חברת ביכורי שדה של עדי עזרא והאחים שבע התברגה לרשימת הספקים הגדולים של משרד הביטחון

צבר ההסכמים וההזמנות של מנהל הרכש במשרד הביטחון מהתעשיות הישראליות בשנת 2016 הגיע לכ-43 מיליארד שקל, מתוכם יתרות לאספקה (הזמנות פתוחות שטרם בוצעו) של כ-25 מיליארד שקל. כך עולה מנתוני הרכש שהציג סמנכ"ל וראש מנה"ר, תא"ל (מיל') שמואל צוקר, בסיכומי תכניות העבודה שמקיים משרד הביטחון.  

בשנה האחרונה בוצעו כ-30 אלף הזמנות חדשות בהיקף של 11.4 מיליארד שקל. החברה ממנה בוצעו היקפי ההזמנות הגדולים ביותר היא תעש, בשל החלטת ממשלה מ-2014 לפיה מחוייב משרד הביטחון לבצע הזמנות רב שנתיות, כחלק מההסכם קיבוצי מול הנהלת תעש, ההסתדרות והעובדים, שנועד לאפשר להוציא לפועל את הפרטת החברה ומכירת החברה (על מנת שהרוכש ירכוש אותה עם צבר הזמנות). אחרי תעש מערכות נמצאים רפאל, התעשייה האווירית, אלביט מערכות, מוטורולה וחברת ביכורי שדה (ספק הירקות של צה"ל) שנשלטת על ידי קבוצת נטו של עדי עזרא והאחים שבע.

עדי עזרא, מבעלי ביכורי שדה צילום: שוקה כהן

טענות נשמעו בהקשרים שונים מצד חברות קטנות ובינוניות על כך שהן מתקשות להתמודד מול החברות הגדולות. במשרד הביטחון לא קיים פילוח לגבי היקף ההזמנות מחברות קטנות לעומת גדולות. כרבע מההזמנות בוצעו מספקים מאזורי עדיפות לאומית וקו עימות בצפון ובדרום, לדברי ראש מנה"ר. בין הישובים שקיבלו הזמנות ביותר מ-100 מיליון שקל במהלך 2016: יקנעם עילית, שדרות, אשקלון, באר שבע וכרמיאל. "בין 23%-26% מההזמנות נעשות מידי שנה מתעשיות קווי עימות, תעשיות הפריפריה" אמר סמנכ"ל וראש מנהל הרכש (מנה"ר) במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') שמואל צוקר, ל"כלכליסט": "אנו המשרד היחיד שבתהליך הרכש יש לו העדפה של עד 15% לפריפריה ולקווי העימות". כלומר אם במכרז מוצע מחיר שיקר בעד 15% ממציע אחר שאינו מאזור קו עימות או פריפריה, אנו מחוייבים לבחור בו. "יהיה נכון לעשות את זה לא רק במשרד הביטחון אלא גם במשרדים אחרים" מוסיף צוקר.

המזל"ט הרון 1 של התעשייה האווירית צילום: gettyimages

בחלוקה שנתית לפי תחומים, מרבית הרכש בשנת 2016 בוצע עבור צבא היבשה: כ-5 מיליארד שקל. כ-1.77 מיליארד שקל הוצאו עבור רכש אוויר וים. 1.61 מיליארד שקל לרכש תקשוב מודיעין, 1.37 מיליארד שקל לרכש לוגיסטי רב-זרועי ו- 1.57 מיליארד שקל לרכש שירותים.