מבקר המדינה בודק ליקויים חמורים בחדרי הניתוח בבתי החולים
ל"כלכליסט" נודע כי בדיקת המבקר צפויה להתמקד בצווארי הבקבוק הקיימים בחדרי הניתוח בבתי החולים ויוצרים תורים ארוכים, במחסור קריטי במנהלי חדרי ניתוח, ברופאים מרדימים, בסניטרים ובהיעדר מערכות טכנולוגיות מודרניות בניתוחים
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בודק את מערך חדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים בישראל — כך נודע ל"כלכליסט". משיחות עם גורמים במערכת הבריאות עולה תמונת מצב מדאיגה בנוגע למצב חדרי הניתוח שצווארי בקבוק.
- ועדת הבריאות אישרה תקנות חדשות שיגבילו הקמת מרפאות פרטיות המבצעות ניתוחים
- הרופאים נגד רפורמת הניתוחים הפרטיים: "החולים ישלמו יותר"
- משרד הבריאות הגביל את הקמתן של מרפאות כירורגיות פרטיות
אותם גורמים טוענים כי קיים חוסר במנהלי חדרי ניתוח ובמנהלים תפעוליים במערכת הבריאות הציבורית. האחריות לניהול חדרי הניתוח מוטלת על רופאים ואחיות העוסקים במקביל בטיפול בחולים. עוד עולה כי קיים חוסר קריטי ברופאים מרדימים ובאחיות וחלק ניכר מחדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים עובדים מתחת לתקינה הנדרשת כשהם מתמודדים עם חוסר זמינות של סניטרים בחדרי הניתוח והיעדר מערכות טכנולוגיות מודרניות לניהול חדרי הניתוח.
המצב הנוכחי, שבו נוצרים צווארי בקבוק בחדרי הניתוח כתוצאה ממחסור אנשי צוות, מוביל לעומס רב, לתורים ארוכים ולשירות רע למטופל. כתוצאה מכך מעדיף מטופלים רבים לוותר על הניתוחים במערכת הציבורית, לשלם יותר ולעבור את ההליך בבי"ח פרטי.
חדר ניתוח צילום: אוראל כהן על רקע המצב העגום בחדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים, מעוניין משרד הבריאות להפנות משאבים לשיפור מערכת הבריאות הציבורית, ומתכנן לקדם רפורמה בשנה הבאה, שתשקיע 800 מיליון שקלים בקיצור התורים.
ב־2014 בוצעו בישראל כ־509 אלף ניתוחים, וכ־117 אלף מהם בוצעו בבתי החולים הפרטיים. אף ששיעור חדרי הניתוח בבתי החולים הפרטיים מכלל חדרי הניתוח בישראל הוא 11%, שיעור הניתוחים שבוצעו בבתי החולים הפרטיים ב־2014 עמד על 27%.
לפי התקן הנוכחי, שנקבע בשנות ה־70, הצוות המפעיל את חדרי הניתוח מורכב מרופא מנתח (כירורג), רופא מרדים, שתי אחיות וסניטרים. מקצוע הרופא המרדים מוכר כמקצוע במצוקה במערכת הבריאות מאז 2008 וכיום ישנם בישראל רק כ־800 רופאים מרדימים. ב־2002 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בחדרי ניתוח, ממנה עלה כי משרד הבריאות לא מרכז מידע בנוגע למספר הממתינים בתור, לא קובע אמות מידה בנוגע למשך ההמתנה לניתוחים והצביע על היעדר בקרה ניהולית.
בתחילת השבוע פרסם משרד הבריאות דו"ח מקצועות רפואה חדש שממנו עלה כי שיעור האחיות המועסקות בישראל היה 4.9 לאלף נפשות בממוצע בין השנים 2013־2015, נמוך לעומת 9.5 אחיות לכל אלף נפשות, הממוצע בקרב מדינות ה־OECD. לפי הדו"ח, יחס של מספר אחיות/רופאים הכללי בישראל היה 1.4 לכל אלף נפשות, נמוך לעומת 2.9 לכל אלף נפשות בממוצע בקרב שאר מדינות הארגון.
