שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מבקר המדינה: התחרות בענף הדלק מתעכבת כבר 20 שנה

בפרק על ענף האנרגיה מציין עוד המבקר יוסף שפירא כי חברת תש"ן, האמונה על הולכת הדלקים, פועלת 15 שנה ללא זיכיון וכי מחצית מייצור החשמל בישראל נשען על צינור גז בודד

ליאור גוטמן 16:0401.11.16
בתחילת נובמבר נרשמה עלייה של 14 אגורות במחיר ליטר בנזין (המחיר החדש 6.03 שקל לליטר, אוקטן 95, שירות עצמי), כאשר ברשתות הרדיו נשמע בכיר במשרד האנרגיה ממליץ לנהגים לעשות השוואה בין המחירים בתחנות הדלק. אולי, כך רוצה להאמין הפקיד הבכיר (ראש מינהל הדלק חן בר יוסף), הנהג האומלל שמשלם 65% מס על כל ליטר בנזין ימצא איזו שהיא תחנה שתמכור לו בנזין בכמה אגורות הנחה. אשרי המאמין.

 

אולם לרוע מזלם של האזרחים, עיון בדו"ח מבקר המדינה על ענייני משרד האנרגיה מעידים בעיקר על אזלת יד וחוסר יכולת לשפר את תחומי האחריות שם, כאשר הדלק ומחירו הוא אחד מהם. הדו"ח של יוסף שפירא מקיף ומתחיל במשק הדלקים, עובר למשק הגז ומסתיים במינוים במכוני המחקר שהמשרד מופקד עליהם, כאשר הביקורת עצמה נערכה רובה ככולה בתקופת כהונתו של שר האנרגיה יובל שטייניץ.

 

טיוטת חוק שמסתובבת כבר 20 שנה

 

אחד הפרקים שעוסקים בעולם הדלקים מגלה שהמדינה מנסה כבר 20 שנה לקדם את חוק משק הדלק. 20 שנה של ניסיונות חוזרים ונשנים, ו-20 שנה של כישלונות והפסדים ללוביסטים או שורת חברות חזקות במשק שפשוט לא רוצות לוותר על נתחי שוק.

 

חוק משק הדלק, לפחות בגלגול האחרון שלו בעשור הנוכחי, מנסה לפתוח את שוק הדלק לתחרות. כך למשל יש המלצה להקים 40 תחנות דלק זעירות שלא צריכות לפרנס חנות נוחות או לסלק חברות שמחזיקות יותר מדי תחנות באזור מסוים. מציאות שכזו יכולה להוביל לתחרות על מחיר בנזין, ואז פקידי המשרד לא ימליצו ברדיו למצוא תחנה שנותנת הנחת מחיר על בנזין - התחנות ירדפו אחרי הנהג בניסיון למשוך אותו כלקוח. אבל זה לא קרה. "כמעט שני עשורים לאחר שהתקבלה ההחלטה האמורה וזמן רב לאחר שהחלו במשק הדלק שינויים ניכרים, טרם הושלמה חקיקתו של חוק זה", אומר שפירא.

תחנת דלק. מה עם התחרות? תחנת דלק. מה עם התחרות? צילום: תומי הרפז

 

ומה לגבי הולכת הדלקים במדינה? גם היא במצב בכי רע. החברה הממשלתית שמופקדת על הולכת הדלקים, היא תש"ן (תשתיות נפט), בכלל עובדת ללא זיכיון משנת 2001. הדבר חמור כיון שיותר מ-50% מייצור החשמל של ישראל נשען על צינור גז בודד, ובעת תקלה בו הגיבוי היחיד שיש הוא סולר שאמור להגיע לתחנות הכוח. הבעיה היא ששפירא מצא ש"במועד סיום הביקורת משרד האנרגיה עדיין לא גיבש תוכנית אב למשק האנרגיה. היעדר תוכנית אב פוגע, בין השאר, בניתוח צורכי משק הדלק, בפיתוח תשתיות דלק מתוך שמירה על צרכים סביבתיים ועל בריאות האוכלוסייה, ועלול לפגוע באספקה אמינה של דלקים לצרכנים חיוניים בשעת חירום".

 

השורה התחתונה? זו מעלה שאלה למה הממשלה הטרידה עצמה במתווה גז מסובך שפוטר בעיה של פיתוח מאגר ימי בעוד כמה שנים, כאשר הבעיה הגדולה ניצבת לה מתחת לאף. לפי שפירא "על אף חשיבותו של הדלק, בהיותו מקור חליפי של אנרגיה לתחנות לייצור חשמל בשעת חירום, מרבית התחנות הפרטיות לייצור חשמל אינן מחוברות לקווי דלק ראשיים. יש חשש ממשי שאם בשעת חירום ייווצר מחסור בגז וחברת החשמל לישראל (להלן - חברת החשמל) תתקשה לספק חשמל בכמות הנחוצה, יושבתו התחנות הפרטיות לייצור חשמל; אף שמדובר בשירות חיוני ביותר למשק. לא נמצאו הנחיות מיוחדות לתכנון מתקני נפט בכלל, ולתכנון מתקנים חדשים בקרקעות הצפון בפרט, אשר מטרתן להבטיח כי תשתיות הנפט האמורות יהיו עמידות ברעידות אדמה", ותשתיות צפוניות ייעודיות לאכסון דלקים מקבלות אישורים באיחור של שנים.

