שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

לקראת פשרה: גיל פרישת נשים צפוי לעלות ל־64 בלבד

האוצר רוצה שגיל הפרישה יעלה ל־65 לפחות, אך יתר חברי הוועדה לבחינת גיל הפרישה מתנגדים, וכך גם יו"ר ועדת הכספים. בנוסף, חברות מהאופוזיציה דורשות שתינתן פנסיית גישור למי שתיפלט ממעגל העבודה, אך האוצר מתנגד

רוני זינגר ועמרי מילמן 08:0526.09.16

דוח הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה ימליץ כי גיל הפרישה יועלה ל־64 בלבד. בניגוד לפרסומים אתמול, הוועדה לא מסכימה להמליץ על העלאה לגיל מבוגר יותר, בשל מחלוקות בין חברי הוועדה בראשות הממונה על התקציבים אמיר לוי. בנוסף הוועדה מודעת למשוכה להעברת המלצות חריפות מדי — יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שאמור לאשרן אותן, והח"כיות זהבה גלאון, שלי יחימוביץ' ואורלי לוי אבקסיס. גפני ידוע כמתנגד להעלאת גיל הפרישה לנשים, ולא יתמוך בעמדת האוצר ובנק ישראל להעלאה מעל גיל 64, ואילו הח"כיות מהאופוזיציה דורשות רשת ביטחון משמעותית יותר לנשים שייפלטו ממעגל העבודה.

 

מקורבים לוועדה אמרו אתמול כי הפרסום כאילו גיל הפרישה לנשים יעמוד על 65 אינו נכון, ונראה כי האוצר "עושה מאמצים אחרונים של דחיפת הגיל למעלה לצורך המשא ומתן בדיונים שיהיו בוועדת הכספים".

 

גיל הפרישה לנשים עומד היום על 62 — כלומר מגיל זה זכאיות לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי וקצבה חודשית מקרן הפנסיה. כל שנה של דחייה בגיל הפרישה של נשים חוסכת לביטוח הלאומי כ־734 מיליון שקל לכל הפחות בקצבאות זקנה. אבל החיסכון לקופתו גדול עוד יותר, כי נשים שנשארות לעבוד גם ממשיכות לשלם דמי ביטוח לאומי ומגדילות את הכנסות המוסד.

 

 

התוכנית תיכנס בהדרגה משנה הבאה עד 2017

 

חברי וחברות הוועדה קיבלו את הטענה ולפיה יש להעלות את גיל הפרישה של נשים ואולם עיקר הדגש שניתן בדיונים, כפי שהם משתקפים בהמלצות הוועדה, הוא סביב סדרת האמצעים המשלימים שתעשה המדינה לצד העלאת גיל הפרישה. מדובר על מספר צעדים מרכזיים, שבראשם תיקצוב הכשרות מקצועיות לציבור הנשים המבוגרות, מרכזי הכוון והשמה למבוגרים ורשת ביטחון לנשים שמרוויחות שכר נמוך כמו מס הכנסה שלילי מוגדל והארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה.

 

אלא שהח"כיות זהבה גלאון, שלי יחימוביץ' ואורלי לוי אבקסיס דורשות פתרון אחר לגמרי — פנסיית גישור לנשים שייפלטו ממעגל העבודה, שתגיע מביטוח לאומי. מדובר במערך שהיה אמור לפעול בקרן מעגלים, הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים, אך לא פועל. בנוסף הן דורשות כי נשים שעובדות במקצועות שוחקים יוכלו לפרוש בגיל 62.

התקציב למהלך יעמוד על כמיליארד שקל לעשר שנים, תוך שהוסכם כי יעילות הכלים השונים שנבחרו תיבדק במהלך התקופה, ויתאפשר להכניס בהם שינויים. התוכנית תעלה לאישור בכנסת ובוועדת הכפסים, ואם תאושר, תוחל בהדרגה מהשנה הבאה עד 2025.

