שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

גפני: יכול להיות שנצטרך לפצל את חוק חברות הארנק מחוק ההסדרים

יו"ר ועדת הכספים: "חברות הארנק הם דבר שצריך לעבור מהעולם, אך יש המון פרטים בחוק ולא צריך להעביר חוק כאילו אנחנו רפובליקת בננות"

עמרי מילמן 11:5329.11.16

בדיון על הצעת החוק שנועדה לסגור את חברות הארנק הודיע יו"ר ועדת הכספים, משה גפני כי "יכול להיות שנצטרך לפצל את חוק חברות הארנק מחוק ההסדרים", זאת לאחר שאושר הנוסח שהציעה רשות המסים בקריאה ראשונה ונעשים בו כעת שינויים רבים בעקבות דיונים עם הלשכות המקצועיות (לשכת רואי החשבון, עורכי הדין ויועצי המס). לדבריו, "במציאות הזו שאין נוסח בפני הוועדה והחברים שהוא נוסח סופי, אי אפשר לקיים את הדיון הזה, בינתיים הנוסח שהגיע הגיע רק עכשיו, חברי הועדה לא קראו אותו. נלמד את זה, יכול להיות שנצטרך לפצל את החוק הזה ולקבוע מועד".

 

גפני שעצר את הדיון בנושא, הרגיע כי "אין ויכוח לגבי העניין. חברות הארנק הם דבר שצריך לעבור מהעולם, אך יש המון פרטים בחוק ולא צריך להעביר חוק כאילו אנחנו רפובליקת בננות. אני יו"ר הוועדה ואני נושא באחריות. אי אפשר לקיים את הדיון הזה, זה לעשות צחוק מעצמנו".

 

משה גפני יו"ר ועדת הכספים משה גפני יו"ר ועדת הכספים צילום: אלכס קולומויסקי

 

מוקדם יותר אמרה בדיון היועצת המשפטית של הוועדה, שגית אפיק כי "חברות הארנק נולדו אחרי תיקון ב-2003 שבו החליטה הממשלה לבטל את התקרה על תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, זה נעשה בחוק ההסדרים. אולי כשחוקקו את ביטול התקרה, לא חשבו עד הסוף כי זה היה בחוק ההסדרים. חברות ארנק זה דבר נכון וחשוב, וזה נכתב כבר בוועדת טרכטנברג, כך שהיה לממשלה הרבה זמן להכין ולבשל. יחד עם זאת החוק שהיה בחוק ההסדרים לא היה בשל מספיק, בימים האחרונים מגיעים אלינו כל כך הרבה תיקונים. הנוסח עליו הצביעו חברי הכנסת בקריאה ראשונה לא היה בשל. אולי יהיה זה נכון שהנוסחים שיגיעו לקריאה ראשונה כן יהיו בשלים ולא יום לפני ההצבעה מקבלים שינויים לגמרי".

 

גם חברי הוועדה הביעו התנגדות, הן מהקואליציה והן מהאפוזיציה. כך למשל אמר ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "החוק לא מבושל לדיון. חייבים לקיים דיון מעמיק בסעיפים ולמנוע פגיעה קשה מדי חרף המטרה הראויה. יש הבדל לבעל חברה שמשקיע בניירות ערך, ואנחנו רוצים להחיות את הבורסה ויש הבדל ממי שמשכיר לעצמו דירת יוקרה". ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר כי: "האופוזיציה תומכת עקרונית בחוק בנוסחו הקודם, אך יש דברים למשל כפייה לחלק דיבידנד בנוסח הנוכחי וזה התערבות בוטה מדי במגזר העסקי ולזה אנחנו מתנגדים וחייבים לקיים על-כך דיון".

 

במהלך הדיון אמר מנהל רשות המסים, משה אשר כי "מלכתחילה בקדנציה הקודמת, היתה כוונה לפרק את החברות האלה ולהוציא להן שומה מלאה אך הממשלה הקודמת נפלה והגענו לחוק ההסדרים הנוכחי עם מודל יחסית מצומצם ולמקרים העיקריים והבוטים של ניצול הדבר לרעה. במקרים בוטים כבר הוצאנו שומות ועשינו הרמת מסך לצורכי מס וכיום אנחנו באים לקבוע קווי גבול, מתי בסדר ומתי לא, על-מנת לא להתווכח ולהתדיין עם כל אחד בלבד.

 

לדבריו, "בהחלט מדובר באלפיון העליון, למשל 'מנכ"ל בע"מ' או 'מנהל כספים בע"מ'. למשל אדם שמרוויח 1 מיליון שקל בשנה ולא זקוק לכך בשוטף ואז מושך לעצמו סכומים קטנים יותר. הכל כדי לדחות את מס הדיבידנד של 30% לשנים וזה פוגע בכולנו כי כולנו צריכים למלא את הקופה הציבורית".

 

מנכ"ל התאחדות התעשיינים הנכנס, רובי גינל, אמר בדיון כי "במידה וההצעה תאושר, בעלי מפעלים לא יוכלו להחליט לדחות משיכת רווחים במידה וירצו להגדיל השקעות בטכנולוגיות חדשות בשנים הבאות". גינל אמר עוד כי, "עודף היצירתיות של רשות המסים פוגע במוטיבציה לקיים עסקים בישראל. רשות המסים עלולה לדחוף השקעות חדשות מחוץ לישראל. המטרה הלגיטימית של רשות המסים היא להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, ואין חולק על כך שנוצרה בעיית גבייה מחברות הארנק, אבל הדרכים שמציעה רשות המסים במטרה לתקן את הבעיה עלולות לפגוע במוטיבציה לקיים עסקים בישראל".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x