 

ממשרד האנרגיה נמסר:

 

בנושא חוק משק הדלק: "החוק אושר בעבר בממשלה. בכוונת גורמי המקצוע במשרד להציג בפני המנכ"ל והשר את החוק עד סוף השנה על מנת להמשיך בקידומו. יש לציין כי המשרד מתכוון להפיץ תזכיר חוק בנושא בשנת 2017. המשרד שוקד בימים אלה על פיתוח והכנת תכנית אב למשק האנרגיה, לרבות שימוש במודלים מקובלים בינלאומיים. ההערכה היא כי התכנית תושלם לקראת הרבעון השלישי בשנת 2017".

 

בנושא זיכיון תש''ן: "הזיכיון נוגע להקצאת זכויות בנכסי המדינה ולפיכך הובלתו הינה בידי החשב הכללי. בנוסף נכסי המקרקעין מחייבים הסכמת רשות מקרקעי ישראל. אנו שותפים לתהליך ויודעים כי טיוטות מסכמות נמצאות בדיון".

 

בנושא תשתיות דלקים: "הליך חיבור תחנות הכוח לצנרת הדלק נמצא כיום בשלבי תכנון אך נתקל בחסמים במינהל התכנון. כמו כן, מתקני הדלק נבנים כבר עשרות שנים לפי תקן API אשר עונה על הדרישה לעמידות בפני רעידות אדמה".

חיבור מפעלים לגז? עוד לא החליטו אם זה חשוב

 

גם בפרק שנוגע לרשות הגז ולחיבור מפעלים אין ממש בשורות. כזכור, הגז החל לזרום לישראל לפני 14 שנה וכבר לפני המדינה מקדמת חיבורי גז למפעלים, אולם עד היום חוברו אליו פחות מ-20 מפעלים מפוטנציאל של אלף מפעלים במקור. גם כאן שפירא מצא כשל מערכתי ובביקורת שלו הוא מטיח במשרד האנרגיה ש"עד מאי 2016, לאחר מועד סיום הביקורת, יותר משש שנים ממועד מתן הרישיונות הראשונים לחברות החלוקה, רק 17 ממאות הצרכנים הפוטנציאליים צורכים גז טבעי באמצעות רשת החלוקה". עוד נמצא ש"עד למרץ 2016 נפרסו כ-159 ק"מ צנרת, שהם פחות משליש מהיקף הצנרת אשר אמורה להיכלל ברשת החלוקה". ואם כל זה לא מספיק אזי "במועד סיום הביקורת טרם הסתיימה עבודת ועדות התקינה לגיבוש תקן למתקני צריכה מבוססי גז טבעי שמטרתו לקבוע כללים טכניים להסבה לגז טבעי ונהלים לבדיקת הבטיחות הנדרשת לצורך חידוש אישור התקינות".

 

ייתכן שבמדינה אחרת מישהו היא חושב לתכנן תוכנית אב כוללת למשק הגז, בוודאי אחרי שחוזים נחתמו לשוק המקומי או לשווקי היצוא. אבל המחשבה הזאת נשארה רק במשרד מבקר המדינה, שמצא ש"חלפו יותר מארבע שנים מאז החל משרד האנרגיה לגבש תכנית אב לפיתוח משק האנרגיה, ועדיין לא אושרה התוכנית. ללא תוכנית אב נפגעת אפשרות פיתוחו של משק האנרגיה בראייה ארוכת טווח ומתוך בחינת תמהיל מקורות האנרגיה, לרבות הגז הטבעי". רשות הגז עצמה "לא הציבה לעצמה יעד של פיתוח תוכנית אב לרשת החלוקה או להנגשת הגז הטבעי למגוון רחב ככל האפשר של אוכלוסיות יעד במדינה. עד סוף שנת 2015, סמוך למועד סיום הביקורת, הרשות לא ראתה ברשת החלוקה של הגז הטבעי תשתית חיונית או מיזם לאומי"

 

