שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

התעשיינים תוקעים חיבור מפעלים לגז

התאחדות התעשיינים קיבלה מרשות ההגבלים אישור לרכישת גז במרוכז כדי לזרז ולהוזיל חיבור מפעלים לגז. אלא שאז החליטו בהתאחדות לפתוח את המכרז גם לחברות שיווק, מהסוג שיש לנשיא שרגא ברוש, והתהליך המסובך ממילא צפוי להיתקע לעוד חודשים ארוכים

ליאור גוטמן 06:5417.01.17

החלטה אחת של התאחדות התעשיינים עלולה לעכב חיבור עשרות מפעלי תעשייה לגז ולהגביר את הקושי בחיבור, שבישראל הוא בעייתי ממילא משלל סיבות רגולטוריות. לפני כשנה, לאחר מו"מ ארוך עם רשות ההגבלים העסקיים, קיבלה ההתאחדות מהממונה אז פרופ' דיויד גילה אישור מיוחד לנהל עבור מפעלי התעשייה שהיא מייצגת משא ומתן לרכישת גז במשותף.

 

הרעיון שעמד בבסיס הבקשה שאושרה היה כפול: רכישה מרוכזת יכולה להוזיל את עלויות האנרגיה וליצור קבוצות מיקוח לצורכי משא ומתן, ועשויה גם לזרז את ההליך ולהקל על ביצועו במפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים. בזמנו נאמד הביקוש המצרפי בכמיליארד מ"ק בשנה של גז טבעי ובהיקף חוזי מצרפי, של כלל המפעלים, של כ־180–200 מיליון דולר.

 

אלא שבימים האחרונים, למרות האישור שניתן, הוקפא התהליך, משום שהתאחדות התעשיינים לא עמדה בתנאים הבסיסיים שרשות ההגבלים התוותה לה בעניין.

המעורבות של רשות ההגבלים נובעת מהעובדה שגופים עסקיים כמו מפעלים אינם יכולים לנהל בעצמם מו"מ משותף מול גורם עסקי אחר, מחשש לפגיעה בתחרות או לתיאום עמדות. עם זאת, רשות ההגבלים מאפשרת לגורמים שמייצגים שורה של גופים, למשל איגודים מקצועיים, לנהל מו"מ כזה עבור הגופים שאותם הם מייצגים.

אבל בהתאחדות התעשיינים לא הסתפקו באישור הזה, וביקשו לבחון את האפשרות שחברות שיווק גז ינהלו את המו"מ עבורן ובעצם יהפכו לגוף המתווך בין מפעלי התעשייה לבין מאגר הגז תמר, ובהמשך אולי גם לווייתן.

 

 

במכרז שערכו בהתאחדות התעשיינים לבחירת החברה שתבצע את השיווק בפועל התמודדה בין השאר גם עושרד, חברת שיווק הגז של נשיא ההתאחדות שרגא ברוש, שהקים יחד עם יו"ר ההסתדרות לשעבר ויו"ר ההתאחדות לכדורגל בהווה עופר עיני. כדי למנוע טענות על ניגוד עניינים הקימו בהתאחדות ועדה בלתי תלויה שתבחר את חברת שיווק הגז שתעבוד מולם, ואף שכרו את משרד עוה"ד חודק כדי להראות שקיפות.

 

אולם כעת מתברר כי עצם ההחלטה להכניס בתווך חברת שיווק, החלטה שעשויה להיטיב עם נשיא ההתאחדות, היא כשלעצמה מנוגדת להיתר שניתן מרשות ההגבלים ולכן עשויה לתקוע חיבור מפעלים לגז לעוד חודשים ארוכים.

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ. הרגולציה מסרבלת את התהליך שר האנרגיה יובל שטייניץ. הרגולציה מסרבלת את התהליך צילום: מיקי נועם אלון

 

מצב הדברים כרגע הוא כזה: ברשות דורשים מההתאחדות לחזור לדיונים איתם על מתווה הרכישה המרוכזת. ברשות לא דוחים כלום על הסף, אבל ההיתר שניתן בזמנו לרכישת גז מרוכזת טוב רק למאגר תמר וכל שינוי שם חייב לעבור דרכם.

 

אם ללמוד מלוחות הזמנים בעבר, הרי שמגעים חדשים כאלה צפויים לתקוע את התהליך המורכב הזה לזמן רב. כשמוסיפים לזה את העובדה שתהליך של חיבור מפעל לגז הוא מורכב ממילא בהיבטים הפיזיים והרגולטוריים שלו, ניתן להעריך שגם השנה הקרובה תהיה אבודה מבחינת חיבור מפעלים לגז.

