שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

אראלה לא התקשרה: ההכנסות מהימורים זינקו פי 5 מצמיחת השכר

מאז 2011 צמחו הכנסות הפיס והטוטו ב־52%, בעוד השכר הממוצע והאוכלוסייה צמחו באחוזים בודדים. שרת הספורט רגב, שמתנגדת לרפורמת ההימורים, טוענת כי הם טבע האדם, אך עם שיווק אגרסיבי והימורים בסמארטפון, נראה שיש מי שעוזר לישראלים להתמכר

שחר אילן 07:0213.12.16

"מי שחושב שנשנה את טבע האדם ואנשים יפסיקו להמר, טועה", כך הכריזה לפני כשבועיים שרת התרבות והספורט מירי רגב בישיבה סוערת של ועדת הכספים בנושא הרפורמה בהימורים החוקיים. רגב, אחת המתנגדות הבולטות להגבלות שמוצעות בחוק ההסדרים על הגרלות מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו), טוענת כי צעדים כמו מיסוי מוגבר של זכיות לא ישפיעו על טבע האדם. אלא שניתוח "כלכליסט" מעלה כי טבעו של הישראלי דווקא השתנה מאוד בשנים האחרונות בכל הקשור להימורים: הוא הולך ונהיה להוט אחריהם. אם ב־2011 כל בגיר בישראל הוציא בממוצע 917 שקל על הימורים חוקיים בטוטו ובפיס, הרי שב־2015 הוא כבר הוציא 1,227 שקל על ההימורים הללו — זינוק של 33%.

 

המספרים חד־משמעיים: הצמיחה בהכנסות מהימורים בחסות הממשלה זינקה בקצב מהיר פי כמה מכל מדד השוואה רלבנטי, כלכלי או דמוגרפי. מאז 2011 ועד 2015 ההכנסות מהימורים כאלה בישראל עלו ב־52%, מ־6.3 מיליארד שקל ל־9.6 מיליארד שקל. זהו קצב גידול ממוצע של 11% לשנה, ובהנחה שהוא נשמר גם ב־2016, הכנסות ההימורים החוקיים יגיעו השנה ל־10.6 מיליארד שקל. ב־2018, אם לא ייכנסו לתוקף המגבלות שמבקש האוצר להטיל על ההימורים החוקיים (ראו הרחבה במסגרת), צפוי ההיקף שלהם להגיע ליותר מ־13 מיליארד שקל.

 

את הגידול הדרמטי הזה לא ניתן לתלות בגידול האוכלוסייה או בשיפור המצב הכלכלי. בתקופה האמורה, שבה ההכנסות מהימורים גדלו בלמעלה מ־50%, גדלה האוכלוסייה הישראלית בכ־8% בלבד; השכר החודשי הממוצע במשק לשכיר גדל (נומינלית) בתקופה הזו ב־9.2% בלבד; וגם התוצר המקומי הממוצע לנפש גדל (נומינלית) ב־15% בלבד, מ־120 אלף שקל בשנת 2011 ל־139 אלף שקל ב־2015.

 

אז מהיכן נובעת העלייה בכל זאת? במקרה של הפיס, מדובר בעיקר במסעות הפרסום האגרסיביים דוגמאת "אראלה ממפעל הפיס", קמפיין הלוטוגוצ'ים וקמפיין "תנו למספרים לסדר לכם את החיים", שהמשותף שבהם הוא האמירה כי ההימורים יכולים לפתור למהמר בעיות בחיים או לספק את מאוויי נפשו. במקרה של המועצה להסדר ההימורים בספורט, מדובר בעיקר בעלייה החדה בפופולריות של הגרלות הווינר הרב־שבועיות, שכמעט ובלעו את הגרלות הטוטו החד־שבועיות, ובחדירת ההימורים לאינטרנט ולטלפונים החכמים. הימורי הווינר באינטרנט חוסכים את הצורך להגיע לתחנה, ולהבדיל מהטוטו הוותיק, בווינר ניתן להמר באופן מהיר וקל על מגוון רחב של נושאים, ולא רק על תוצאת המשחק - מכמות השערים, דרך הקבוצה שתוביל במחצית ועד מספר הקרנות במשחק.