ממשרד האנרגיה נמסר בנושא זה: "מערכת החלוקה כוללת למעלה מ-200 ק''מ של קווי גז טבעי ועד סוף השנה יהיו בין 230 ל-250 ק''מ. מדובר בהגדלה משמעותית של רשת החלוקה בשנה האחרונה, כשחמישה בעלי רישיונות מקימים בפועל תשתיות בכל רחבי הארץ. בנוסף, כיום מחוברים כ-26 צרכנים, כאשר 21 מתוכן צורכים גז טבעי, ועד סוף השנה יהיו מעל ל- 30 צרכנים מחוברים. משרד האנרגיה פועל לטובת הגברת השימוש בגז הטבעי במפעלי תעשייה בישראל בצורה מהירה ובטוחה. הפעולות כוללות בין היתר: הגדלת מענקי חיבור והסבה, השקעה של כ-270 מיליון שקל בתוכנית קווי חלוקה והתכנית לחיבור צרכנים מרוחקים, מענקים בסך של כ-65 מיליון שקל לסיוע בהקמת תחנות תדלוק בגז טבעי והטבות מס לכלי רכב, מתן מענקים בסך של 32 מיליון שקל לטובת חיבור גז טבעי לערד ולעוטף עזה, גיבוש מהלך למתן פטור מהיתר בנייה להסבת המפעלים לגז טבעי - מהלך שעשוי להוזיל את ההסבה, קיצור הליך התכנון הסטטוטורי של קווי החלוקה, השקת פיילוט לחיבור צרכנים ביתיים ועוד.

פעילות המשרד בתחום הגז הטבעי צפויה להמשיך ולצבור תאוצה גם בשנים הקרובות, עם המשך השקעות נרחבות בתשתיות גז טבעי. על פי תכנית העבודה של רשות הגז הטבעי, עד תום שנת 2017 צפויים להתחבר כ-120 צרכנים למערכות הגז הטבעי, בהם כ-60 מפעלים".

 

מה עושים עם כל המידע הזה?

 

הפרק השלישי של מבקר המדינה על ענייני משרד האנרגיה עוסק במכוני מחקר. מדובר במידע לאומי שאמור לשרת את היזמים, החוקרים והציבור בנוגע למשאבי טבע שיש לנו, אם יש לנו, כך שנדע להפיק מהם יותר. הבעיה היא שמדובר בתיאוריה בלבד, כיוון שלפי שפירא, "מפברואר 2009, עד תחילת יולי 2016 (מועד סיום הביקורת) לא הכין משרד האנרגיה עבודת מטה מפורטת המגדירה את אחריותו וסמכויותיו של מינהל המחקר ובוחנת את יעילותו של המהלך". עוד מצא שפירא, ש"עד מועד סיום הביקורת לא אספו ולא רשמו המכון הגאולוגי וחיא"ל (חקר ימים ואגמים לישראל - ל"ג) את נתוני כל העלויות של כל אחת מעבודות המחקר, ובהן גם עלויות העסקתם של עובדי מחקר בכירים וקבועים. לפיכך, לא היה לחיא"ל ולמכון הגאולוגי, כמו גם למינהל המחקר שכלל את המכון, מידע שלם ומהימן על עלויות כל אחד מהמחקרים". ומנהל למכון המחקר? אין כזה, כי השר לא טרח למנות אחד עד למועד סיום הביקורת.

 

ממשרד האנרגיה נמסר בנושא זה: "בשנה האחרונה נבחנו החלופות הנוגעות למבנה הארגוני של מכוני המחקר הפועלים תחת משרד האנרגיה, לרבות יישום החלטת הממשלה המקורית בנושא, אשר לצערנו לא כללה בחינת "עלות-תועלת" ע"פ מתודולוגיה סדורה, שניתן היה לחקותה או לבחון אותה לאור אי יישומה. מסקנת עבודת המטה היא כי המודל שנכלל בהחלטת הממשלה המקורית אינו המיטבי, ואילו החלופה העדיפה למשק היא מודל הפעלה בו יבוטל מינהל המחקר, המכון הגיאולוגי יפעל בתור יחידת סמך של המשרד ואילו חיא"ל תמשיך לפעול בתור חברה ממשלתית. כמו כן, תקום ועדה מייעצת בראשות המדענית הראשית במשרד ובשיתוף נציגי אקדמיה ומשרדי ממשלה רלוונטיים, אשר תבנה, יחד עם המכונים, את תכניות העבודה שלהם. המשרד מתכוון להגיש את התיקון להחלטת הממשלה המקורית בהקדם. יש לזכור כי הליך הארגון מחדש של מכוני המחקר, לרבות ביטול המינהל, וקליטת היחידה הסיסמולוגית במכון הגיאולוגי, הוא תהליך מורכב ומעורבים בו מספר רב של גופים: משרד האנרגיה, אגף תקציבים במשרד האוצר, אגף הממונה על השכר במשרד האוצר, אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות, נציבות שירות המדינה, משרד החקלאות, מנהל המחקר והמכונים עצמם. לאור האמור, מדובר בתהליך רגיש וסבוך המקודם בכל הרגישות הנדרשת".

 

בהתייחס לביקורת על הבקרה התקציבית של החברות הממשלתיות מפנה משרד התקשורת לרשויות הממשלתיות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x