מה גרם לאוצר לוותר על חצי מחריגות השכר של חברת החשמל
בהסכם השכר החדש של עובדי חברת החשמל ויתר האוצר על כמחצית מחריגות השכר של החברה, שמסתכמות ב־300 מיליון שקל. העובדים איימו שעל כל קיזוז בשכרם הם יפנו לבית הדין לעבודה ויפתחו בתהליך שעלול להתפרס על פני חודשים
דירקטוריון חברת החשמל אישר בשלישי האחרון את הסכם השכר החדש לעובדי החברה, בו סוכם שמשרד האוצר יוותר לחברה על החזר של 126 מיליון שקל מחריגות השכר שלהם, מתוך 300 מיליון שקל. כעת מתבררת הסיבה להסכמת האוצר שלא לגבות מחברת החשמל את הסכום המלא, לאחר שבמשך שנים הוא נלחם על כך בכל הערכאות האפשריות.
- דירקטוריון חברת החשמל אישר: העובדים ישיבו חצי מחריגות השכר - 174 מיליון שקל
- האוצר יגבה מעובדי חברת החשמל רק חצי מחריגות השכר
- חברת החשמל איבדה 240 "לקוחות כבדים", אבל הרוויחה יותר בזכות הוזלת הדלקים
הסיבה לכך פשוטה. על פי החוק, כל עובד מדינה שמאיימים לקזז ממשכורתו זכאי לשימוע וכן לפנות לבית הדין לעבודה ולערער על ההחלטה. לכן, עובדי חברת החשמל הודיעו לאוצר ולהנהלת החברה כי בכוונתם לגרור אותם במשך חודשים בערכאות על כל קיזוז שכר שיבוצע. בחברה עובדים כ־12 אלף איש, וכנראה שמישהו באוצר הבין שלא כדאי להיכנס לזה ועדיף לסיים עם הסאגה.
יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל צילום: יוסי וייס
חריגות השכר התגלו ב־2013 על ידי הממונה על השכר הקודם קובי אמסלם. הוא מצא שמקורם בתוספת דרגה ובהוצאות אש"ל שלא אושרו, שניתנו למנהלים בין השנים 2010–2012.
ההסכם גובש במהלך ספטמבר בכוונה לאשר אותו עד סוף השנה. במקור, נדרשו העובדים להחזיר לקופת המדינה בין 5,000–15,000 שקל בחודש, תלוי בתפקיד, שיקוזזו רק ממשכורות הבונוס שלהם (משכורת 13). כעת, העובדים יידרשו להחזיר פחות כסף אך מהמשכורת עצמה. התשלום ירד משלוש המשכורות הקרובות ממי שיתבקש להשיב סכומים גבוהים, ומשתי המשכורות הקרובות ממי שייאלץ להחזיר סכומים נמוכים.
חלק מעובדי החברה מתנגדים לחלוקת השבת הכספים ופנו לבית הדין לעבודה. לטענתם, חלק מהעובדים לא צריכים להחזיר ולו שקל אחד.
קובי אמסלם, לשעבר הממונה על השכר באוצר צילום: עמית שאבי 1,250 יפרשו עד 2019, בכפוף לרפורמה
פעימת הפרישה הזו תשלים קיזוז של 800 תקנים קבועים בחברה רק בשנתיים האחרונות. במשרדי הממשלה כבר מתכננים את הפעימה הבאה. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי דיוני הרפורמה בחברה כוללים תוכנית להוצאה לגמלאות בעלות דומה לכל עובד של כ־450 איש ב־2018 ומספר דומה ב־2019. המהלך יתבצע במסגרת הוצאת כלל ייצור החשמל מידי החברה תוך הותרת ניהול המערכת ומערך ההולכה הארצי כמונופול בידיה.
כמו כן, המדינה מתכננת תספורת של כ־2–3 מיליארד שקל לאג"ח צמית (שלא נקבע לה מועד לפירעון) שמחזיקה החברה.
במקביל יקלטו בחברה 180 עובדים זמניים במעמד של עובדים קבועים, כך שלראשונה מזה כעשור מצבת כוח האדם תרד מתחת ל־12 אלף עובדים. עוד אישר הדריקטוריון תוספת תשלום לעובדים צעירים. אישור זה מקנה להם הפרשות לפנסיה ולהשתלמות של 90% מהשכר ולא של כ־65% עד היום. המשמעות היא תוספת של 4 מיליון שקל לשנה להוצאות השכר.
הסעיף האחרון בהסכם השכר החדש הוא צירוף כלל עובדי החברה להסכם השכר הקיבוצי שנחתם במשק, שמעניק לכל עובד תוספת שכר של 7.25% בחמש פעימות ובונוס חתימה של אלף שקל, כבר בינואר הקרוב. במקור, ההסכם הקיבוצי כלל תוספת של 7.5%, אך מעובדי חברת החשמל קיזזו רבע אחוז על מנת לכסות על חלק מחריגות השכר. במקביל, 100 המנהלים הבכירים בחברה יועברו להסכם שכר אישי וינותקו מהוועד.
במסגרת הסכם השכר הקיבוצי, יקבלו העובדים שיש בחזקתם ילדים מתחת לגיל 12 יום חופשה נוסף. עלות סעיף השכר עומדת על כ־220 מיליון שקל להוצאות השכר של החברה.
אחרי עשרות שנים עובדי החברה יחתימו שעון עבודה
בתמורה לכל אלו ובפרט לסיום סאגת חריגות השכר של חברת החשמל, מעתה כל עובד יידרש להחתים שעון נוכחות. עד היום, 1,700 עובדי החוץ של החברה שעבדו בשטח ולא במשרדים, החתימו שעון נוכחות רק בתחילת העבודה, ועל סיום היום הם דיווחו עצמאית. בנוסף, יעדי התפוקה יועלו ב־30% בהתאם לכל תפקיד.
היבט משמעותי אחד טרם הוסדר, ואפילו לא עלה לדיון: חריגות השכר הגדולות משנות ה־80 ועד 2014, שנאמדו על ידי מבקר המדינה בכ־11 מיליארד שקל ב־2014. בהתבסס על קיזוז חצי מחריגות השכר הנוכחיות, סביר להניח שגם בנושא זה האוצר יתקפל, וימשיך להעדיף למחוק חובות בתמורה לתשלום סמלי ולשינויים ארגוניים.