 

 

המנצח הוא הווינר: נתח הימורי הספורט מזנק

 

עם התחזקות הווינר, חלקה של המועצה להסדר הימורים בספורט בשוק ההימורים זינק מ־24% ל־28%, ואילו חלקו של מפעל הפיס הצטמצם משמעותית מ־76% ל־72%. כל זאת הודות לזינוק מרשים של 76% בהיקף הימורי הספורט לעומת זינוק של 44% "בלבד" בהיקף הגרלות הפיס.

 

הכנסות המועצה להסדר הימורים בספורט עמדו ב־2011 על 1.5 מיליארד שקל, וזינקו ב־2015 ל־2.7 מיליארד שקל, תוספת של 76% בקצב גידול של 15% בשנה. המהמרים ודאי ישמחו לשמוע ששיעור הפרסים מהכנסות המועצה גדל מ־59.5% ל־62.4% בתקופה הזאת. לעומת זאת, הכנסות מפעל הפיס עמדו ב־2011 על 4.8 מיליארד שקל וזינקו עד 2015 ל־6.9 מיליארד שקל, עלייה של 44%. היקף הפרסים גדל בתקופה זאת ב־41% בלבד.

 

במהלך השנים, וכך גם בהצעת הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים, נמתחה ביקורת קשה על הוצאות התפעול של מפעלי ההימורים החוקיים (הוצאות על הגרלות, הנהלה, מכירה, הפצה ושייוק). "חוסר היעילות שאותו זיהתה הוועדה לייעול משק ההימורים מתבטא במועצה להסדר הימורים בספורט בתשלומי עמלות מכירה גבוהות, במבנה ארגוני מנופח ובהוצאות פרסום, הפצה ושיווק גבוהות", נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק ההסדרים של השנה. גם מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, שעמד בראש הוועדה לייעול משק ההימורים שעל המלצותיה מבוססת הרפורמה, אמר לאחרונה בדיון שנערך בכנסת כי "אין סיבה שהזכיינים של הטוטו והפיס ירוויחו 7% לעומת 5% בעולם ושהוצאות התפעול בהם יהיו גבוהות לעומת גופים אחרים".

 

וכך, בשני מפעילי ההימורים נרשמו בארבע השנים האחרונות עליות גדולות בהוצאות התפעול. אבל כיוון ששיעור העלייה בהוצאות התפעול היה קטן מהיקף מהעליה בהכנסות, נרשמו בכל זאת ירידות קטנות בחלקן של הוצאות התפעול מכלל הפדיון. הוצאות התפעול של מפעל הפיס עמדו ב־2011 על 900 מיליון שקל וגדלו עד 2015 ל־1.15 מיליארד שקל, תוספת של כרבע מיליארד שקל ו־28% בתוך ארבע שנים.

 

עם זאת, החלק של הוצאות התפעול מכלל הכנסות הפיס ירד מ־19% ל־17%. הוצאות התפעול של המועצה להסדר הימורים בספורט גדלו בארבע השנים האחרונות ב־67%, מ־334 מיליון שקל ל־559 מיליון שקל, אך כיוון שהכנסות המועצה גדלו בתקופה זו ב־76% נרשמה בכל זאת ירידה קלה בחלק של הוצאות התפעול מהכנסות המועצה מ־22% ל־21%.

 

המהמרים הישראלים מעדיפים הימורים מיידיים. לכן, ההגרלה הפופולרית ביותר של הפיס היא הצ'אנס עם לא פחות מ־40 משחקים בשבוע המהמרים הישראלים מעדיפים הימורים מיידיים. לכן, ההגרלה הפופולרית ביותר של הפיס היא הצ'אנס עם לא פחות מ־40 משחקים בשבוע צילום: ערן גרנות

 

ההחזר לקהילה תקוע: ולא צומח כמו הפרסים

 