 

משרד האנרגיה פרסם לאחרונה את הסטטוס של חיבורי המפעלים השונים בישראל. הנתונים נכונים לסוף שנת 2016, ועיון בסטטוס שלהם מעלה תמונה עצובה למדי - מתוך שישה מחוזות באחד, ירושלים, אין עבודות כלל, ובארבעה אחרים ניכרים עיכובים רבים, חלקם ססטוטוריים וחלקם מצד חברות ממשלתיות שונות או רשויות מקומיות וועדות תכנון. כך למשל, בנגב יש 10 מקטעים שעדיין נמצאים בשלב האישורים (סטטוטוריקה), בדרום ישנם 12 כאלה, בחדרה והעמקים 17 בהליכי ביצוע או לפני ביצוע ובצפון פרויקטים רבים בשלב התכנון. גם במחוז המרכז ישנן בעיות שונות.

 

בהתאחדות התעשיינים דוחים את כל הטענות ואומרים שהם בכלל לא חלק מהבעיה. לתפיסתם, נושא התמחור אינו רלבנטי משום שמתווה הגז הממשלתי קבע תמחור אחיד ומפוקח (4.7 דולר ליחידת אנרגיה), מה גם שההיתר שניתן להם עבר חמש שנים של דיונים ורק לפני כשנה וחצי אושר רשמית.

 

עוד אומרים שם שכשיצאו לדרך עם הבקשה היה רק ספק אחד ועם הזמן נוספו עוד חברות שיווק, ומאחר שאין תחרות על המחיר (כי נקבע במתווה), אז התחרות ביניהם היא על מימון הסבה לגז במפעל או על שירותים נלווים — פעולות שהם לא יודעים ולא אמורים לעשות. בדיקת הממונה על הגבלים מעלה שמאז הפרסום ב"כלכליסט" לא התקדם כלום, והם מוכנים לשמוע כל פתרון שיש ובלבד שיעשה בהסכמה.

 

למזלם של השחקנים, ומבלי שלאף אחד תהיה השפעה על כך, הזינוק במחיר חבית הנפט (מכ־27 לכ־55 דולר לחבית, נכון לינואר 2017) הוריד את בעיית התמחור מסדר היום, והכדאיות הכלכלית היום טובה משהיתה בשנה שעברה.

 

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש והממונה להגבלים מיכל הלפרין. ברוש הקים חברה לחלוקת גז נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש והממונה להגבלים מיכל הלפרין. ברוש הקים חברה לחלוקת גז צילומים: אוראל כהן, תומריקו

 

מי יודע כמה מפעלים עובדים על גז טבעי?

 

2017 אמורה להיות שנת מפנה בכל הקשור להטמעת שימוש בגז טבעי בסקטורים השונים בישראל. במשרד האנרגיה מבטיחים שהשנה יתחיל ענף התחבורה הכבדה לנטוש את הבנזין והסולר לטובת הגז, ושאפילו שכונות חדשות שנבנות כיום יקבלו חימום זול בדומה למקובל באירופה.

 

חוד החנית של המהפכה הזאת הם מאות מפעלים שהמעבר לשימוש בגז טבעי יכול היה לחסוך להם כסף רב, אך רוב המכריע עדיין ממתין לחיבור. הגז זורם לישראל כבר מ־2004, אבל כיום משתמשים בו רק 24 מפעלים מתוך פוטנציאל של כ־500 בשלב ראשון — כך לפי נתוני התאחדות התעשיינים. במשרד האנרגיה טוענים ש־47 מפעלים כבר מקבלים גז טבעי, 6 נוספים מקבלים גז נוזלי ועוד 11 בדרך להתחבר.

 

הנזק למפעלים הוא אדיר, ועבור חלקם מדובר בבחינת להיות או לחדול. גם באוצר מסכימים שהעניין דחוף, וכך כתבו בחוק ההסדרים של 2016: "בתחילת שנות ה־2000 החלה התעשייה הישראלית לצרוך גז טבעי בכמויות משמעותיות המפחיתות צריכה של דלקים קיימים. מגמת הצריכה של גז טבעי בקרב התעשייה הולכת וגדלה מדי שנה וזאת בשל מחירו הנמוך ביחס לדלקים אחרים, לצד היותו ידידותי יותר לסביבה.

