$
בארץ

סופית: אושר תקציב המדינה לשנים 2017-2018; יעמוד על 906.8 מיליארד שקל

שר האוצר כחלון: "תקציב חברתי ועיוור צבעים". הרצוג: "תקציב גרוע ללא בשורה". נמתחה ביקורת על נתניהו, שיצא מהדיונים לנהל צ'ט בפיסבוק. מס דירה שלישית אושר במסגרת חוק ההסדרים

שחר אילן 07:1722.12.16

תקציב המדינה לשנת 2017-2018 וחוק ההסדרים אושרו הלילה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. התקציב אושר ברוב של 60 מול 48. שר האוצר משה כחלון טען שמדובר ב"תקציב חברתי ועיוור צבעים". יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג אמר שמדובר ב"תקציב גרוע ללא בשורה". ישיבת אישור התקציב התנהלה במהירות יחסית. סערה התעוררה סביב צאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך הדיונים לנהל צ'אט עם גולשים בפייסבוק.

 

התקציב נטו לחישוב מגבלת ההוצאה יעמוד על 360 מיליארד שקל ל-2017 ו-377 מיליארד שקל ל-2018. תקציב תשלום החובות למעט הביטוח הלאומי יסתכם ב-87 מיליארד לשנת 2017 ו-83 מיליארד ל-2018. לפיכך, התקציב לשנתיים הקרובות יחד יעמוד על 906.8 מיליארד שקל. הגידול הריאלי בתקציב המדינה בין השנים 2016 ל- 2017 עומד על 5.2%. הגידול בין 2016 ל-2018 יעמוד על 8.3%. תקרת הגירעון בשנים 2018-2017 תעמוד על 2.9% מהתוצר.

תקציב משרד הביטחון יעמוד ב-2017 על 71 מיליארד שקל. תקציב החינוך עלה במהלך אישור התקציב, בעקבות התוספות הקואליציוניות הרבות, בייחוד לחינוך דתי וחרדי מ-54 ל-55 מיליארד שקל. תקציב המשרד לשירותי דת יגיע בזכות התוספות הקואליציונית לסכום שיא של 659 מיליון שקל. לתקציב נוספו בימי הדיונים האחרונים 235 מיליון שקל, הקצבות פוליטיות לדרישת חברי כנסת מסוימים.

 

רה"מ בנימין נתניהו רה"מ בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

 

שר האוצר, משה כחלון אמר בדיון ש"התקציב שאושר היום הוא תקציב חברתי ועיוור צבעים. תקציב שעוזר ומסייע לכל שכבות האוכלוסייה. התקציב הזה הוא של כל אזרחי המדינה. לא ימין, שמאל או מרכז". לטענתו "זהו תקציב של צמיחה, צמצום הפערים החברתיים, הגדלת ההוצאה הציבורית, הפחתת מסים והמשך התנופה של כל משרדי הממשלה".

 

לעומת זאת, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג אמר שזה "תקציב גרוע ללא בשורה, שלא מאפשר צמיחה ופוגע בעם ישראל. זהו תקציב שמסמן את תחילתה של שנה קשה למשפחה העובדת, לצעירים, לקשישים, למי שהגורל התאכזר לו ולכל מי שלא מאיים וסוחט".

 

ישיבת התקציב עברה כמעט ללא אירועים חריגים. חברי הכנסת מהאופוזיצה נטשו זמנית את המליאה במחאה על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו יצא מהדיונים כדי לנהל צ'אט עם גולשים בפייסבוק. מרכזת האופוזיציה ח"כ מרב מיכאלי אמרה ש"גם לנו במקום נתניהו היה קשה להסתכל לתקציב הגרוע הזה בעיניים". ח"כ ציפי ליבני אמרה שנטישת המליאה על ידי נתניהו בשעת העברת חוק התקציב היא "עוד שלב בתפיסתו העצמית כמלך ללא חוק ומחוקקים". עם זאת, העובדה שנתניהו יכל לעזוב את המליאה מעידה כמובן על הרוב המוחץ שהיה לקואליציה לאורך כל דיוני התקציב.

 

הרפורמה מעוררת המחלוקת ביותר שאושרה במסגרת חוק ההסדרים היא מס דירה שלישית. היועץ המשפטי של הכנסת פרסם חוות דעת שקבעה שהליך אישור המס, בלי שניתן לחברי ועדת הכספים זמן סביר ללמוד את הנוסח, היה פגום בצורה חמורה. מפלגת העבודה מאיימת לעתור לבג"ץ כנגד אישור המס במחטף בלי שניתן לחברי ועדת הכספים זמן מספיק לעיין בנוסח החוק.

 

רפורמות נוספות שאושרו:

 

  • חוק הבזק - שיאפשר לחברות הטלפוניה להשתמש בתשתיות שפרסו המתחרות שלהן במטרה להגביר את התחרות.
  • הרפורמה במכון התקנים - במסגרתה יתחרו מעבדות פרטיות במכון ויפחת כוחם של נציגי התעשיינים בוועדות התקינה.
  • הרפורמה בכרטיסי האשראי - שתפריד בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי ותאפשר כניסת מתחרים נוספים לשוק.
  • חוק פנסיה חובה לעצמאים - שיחייב עצמאים בחסכון פנסיוני וגם יאפשר להם למשוך חלק מהחסכון במקרה של אבטלה.
  • הקמת קרן הארנונה - שתחלק חלק מכספי הארנונה הממשלתית לערים חלשות.
  • הרפורמה במיסוי הקיבוצים - הקובעת שתשלומי מס הכנסה יעשה לא לפי המס הממוצע לחבר, אלא בהתאם להכנסה שהעמיד הקיבוץ לכל חבר.
  • סגירת הפרצה בחוק שאפשרה לעצמאים להתחמק מתשלום חלק מיסים באמצעות הקמת "חברות ארנק".
  • הפחתת מס חברות - הפחתה בשני אחוזים בהדרגה מ-25% היום ל-23% ב-2018.
  • הרפורמה למשיכת השקעות - של חברות הייטק שתפחית את היקף מס החברות שהן משלמות בשל רישום קניין רוחני בארץ ל-6% עד 12%.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x