שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ליצמן: שר האוצר הציע ביטוח סיעודי ממלכתי בחינם לשנתיים; כחלון מכחיש

ליצמן חידש בימים האחרונים את מאמציו להוציא את הרפורמה בסיעוד לדרך, הנחוצה אך יקרה. לטענתו, הוצע לו כי רק אחרי שנתיים יועלו דמי הביטוח הלאומי בחצי אחוז למימון התוכנית

ספי קרופסקי 17:4613.02.17
היכן נמצאים המגעים על הרפורמה בסיעוד? זה תלוי את מי שואלים. שר הבריאות יעקב ליצמן הגיע היום (ב') לדיון בנושא בוועדת הכספים בכנסת והעביר מסר כי דן אתמול בנושא עם שר האוצר משה כחלון כשהאחרון הציע לו תוכנית להנהיג ביטוח סיעודי ממלכתי לכל האוכלוסייה, מבלי שייגבו לשם כך כספים מהציבור בשנתיים הראשונות להפעלתו. רק לאחר מכן, לפי התוכנית שליצמן אמר שהוצעה לו, יועלו דמי הביטוח הלאומי בשיעור של כחצי אחוז. אולם בסביבת השר כחלון הכחישו את קיומה של הצעה שכזו וטענו כי השניים כלל לא דנו בנושא.

 

השר ליצמן חידש בימים האחרונים את מאמציו להוציא את הרפורמה בסיעוד לדרך לאחר תקופת רגיעה מסוימת, אולם לא ברור עדיין עד כמה רחוק הוא יסכים ללכת. ליצמן שיגר בסוף השבוע האחרון מכתב בנושא לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר כחלון ובו הוא קורא לשניים "לקיים דיון דחוף בנושא, ולראות כיצד אנו יכולים לקדם ביחד את הרפורמה בסיעוד ולהוציא לפועל את המחויבויות הקואליציוניות למען אוכלוסיית הקשישים".
איש אינו חולק על נחיצותה של הרפורמה בסיעוד וישנה הסכמה שהמהלך חשוב, הכרחי ואף קריטי. הבעיה היא שהרפורמה יקרה מאוד, ולפי התחזיות תעלה 2–3 מיליארד שקל בשנה. ליצמן כבר ניסה לקדם אותה בקדנציה הקודמת שלו, אך ללא הצלחה, ובנוכחית דאג לכלול אותה בהסכמים הקואליציוניים. כעת הוא שוב רומז על הכלים העומדים לרשותו במידה שלא יצליח להוציא את הרפורמה לדרך, אולם סביר להניח ששר הבריאות עדיין רחוק מאוד מלאיים באופן מפורש על שלמות הקואליציה.
שר הבריאות יעקב ליצמן שר הבריאות יעקב ליצמן צילום נמרוד גליקמן

 

שר הבריאות הציע לממן את הרפורמה באמצעות העלאת מס הבריאות במסגרת דמי הביטוח הלאומי בכחצי אחוז, אולם באוצר מסרבים נכון לעכשיו לרעיון. נכון לעכשיו, ההתקדמות היחידה שנרשמה במסגרת הניסיונות להוציא את הרפורמה היקרה לדרך היא ההחלטה לגבש צוות בין משרדי של האוצר והבריאות שיבדוק את היתכנותה.

 

בדיון היום בכנסת אמר ליצמן כי הוא לא ויתר על הרפורמה וכי "הייתה לי שיחה אתמול עם שר האוצר. הוא רואה בכסף הזה העלאת מסים ואני טוען שזו הורדת מסים ועובדה שלרוב האנשים יש שב"נים (שירותי בריאות נוספים, ס"ק). אין פתרון אחר חוץ מביטוח סיעודי ממלכתי. נגידת בנק ישראל הסכימה שאין מנוס מלעשות את זה, אפילו אם נידרש להעלות מסים לצורך כך. הנושא חייב להיות על סדר היום הציבורי והוא הנושא הקריטי ביותר כיום. יש לנו את בתי החולים הטובים בעולם ותוחלת החיים עולה".

 

רק בסוף ינואר פרסם משרד הבריאות נתונים על הזדקנות האוכלוסייה בישראל ועל מערך הסיעוד. מנתוניו עולה כי בתוך 25 שנה אוכלוסיית בני ה־75 ומעלה תכפיל את עצמה ותעמוד על 811 אלף ב־2039. בנוסף, תוחלת החיים עלתה בשנתיים בעשור האחרון. עוד עולה מהנתונים כי הוצאת המדינה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23 אלף לשנה, לעומת 5,500 שקל למבוטח ממוצע. כמו כן, עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 עומדת על 1,700 שקל לשנה לעומת 650 שקל בלבד לאדם צעיר יותר.

 

בישראל מוגדרים כ־200 אלף בני אדם כסיעודיים, שנכון ל־2013 הוא המספר הגבוה ביותר במדינות ה־OECD, ביחס לגודל האוכלוסייה. בנוסף, ההוצאה הלאומית על כך עולה על 13 מיליארד שקל בשנה, ועל ביטוח סיעודי פרטי עמדה ב־2015 על 3.4 מיליארד שקל, פי שישה מב־2003, אז עמדה על 541 מיליון שקל.

 

הרפורמה עתידה לתת פתרון לכל אלו. בין השאר, היא תכלול הבטחת כיסוי בהיקף ראוי למבוטחי הביטוח הסיעודי למשך שנים; הגברת יעילות המערך הסיעודי באמצעות הגדלת שעות הטיפול הניתנות למבוטחים; שיפור של מנגנוני הטיפול הסיעודיים בתוך הקהילה ובמוסדות האשפוז; והקטנת הנטל על משקי הבית. בנוסף, היא עתידה להגמיש את הקריטריונים לזכאות כדי למנוע מצבים שבהם גמלאים מקבלים תוספת פרישה זעומה שבעקבותיה מתבטלת זכאותם לקבלת טיפולים.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x