 

"בשנת 2015 התעשייה צפויה לצרוך גז טבעי בהיקף של כ־2.1 מיליארד מ"ק, ובשנת 2040 הכמות צפויה לגדול ל־3.65 מיליארד מ"ק (כשליש מהצריכה הנוכחית במשק — ל"ג). חיבורם של מפעלי תעשייה בינוניים וקטנים למקטע חלוקת הגז הטבעי עומד בפני חסמים רבים, שמרביתם סטטוטוריים ורגולטוריים.

 

"חסמים אלה מונעים את מימוש פוטנציאל החיסכון הכלכלי לתעשייה הגלום במעבר לצריכת גז טבעי בתעשייה, שנאמד בכ־500 עד 700 מיליון שקל בשנה, ופוגעים בכושר התחרותיות של מפעלים קטנים ובינוניים הן בזירה הבינלאומית והן בשוק המקומי מול המפעלים הגדולים". באותה נשימה הבטיחו משרדי האוצר והאנרגיה לחבר כמה מאות מפעלים כבר עד סוף העשור, וכן שכל מפעל שירצה בכך יוכל לקבל אנרגיה נקייה וזולה.

 

2017 רק התחילה, אבל הקצב לא מבשר טובות

 

בשנה החולפת חוברו לצנרת הולכת הגז מפעלים בודדים, אם בכלל, וכל אחד מהם עבר ויה דולורוזה משלו. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה לפני כחודשיים אמר מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור ש"היעד הוא להגיע בסוף 2019 ל־119 מפעלים מחוברים ו־100 נוספים בתהליך הסבה.

 

"עלינו מוטלת החובה להחזיר את האמון של התעשייה בתהליך הזה ולשכנע אותה לעבור לגז הטבעי. הקצינו תקציב של 300 מיליון שקל לפיתוח משק הגז הטבעי כדי לשדרג את רשת החלוקה ולהכניס שחקנים נוספים".

 

במהלך דיוני התקציב הבטיחו במשרד האנרגיה שעוד השנה יחוברו כ־100 מפעלים חדשים, אבל קצב החיבורים מאז תחילת 2017, אף שרק החלה, אינו מבשר טובות.

 

חלק מהמפעלים מבקשים לדעת מדוע רשות הגז לא אוכפת את לוחות הזמנים שהיא עצמה קבעה לחיבור או לכל הפחות מפעילה סנקציות על חברות חלוקה שלא מתקדמות לפי הקצב שהובטח. התחושה הכללית בתעשייה היא שהעסק "לא מנוהל כמו שצריך", וחלק מבעלי המפעלים כבר שואלים את עצמם אם הסבת המפעל מעבודה עם מזוט לגז טבעי שווה את ההשקעה ואת כאב הראש שבאים איתה.

 

עופר אופיר, מנכ"ל מפעל תל־בר שנמצא בעפולה ומכבס את כל הבדים של שירותי בריאות כללית, אומר ש"מה שתוקע אותנו זה לא מחיר הנפט או הגז, אלא פריסת קווי החלוקה בצפון. היינו אמורים לקבל גז בין אוקטובר 2015 לדצמבר 2016, אחרי שהשקענו 4 מיליון שקל, והסתבר שלחברת קווי החלוקה עדיין אין היתר.

"העסק תקוע על פריסת קווי חלוקה, חלפו שלוש שנים ואנחנו לא רואים גז וגם המענק שקיבלנו הוא מצחיק. אישרו לנו 250 אלף שקל וקיבלנו חצי מזה".

 

המס על הגז צפוי לגדול פי 135

 

משוכה נוספת למעבר לשימוש בגז טבעי הציבה בפני המשק רשות המסים. בשבוע שעבר ניסו באוצר להעביר בוועדת הכספים החלטה לייקר את המס על גז טבעי, אך היו"ר משה גפני מיהדות התורה הקפיא אותה בטענה שהמהלך "לא מבושל".

 

המדינה מבקשת לתת פטור ממס על גז טבעי לתעשייה, אבל את תחומי האריזה, התקשורת, התחבורה והשירותים הסניטריים (בתי החולים) היא משאירה בחוץ — ואת זה הבין גפני במהלך הדיון. התוכנית היתה להתחיל להעלות את המס על הגז הטבעי כבר משנת 2020, כך שבעוד עשור המס אמור לעלות מ־17.16 שקל לטון ל־2,323 שקל לטון, קרוב לפי 135.

 

גפני הקפיא כאמור את הבקשה ואמר כי "יש התנגדות למהלך והיא רבה. העלאת המס על תחבורה זה לא מהלך פשוט ולא קל, ולא בטוח שעשר שנים זה נכון. תעשו שיעורי בית, תגידו שעשיתם מהלך, נבוא ונאשר את זה בוועדה", סיכם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x