משה גפני יו"ר ועדת הכספים משה גפני יו"ר ועדת הכספים צילום: אלכס קולומויסקי

 

בשיחה עם "כלכליסט" אמר אתמול גפני: "התנגדתי להעלאת גיל הפרישה לאורך כל הדרך. אני עדיין צריך ללמוד את המלצות הוועדה, ונראה. על כל פנים, באופן עקרוני הודעתי שאני מתנגד להעלאה".

 

האוצר רוצה להסתפק במס הכנסה שלילי כסיוע לנשים

 

בין אם ל־64 או ליותר מכך — גיל הפרישה לנשים יעלה בוודאות. למרות ההתנגדויות בתוך הוועדה, לשני הצדדים ברור כי הם יצטרכו להגיע להסכמות. העלאת גיל הפרישה לנשים היא מהלך כמעט הכרחי לאור תוחלת החיים הארוכה שלהן לאחר הפרישה, ושכרן הנמוך יותר — מה שיותיר אותן עם קיצבה נמוכה וחיסכון שיתחסל במהרה.

 

מאידך, גם חברי הוועדה מבינים שבלי תמיכה של חברות הכנסת, מהלך כל כך גדול לא יעבור. הוועדה הוקמה מלכתחילה רק כי החוק חייב את הממשלה לעשות זאת, אחרת גיל הפרישה היה עולה באופן אוטומטי, ולא מתוך רצון לפתור את פצצת הזמן המתקתקת. הסיכוי ששר האוצר משה כחלון ירצה לפתוח זירה דווקא בנושא הנפיץ הזה, כבמקביל הוא צריך לאשר תקציב, שואף לאפס.

 

נכון לעכשיו כל חבר בוועדה דוחף לגיל פרישה אחר. באוצר היו שמחים לגיל פרישה של 67, אך נמצא בעמדת מיעוט אפילו על פשרה של 65. ייתכן ובכלל לא ייקבע גיל פרישה אחד בהמלצות, אלא יינתנו מספר חלופות, שכן בכל מקרה כחלון יכריע בעצמו בנושא.

 

כאמור, ויכוח מהותי נוסף נוגע לרשת הביטחון שהמדינה תפרוס לנשים המבוגרות שייפלטו ממעגל העבודה. לדברי ח"כ יחימוביץ' ישנם "הבדלים תהומיים בתפיסת הפיתרון" בין הצדדים.

 

באוצר קיוו להסתפק במתן מס הכנסה שלילי לנשים מעל גיל 60 המשתכרות בשכר נמוך, ולהנמיך את סף הכניסה לקבלתו. כמו כן נשים מעל גיל 60 יזכו לדמי אבטלה למשך 250 ימי עבודה במקום 175 ימי עבודה היום.

 

אבל חברות הכנסת טוענות כי מדובר באסופת מהלכים שאינם באמת פותרים את הבעיה שתיווצר. כך למשל הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לא רלוונטית לנשים שכבר שנים מחוץ לשוק העבודה, והמימון להגדלת ההכשרה המקצועית אמור להגיע בחלקו לקרן מעגלים, שממומנת על ידי המדינה ואמורה לדאוג לעובדים במקצועות שוחקים, אולם לטענת חברות הכנסת היא כלל אינה מתפקדת.

 

שלי יחימוביץ' שלי יחימוביץ' צילום: אוהד צויגנברג

 

כחלון חייב להשיג את תמיכת הח"כיות

 

לדברי יחימוביץ', הצעת הוועדה אינה מתמודדת עם 3 קבוצות מרכזיות — נשים שנפלטו משוק העבודה, נשים במקצועות שוחקים ונשים עם שכר נמוך מאד. לדבריה, "נערי ונערות האוצר מאד מתקשים להבין את המקצועות השוחקים. באחד הדיונים אחד מהם אמר לי אחד מהם 'אבל אמא שלי, רוצה להמשיך לעבוד'. אמרתי לו גם אני רוצה להמשיך לעבוד. אך יש נשים שהן לא מדעניות במכון ויצמן, פוליטיקאיות או מזכירות. יש נשים שהן עובדות בקו ייצור עם גב כואב ורגליים נפוחות או מנקות. הם מסרבים להכיר במושג השחיקה".