להימורים החוקיים יש שתי הצדקות עיקריות: אחת היא לאפשר לאנשים להמר שלא באמצעות העולם התחתון, והשניה היא השקעת הרווחים לטובת הספורט הישראלי במקרה של המועצה להסדר ההימורים בספורט ולטובת החברה והקהילה במקרה של הפיס (46.5% מהכספים שמוחזרים לקהילה עוברים לבניית כיתות, 46.5% לבניית מוסדות ציבור ברשויות המקומיות ו־7.5% למטרות אחרות כמו מלגות, חסויות, ארועים ופרסים). "מפעל הפיס הוא בראש ובראשונה מפעל שעובד למען כל האנשים החיים בישראל", נכתב בדו"ח חופש המידע האחרון שפרסם מפעל הפיס. "הזוכים האמיתיים בפיס הם התינוקות שנבדקים במרפאות טיפת חלב, התלמידים שלומדים בכיתה מרווחת ומוארת, הקשישים המבלים במרכזים לגיל הזהב, שחקני הכדורסל במגרש השכונתי, שחקני התיאטרון, האמנים, הסופרים והמדענים, הקהל שבא לצפות בהצגה בהיכל מרווח והאם שמנדנדת את בתה הפעוטה בנדנדה בגינה הציבורית הירוקה. כל אלה הוקמו על ידי מפעל הפיס".

 

אבל כמה באמת מעבירים גופי ההימורים החוקיים לקהילה? ב־2015 הם העבירו קרוב ל־2.4 מיליארד שקלים, כ־25% מההכנסות, כלומר שקל אחד מכל ארבעה שהכניסו. החלק של הפיס בכלל העברות גופי ההימורים לציבור עמד ב־2015 על 77% עם 1.8 מיליארד שקל, נתח גדול משמעותית מחלקו בהכנסות העומד על 72%. הנתח של המועצה להסדר ההימורים בספורט עומד על 23%, עם כ־550 מיליון שקל, כשחלקה היחסי בהכנסות גופי ההימורים עומד על 28%. הסיבה לכך היא שהפיס מעביר 26.6% מרווחיו למענקים והקצבות, ואילו המועצה להסדר הימורים בספורט מעבירה 20.7%.

 

שנת 2012 היתה שנת השיא של העברות מפעלי ההימורים למטרות ציבוריות, כש־26.7% מכלל הכנסות ההימורים החוקיים הלכו למטרות אלו. הפיס העביר באותה שנה 28% מהכנסותיו וכ־1.43 מיליארד שקל, ואילו המועצה להסדר ההימורים בספורט העבירה 23.2% מהכנסותיה ו־415 מיליון שקל. אבל אם משווים את נתוני 2011 לנתוני 2015, נראה כי החלק של ההקצבות למטרות ציבוריות מההכנסות שני גופי ההימורים דרך במקום ובמקרה של הפיס אפילו עולה. למעשה, בעוד העברות הכספים של המועצה דורכות במקום, הנתח של הפרסים שהיא מחלקת צמח ב־3%.

 

רגב. חוששת להכנסות המועצה רגב. חוששת להכנסות המועצה צילום: עמית שעל

 

 

מחפשים סיפוק מיידי: ומתמכרים לצ'אנס שבקלפים

 

שני גופי ההימורים החוקיים נבדלים מאוד בתמהיל המוצרים שהם מציעים למהמרים. במועצה להסדר הימורים בספורט הלכו כאמור הגרלות הווינר המיידיות ובלעו את הגרלת הטוטו החד־שבועית. כלומר, המהמרים מעדיפים הימורים מיידיים, וסביר להניח שגם ההיענות לצורך הזה תורמת לעלייה בהכנסות. אם ב־2011 הכנסות הטוטו היוו 11% מהפדיון הכולל הצפוי בתקציב המועצה, הרי ב־2015 הן כבר ירדו ל־4.4% בלבד.

 

הגרלות ווינר היו אחראיות ב־2015 ל־92% מההכנסות בתקציב, ואילו חלקם של מירוצי הסוסים שהאוצר מעונין לבטל עמד על 3.7%.

