שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

מה מונע מתעשיית הקלינטק הישראלית להצליח כמו ההייטק?

לקלינטק יש כל מה שנדרש כדי לעלות על ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית, ואולם המשקיעים מדירים את רגליהם. בעולם נוצר גל של הזדמנויות - כך נשכיל לנצלו

אורית מרום אלבק ואיריס טייס 07:2218.11.16

בתעשיית הקלינטק הישראלית יש כל מה שנדרש כדי לעלות על ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית, אשר עד כה הייתה שמורה כמעט בלעדית לתעשיית ההייטק. יחד עם זאת, המציאות הכאובה מלמדת שהיא עוד רחוקה מכך.

 

תעשיית הקלינטק כוללת בתוכה פיתוח והשקעות בתחום הטכנולוגי ובתחום הפרויקטים, המפחיתים עלויות, צריכת אנרגיה או זיהום הסביבה. ההחזרים בתחום הטכנולוגיות ארוכים יותר ממה שהורגלנו אליו בתעשיית ההון סיכון (7-5 שנים, בעוד שבתעשיית הקלינטק עוד לא פורסם האקזיט הישראלי שיסעיר את העולם, להוציא את סולאראדג' שהפכה להצלחה בזירה הבינלאומית עם מערכות מותקנות בכ- 96 מדינות). בתחום הפרויקטים, התשואות תלויות מדיניות אשר התגלתה לימים כהפכפכה.

משקיעים מהתעשייה הישראלית שנכנסו לתחום בארץ, כעניין של מדיניות לקדם תעשייה ירוקה, מדירים רגליהם. לטכנולוגיות רבות שפותחו בשבע שנים האחרונות, כמו הון הטבע, (Capital Nature), חברת השקעות מובילה בארץ בתחום האנרגיה הירוקה, לא קל למצוא בארץ השקעות המשך. בתחום הפרויקטים, הרגולטור גזר הגבלות רבות ויצר שוק מוגבל וקטן יחסית.

 

אנרגיה ירוקה אנרגיה ירוקה צילום: בלומברג

 

כך למשל, הרגולציה למתקנים פוטו-וולטאיים בישראל ידעה הפחתות תעריפים (לאחר שאלה כבר נקבעו ופורסמו ועל בסיסם יזמים כלכלו את צעדיהם); בתחום האנרגיה הסולארית שורר זה מספר שנים קיפאון, בשל היעדר מכסות להקמת מתקנים חדשים, הצפוי להסתיים רק במהלך 2017-2018; עלויות גבוהות בגין השימוש בקרקע ברשות מקרקעי ישראל לצרכי הקמת הפרויקטים (דמי היוון); ואף חיובי ארנונה, נושא שהמדינה טרחה להסדיר רק בסוף שנת 2015, לאחר המתנה של שנים, במהלכן נאלצו יזמים לספוג חיובי ארנונה בסכומים לא מבוטלים.

 

עיקר העסקאות שהיו בישראל בשנתיים האחרונות היו בתחום הפרויקטאלי - במיזוגים ורכישות בשוק המשני, בעיקר בתחום הסולארי ובטכנולוגיות בעיקר השקעות סיד וסבב השקעות שני.

 

הקושי לגייס השקעות המשך והקיפאון הרגולטורי בתחום הפרויקטאלי, הביא חברות גדולות לצאת לחפש את מזלן בחו"ל. שחקנים משמעותיים בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל מפנים משאבים להשקעות ולפרויקטים מחוץ לישראל, כגון סאנפלאואר בספרד, באטליה ובפולין וכן אלומיי קפיטל בספרד ובאטליה. מדווח כי אחת העסקאות הגדולות שנעשו בין ישראלים בתחום הסולארי נעשתה באטליה בהיקף של כחצי מיליארד שקל. היציאה לחו"ל נוחה יחסית, כיוון שה- DNA של פרויקטים תשתיתיים די דומה. שלושת הרכיבים קיימים בכולם: רגולציה, סטטוטוריקה ומימון.