 

עוד הוסיפה יחימוביץ כי "ביום שנשים ירוויחו כמו גברים, ואפשרויות התעסוקה שלהן יהיו כמו של גברים נוכל לדבר על השוואה גם בנושא הזה".

 

אתמול אחר הצהריים קיבל כחלון את ההמחשה הטובה ביותר לקושי שבו ייתקל, אם יחליט שלא להגיע להסכמות עם חברות הכנסת, בטרם יעלה את הסוגיה לאישור הכנסת. פחות מארבע שעות מרגע הוצאת ההודעה המשותפת של שלוש חברות הכנסת, יצאה ההסתדרות בהתנגדות להמלצות הוועדה, עוד בטרם פורסמו באופן רשמי. לדברי ניסנקורן, שהודיע כי אמר לכחלון שלא יתמוך בהמלצות כפי שהן, כיום "הדו"ח לא מייצר איזונים נכונים להגנה על ציבור עובדות מוחלשות. עמדה זו נמסרה גם על ידי פרופ' רות בן ישראל, שייצגה את ההסתדרות בוועדה".

 

בימים הקרובים אמורה הוועדה להגיש הוועדה את ההמלצות הסופיות לשר האוצר (באיחור רב מהתאריך המקורי שהיה בסוף ביוני), אולם כעת ייתכן שייפתחו הנושאים מחדש כדי להגיע להסכמות עם חברות הכנסת וההסתדרות עוד בטרם יוגשו לשר האוצר.

 

נשיאות הארגונים העסקיים, בראשה עומד נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, המאגדת בתוכה את מרבית ארגוני המעסיקים בארץ, הודיעה היום כי היא מתנגדת להמלצות הוועדה להעלאת גיל הפרישה לנשים של משרד האוצר, שאמורה להגיש בימים הקרובים את המלצותיה לכחלון. לדבריה "המלצות הוועדה כפי שהוצגו, אינן נותנות מענה לאוכלוסיית הנשים הנפגעת כתוצאה מהעלאת גיל הפרישה, ובמיוחד לנשים בעלות מקצועות שוחקים וגם לא למעסיקים. תוצאת הדברים, לו תתקבלנה המלצות הוועדה, הנה פגיעה נוספת בפריון, ואין לתת יד לכך".

 

המעסיקים מיישרים קו עם דרישת חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ ואורלי לוי אבקסיס ודורשים מתן פרנסיית גישור לנשים שעובדות במקצועות שוחקים שרוצות לצאת לפרישה מוקדמת "בדיוק כפי שאמור היה לקרות כאשר הוחלט לפני יותר מעשור על העלאת גיל הפנסיה לגברים והוסכם בין נשיא התעשיינים, לשר האוצר על הקמת הקרן למקצועות שוחקים שאמורה הייתה לתת פנסיית גישור לאנשים שרוצים לצאת לפרישה מוקדמת וכן הכשרות מקצועיות".

 

לדבריהם "אנשי משרד האוצר התנגדו להקמת הקרן במשך שש שנים, ולבסוף כאשר יצאה לדרך, הוכתבו על ידי האוצר תנאים בלתי הגיוניים וכתוצאה מכך לא מתאפשרת היציאה לפנסייה מוקדמת ולראייה עד היום יצאו לפנסיה מוקדמת אך ורק 11 אנשים".

השאלות הפתוחות

בלי מתן תמריצים למעסיקים ולנשים, העלאת גיל הפרישה לנשים רק תפגע בהן

 

מהו גיל הפרישה, והאם נשים חייבות לפרוש בו?

