שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

דו"ח המבקר

"קק"ל השקיעה רק 33% מהכנסותיה במטרה הרשמית שלה - פיתוח קרקעות"

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי הארגון שחרט על דגלו את "גאולת הקרקעות מהשממה" מצא לנכון להשקיע 43% מהכנסותיו בניירות ערך ורק 33% מהכנסותיה בפיתוח קרקעות. מבקר המדינה: "מרבית ההכנסות לא הושקעו לקידום מטרותיה הציבוריות"

שחר אילן 16:0318.01.17
הקרן הקיימת לישראל צברה 4.5 מילארד שקל, שהם 43% מהכנסותיה, בניירות ערך סחירים. לעומת זאת השקיעה הרבה פחות - רק 33% מההכנסות - במטרתה המרכזית הרשמית - פיתוח קרקעות ישראל. השיטה שפיתחה הקרן לשם כך היתה קביעת תקציב שמבוסס על הכנסות נמוכות בהרבה מההכנסות האמיתיות, כך שיווצרו עודפי עתק של כ-560 מיליון שקל בממוצע לשנה. את העודפים השקיעה בניירות ערך. המבקר קובע כי "קק"ל צברה באופן עקבי את עודפי הכספים בקופתה בלא שבחנה אם יש צורך ממשי בכך. ראוי היה שרוב הכנסות קק"ל, ובפרט הכנסותיה ממקרקעין, יופנו לפיתוח מקרקעי ישראל".

 

"מדובר בסכומי עתק", נכתב בפסקה העוסקת בתקציב הקרן הקיימת לישראל בהודעה לעיתונות של משרד מבקר המדינה על הדו"ח ולא במקרה. בין השנים 2008 ל-2014 עמדו הכנסותיוה של הקרן הקיימת על 10.5 מיליארד שקל, כלומר 1.5 מיליארד שקל לשנה בממוצע. מתוכם 8 מיליארד, כלומר 76%, מקורם ברווחים שנוצרו מקרקעות קק"ל שנוהלו על ידי רשות מקרקעי ישראל בניכוי הוצאות ניהול. שנת השיא של הכנסות קק"ל היתה 2010, בה הן הסתכמו בשני מיליארד. אם בעבר היתה הקרן הקיימת סמל של איסוף תרומות, הרי שכל הכנסות הקרן מתרומות בשבע השנים הרלבנטיות הסתכמו בכ-820 מיליון, שהם 8%.

 

קק"ל השתמשה רק ב-3.5 מיליארד, שהם שליש בלבד מהכנסותיה, למטרותיה הקלאסיות: פיתוח הקרקע, הכשרה וייעור. לעומת זאת, כאמור, 4.5 מיליארד, כלומר 43% מההכנסות, "שימשו בשנים האמורות את קק"ל להגדלת נכסיה הפיננסיים בלא שקיימה עבודת מטה בדבר הצורך בצבירתם". כלומר הקרן הקיימת נהגה בעניין הכנסותיה כמו הדרקון סמאוג בספר ההוביט, צברה הררים של זהב ופשוט שכבה ושמרה עליהם". מצד שני, מתברר שלהשקיע בניירות ערך סחירים יכול להיות ריווחי, אם לא חברתית, לפחות כלכלית. סעיף "הכנסות אחרות" של הקרן, שרובו רווחי השקעות, עמד בשבע השנים האמורות על 910 מיליון, כלומר 9% מרווחי הקק"ל.

 

 

הקרן הקיימת נהגה לקבוע מדי שנה תקציב שמבוסס על הכנסות נמוכות בהרבה מהמציאות במקום ליעד כמה שיותר כסף לפעולות פיתוח. כיוון שזה קרה שנים ארוכות ברציפות אפשר להניח שהתחזיות הנמוכות נעשו ביודעין. הפער בין תחזיות ההכנסה להכנסות בפועל נע בין 27% ל-249%. בסך הכל התחזיות עמדו במצטבר על 4.1 מיליארד שקל בשבע שנים וההכנסות במציאות על 8 מיליארד - פער של 94% כמעט כפול. ב-2010 עמדה תחזית הרווחים על פחות מ-500 מיליון שקלים והרווחים בפועל עמדו על 1.7 מיליארד, פי 3.5.

 

שפירא. "הקרן הקיימת נהגה בעניין הכנסותיה כמו הדרקון סמאוג בספר ההוביט, צברה הררים של זהב ופשוט שכבה ושמרה עליהם" שפירא. "הקרן הקיימת נהגה בעניין הכנסותיה כמו הדרקון סמאוג בספר ההוביט, צברה הררים של זהב ופשוט שכבה ושמרה עליהם" צילומים: אלכס קלומויסקי, דוד הכהן

 

מה עשתה קק"ל באוצר הזהב? ב-2013 היא הפקידה בקרן ייעודית 2.2 מיליארד שקל להבטחת כספי הפנסיה של עובדיה וגמלאיה. נושא השכר ותנאי העבודה של אנשי קק"ל הוא מהנושאים שאינם מטופלים בדו"ח. גם לאחר פעולה זו,נותרו לה בסוף שנת 2015 יתרות מזומנים וניירות ערך סחירים בסך של כ-2.1 מיליארד שקל.בשנתיים האחרונות הסכימה קק"ל להעביר 2.2 מיליארד שקל לקופת המדינה. רובם חולקו לפי סדרי עדיפויות שקבע האוצר, כך שלקרן היה עדיף בהרבה להוציא את הכסף בזמן אמת למטרותיה. השאלה הגדולה היא כמובן האם היום משמשים רווחי הקרן באופן מיטבי לביצוע מטרות הקרן.

 

 

המבקר מציין ש"מסמכי היסוד של קק"ל אוסרים על חלוקת רווחים וקובעים כי היא תפעל להשגת מטרות ציבוריות מובהקות, ובראשן גאולת הקרקע מהשממה". בפועל "מרבית ההכנסות לא הושקעו לקידום מטרותיה הציבוריות. קק"ל צברה באופן עקבי את עודפי הכספים בקופתה בלא שבחנה אם יש צורך ממשי בכך ואם ניתן לנצל לפחות חלק מהכספים העודפים לקידום מטרותיה הציבוריות".

 

המבקר גם מצטט חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט שכתב: "קק"ל אינה עושה מעשה נאצל בחלוקת רווחי הקרקע חזרה לציבור. חובתה לעשות כן לשם הגשמת תכליותיה. הצטברות מיליארדי השקל בידיה מבלי שהם משמשים לקידום מטרותיה הציבוריות מעוררת קושי".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x