 

יחד עם זאת, אם נסתכל על שוק האנרגיה הירוקה, גם מחוץ למחוזותינו היזמים לא ליקקו דבש. כך למשל, יצרני האנרגיה המתחדשת בספרד חוו תהפוכות רגולטוריות רבות שהכבידו קשות על פעילותם, החל בהפחתות תעריפים, הקפאת הליכי רישוי לסוגי מתקנים מסוימים, שינויים בתנאי החיבור לרשת החשמל, שינויים בנוסחאות ההצמדה של התעריפים, וכלה בהטלת מסים על רווחים מייצור חשמל. גם באיטליה ננקטו מהלכים של הפחתות תעריפים.

 

בנוסף, חלק מהמדינות בהן התפתחה התעשייה נקלעו לקשיים כלכליים, מה שיצר חוסר ודאות באשר ליכולת הגבייה מפרויקטים אלו. ביוון, אשר השקיעה באנרגיות מתחדשות בהיקפים נרחבים בשנים האחרונות, עלה היקף התשלומים ליצרני האנרגיה המתחדשת על ההכנסות ממכירת חשמל לצרכני קצה, בין היתר בשל המשבר הכלכלי שפקד את המדינה. מצב זה חייב את יוון לבצע שינויי רגולציה בתחום האנרגיות המתחדשות.

 

על רקע הקיפאון בארץ ושינויי מדיניות בכמה ממדינות אירופה בה פועלות חברות ישראליות, ועידת פריז טרפה את הקלפים במידה מה, כאשר הכריזה על יעדים מאתגרים לייצור חשמל ירוק. יעדים אלו רחוקים שנות אור מהקיים בפועל, מה שיוצר גל נוסף של הזדמנויות לכולם והשאלה איך נשכיל לנצלם לטובת היזמות הישראלית הן במישור המקומי והן בחו"ל .

 

במישור המקומי - התפרסמה סוף סוף לשימוע ההסדרה החדשה לפרויקטים סולאריים, צעד קטן אל מול המכשולים הרבים, אך מבטיח. בתחום הרוח כבר מתחילים לראות ניצוצות של פרויקטים אמיתיים עם הסרת חלק מהחסמים בכמה מהפרויקטים המרכזיים, כך למשל עם קבלת אישור משרד הביטחון לפרויקט הרוח הגדול של אנלייט בגולן.

 

בתחום הביוגז לצערנו יש עוד דרך, בעיקר בשל נסיבות התלויות ברגולציה. ומחוץ למחוזותינו, מדינה שהתגלתה כנוחה לפיתוח והשקעות בפרויקטים היא דווקא ארצות הברית. מניסיון עבודה שם, הפתיע לגלות מחד שהרגולטור והרשויות נוקטים במדיניות מעודדת ומחבקת יזמים בהשוואה לרוח המקומית. מאידך, ארצות הברית עדיין מפגרת בהיקף הפרויקטים בתחום אנרגיה מתחדשת, מה שפתח כר נירחב והזדמנויות כמעט בלתי מוגבלות לפיתוח.

 

לפי נתוני בלומברג, בשנת 2015 כ-14% מסך החשמל שיוצר בארצות הברית, יוצרו במתקני אנרגיה מתחדשת, ולפי התחזיות, כ-44% מסך החשמל בארצות הברית בשנת 2040 – יגיעו ממקורות אנרגיה מתחדשת. פערים אלו יחד עם רגולציה יחסית נוחה וגישה מזמינה מצד הרשויות פותחים שוק מעניין למשקיע הישראלי.

 

מנתונים שפורסמו בשנת 2014 – הצפי הוא שהשקעות בתחום הסולארי ובתחום הרוח כמעט שיכפילו את עצמן עד 2023, ותחום הביוגז עוד בתולי.

 

אורית מרום אלבק, דוברת בכנס אילת אילות לאנרגיה ירוקה, ואיריס טייס

הן עורכות דין במחלקת קלינטק ואנרגיה מתחדשת במשרד שבלת

בטל שלח
    לכל התגובות
    x