 

כלומר, השנים האחרונות התאפיינו במעבר מהגרלה שבועית להגרלות מיידיות. תהליך דומה התרחש גם בפיס, אם כי באופן פחות קיצוני. במפעל הפיס מתגאים בתמהיל מוצרים מאוזן יחסית: בראשו עומדת הגרלת הימורי הקלפים צ'אנס — הנערכת 40 פעמים בשבוע — והכניסה ב־2014 כ־1.7 מיליארד שקל שהם כ־27% מהרווחים המפעל. אחריה הגרלת כרטיסי הגרוד חיש־גד עם 1.55 מיליארד שקל שהם 25% מההכנסות והלוטו הותיק, שלו שתי הגרלות בשבוע עם 1.3 מיליארד שקל (21% בלבד).

 

הכנסות מפעל הפיס ממכונות המזל ("חיש־גד אלקטרוני"), שגם אותן מבקש שר האוצר משה כחלון לבטל, הגיעו ב־2014 ל־573 מיליון. ההכנסות ממכונות המזל עולות בקצב של 9%־10% בשנה, כלומר כ־50 מיליון שקל נוספים מדי 12 חודשים, ועל פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב־2014 הן היוו- 9% מהכנסות מפעל הפיס ו־24% מהרווחים.

 

אראלה איידינגר ממפעל הפיס. הקמפיינים מבטיחים לפתור כל בעיה אראלה איידינגר ממפעל הפיס. הקמפיינים מבטיחים לפתור כל בעיה צילום: תומריקו

מלחמה בשתי זירות: חוק ההסדרים וההיתר לפיס

 

הרפורמה בהימורים שיזם משרד האוצר מתנהלת כעת בשתי זירות מאבק: זירה אחת גלויה היא חוק ההסדרים בכנסת, והזירה השנייה והפחות מוכרת היא חידוש ההיתר של המדינה למפעל הפיס. הסמל של שדה הקרב הפוליטי — זה שבחוק ההסדרים — הוא ביטול מרוצי הסוסים של המועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו).

אך בעוד שביטול הימורי הסוסים ככל הנראה יעבור, המאבק המרכזי כרגע הוא סביב העלאת מס הזכיות מ־30% ל־35% והורדת התקרה המחייבת במס מזכיה של 50 אלף שקל ל־5,000 שקל.

 

כמו נושאים רבים אחרים בחוק ההסדרים הנוכחי, גם הרפורמה הזאת תקועה בשל ויכוח פנימי בקואליציה: מצד אחד משרד האוצר של השר משה כחלון שמקדם את הרפורמה, ומן הצד השני חברי כנסת ושרים מהליכוד. בדיון האחרון ברפורמה בוועדת הכספים הביעה שרת התרבות והספורט מירי רגב — שהמועצה להסדר ההימורים בספורט כפופה למשרדה — התנגדות חריפה לחוק ואמרה כי קיים חשש לפגיעה בהכנסות המועצה. גם חבר הכנסת מיקי זוהר הביע התנגדות, ואמר אתמול כי הצדדים רחוקים מפשרה. "המגמה שלי היא לא לעשות שום שינוי במצב הקיים", הוסיף זוהר. "המשמעת הקואליציונית תהיה בהתאם לטובת הציבור".

 

שדה הקרב השני מתנהל סביב חידוש ההיתר למפעל הפיס. את ההיתר, שניתן למפעל הפיס מדי חמש שנים ומאפשר לו לנהל הימורים כחוק, צריך משרד האוצר לחדש בסוף השנה. ההיתר קובע שורה של תנאים, דוגמאת איסור מכירת הימורים לקטינים, והמאבק בנושא הוא סביב תנאי ההיתר החדש. לפי חבר הכנסת רועי פולקמן מכולנו, בהיתר המתקרב יוכנסו תנאים חדשים: הגבלת גודל השלטים במוסדות חינוך בנוסח "מרכז פיס", הגבלת הפרסום של מפעל הפיס לשעות מסוימות, הכנסת הערות אזהרה בפרסומות להימורים וכן ביטול מכונות המזל. ההגבלות האלו מופיעות בהצעות חוק פרטיות של פולקמן ועכשיו הכוונה היא לכפות אותן על מפעל הפיס באמצעות ההיתר. בנושא הזה צפוי להתקיים מיקוח עם מפעל הפיס עד הרגע האחרון. העלאת הדרישות ממפעל הפיס בלי לחייב בתנאים זהים את המועצה להסדר הימורים בספורט עלולה להיות לא פשוטה. 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x