על משך השהייה באשפוז. "שמנו לב שאנחנו לא מפעילים את הערבות ולכן פשוט ביטלנו", אמר היום השר בהקשר זה. כמו כן הוא הודיע על מעבר להליך דיגיטלי שימנע ממשפחות המאושפזים להגיע ללשכות הבריאות כמה פעמים, כשמעתה יידרשו להגיע רק פעם אחת.

 

עוד חשף השר כי בכוונת המשרד לקצר את משך הליך הגשת טפסי הבקשה לאשפוז, וכן לבחון אפשרות להפחית את עלויות ההשתתפות של המשפחה בהליך הסיעודי. זאת מכיוון שכיום משפחות רבות נדרשות להשקיע סכומים רבים באשפוז של בן המשפחה הנמצא באשפוז סיעודי.

 

השר ליצמן חידש בימים האחרונים את מאמציו להוציא את הרפורמה בסיעוד לדרך לאחר תקופת רגיעה מסוימת, אולם לא ברור עדיין עד כמה רחוק הוא יסכים ללכת. ליצמן שיגר בסוף השבוע האחרון מכתב בנושא לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר כחלון ובו הוא קורא לשניים "לקיים דיון דחוף בנושא, ולראות כיצד אנו יכולים לקדם ביחד את הרפורמה בסיעוד ולהוציא לפועל את המחויבויות הקואליציוניות למען אוכלוסיית הקשישים".

 

איש אינו חולק על נחיצותה של הרפורמה בסיעוד וישנה הסכמה שהמהלך חשוב, הכרחי ואף קריטי. הבעיה היא שהרפורמה יקרה מאוד, ולפי התחזיות תעלה 2–3 מיליארד שקל בשנה. ליצמן כבר ניסה לקדם אותה בקדנציה הקודמת שלו, אך ללא הצלחה, ובנוכחית דאג לכלול אותה בהסכמים הקואליציוניים. כעת הוא שוב רומז על הכלים העומדים לרשותו במידה שלא יצליח להוציא את הרפורמה לדרך, אולם סביר להניח ששר הבריאות עדיין רחוק מאוד מלאיים באופן מפורש על שלמות הקואליציה.

 

שר הבריאות הציע לממן את הרפורמה באמצעות העלאת מס הבריאות במסגרת דמי הביטוח הלאומי בכחצי אחוז, אולם באוצר מסרבים נכון לעכשיו לרעיון. נכון לעכשיו ההתקדמות היחידה שנרשמה במסגרת הניסיונות להוציא את הרפורמה היקרה לדרך, היא ההחלטה לגבש צוות בין משרדי של האוצר והבריאות שיבדוק את היתכנותה.

 

רק בסוף ינואר פרסם משרד הבריאות נתונים על הזדקנות האוכלוסייה בישראל ועל מערך הסיעוד. מנתוניו עולה כי בתוך 25 שנה אוכלוסיית בני ה־75 ומעלה תכפיל את עצמה ותעמוד על 811 אלף ב־2039. בנוסף, תוחלת החיים עלתה בשנתיים בעשור האחרון. עוד עולה מהנתונים כי הוצאת המדינה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23 אלף לשנה, לעומת 5,500 שקל למבוטח ממוצע. כמו כן, עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 עומדת על 1,700 שקל לשנה לעומת 650 שקל בלבד לאדם צעיר יותר.

 

בישראל מוגדרים כ־200 אלף בני אדם כסיעודיים, שנכון ל־2013 הוא המספר הגבוה ביותר במדינות ה־OECD, ביחס לגודל האוכלוסייה. בנוסף, ההוצאה הלאומית על כך עולה על 13 מיליארד שקל בשנה, ועל ביטוח סיעודי פרטי עמדה ב־2015 על 3.4 מיליארד שקל, פי שישה מב־2003, אז עמדה על 541 מיליון שקל.

 

הרפורמה עתידה לתת פתרון לכל אלו. בין השאר, היא תכלול הבטחת כיסוי בהיקף ראוי למבוטחי הביטוח הסיעודי למשך שנים; הגברת יעילות המערך הסיעודי באמצעות הגדלת שעות הטיפול הניתנות למבוטחים; שיפור של מנגנוני הטיפול הסיעודיים בתוך הקהילה ובמוסדות האשפוז; והקטנת הנטל על משקי הבית. בנוסף, היא עתידה להגמיש את הקריטריונים לזכאות כדי למנוע מצבים שבהם גמלאים מקבלים תוספת פרישה זעומה שבעקבותיה מתבטלת זכאותם לקבלת טיפולים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x