גיל הפרישה לנשים, שעומד כיום על 62, הוא זה שמאפשר להן לקבל קיצבת זקנה מביטוח לאומי וקיצבה חודשית מקרן הפנסיה. אך אין מדובר בגיל פרישת חובב לנשים, שהוא זהה לזה של גברים — 67 — והוא הגיל שבו המעסיק יכול לחייב עובד או עובדת לפרוש מהעבודה.

 

לכן השאלה האמיתית היא לא מה גיל הפרישה לנשים והאם הוא 62, 64 או 67 אלא למה רוצים לדחות את גיל הפרישה של נשים ואילו תמריצים ייתנו לנשים ולמעסיקים שלהן כדי שהן יישארו לעבוד גם אחרי גיל 62.

 

למה באוצר רוצים להעלות את גיל הפרישה?

שם המשחק פה הוא כסף. כל שנה של דחייה בגיל הפרישה של נשים חוסכת לביטוח הלאומי כ־734 מיליון שקל, לכל הפחות, בקצבאות זקנה, לפי חישוב גס מאוד של 40 אלף נשים, שפורשות בכל שנה, כפול קיצבה בסיסית של 1,531 שקל בחודש. אבל בפועל מדובר על חיסכון גדול עוד יותר, משום שנשים שנשארות לעבוד גם ממשיכות לשלם דמי ביטוח לאומי ומגדילות את הכנסות המוסד.

 

ח"כ אורלי לוי אבקסיס ח"כ אורלי לוי אבקסיס צילום: עומר מסינגר

 

בשנתיים האחרונות נוקטים אגף התקציבים במשרד האוצר וביטוח לאומי עצמו בכמה פעולות דרמטיות יותר ופחות שנועדו להקטין את הגרעון האדיר שלו, שאיים עד 2038 למוטט אותו או לפחות להביא לקיצוץ חמור בקצבאות.

 

עתה הזרמה של כספים מתקציב המדינה, שנועדו לפצות את המוסד על התארכות תוחלת החיים, העברת התחייבויות תקציביות לבתי החולים מהביטוח הלאומי לתקציב המדינה ועוד דחו בערך ב־15 עד 20 שנה את מועד ההתמוטטות המשוער והביאו את הביטוח הלאומי לגרעון תפעולי — סך כל הכנסות פחות סך כל קצבאות — של כ־2 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה, לעומת מספרים כפולים מזה בשנים עברו. אם ידחו את גיל הפרישה לנשים בשנתיים אז הגרעון המדובר יתאזן ואיתו עתיד של ביטוח לאומי.

 

אבל האם דחיית הפרישה טובה לנשים עצמן?

כל אישה שרוצה להישאר לעבוד אחרי גיל 62 יכולה לעשות זאת, אולם בפועל נוצר מצב שלפיו המעסיק מתכנן את כח האדם שלו לפי פרישה בגיל 62, ולכן מגיל מסויים סיכויי ההעסקה של מועמדת לעבודה פוחתים דרמטית להתקבל לעבודה, להתקדם או לקבל העלאת שכר.

 

מנגד, בדיקה שערכה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, מהתומכות הגדולות בהעלאה של גיל הפרישה לנשים, העלתה שההחלטה הקוודמת מ־2003 להעלות את גיל הפרישה של נשים מ־60 ל־62 הכפילה את שיעור התעסוקה של נשים בנות 60 ומעלה מ־25% אז ל־49% לפני שלוש שנים.

 

סיבה נוספת לתמוך בהעלאת גיל הפרישה היא גובה הקיצבה. נשים חיות יותר מגברים לאחר גיל הפרישה (אישה תחיה 23 שנים בפנסיה אם פרשה בגיל 62, וגברים 17 שנה כשפרשו בגיל 67), והן משתכרות פחות מהם במהלך שנות העבודה. ולכן הפנסיה שלהן נמוכה יותר וצריכה להספיק ליותר זמן.

 

בדיקה של ח"כ זהבה גלאון העלתה שהקצבה הממוצעת של אישה תעמוד על מחצית מזו של גבר — 3,790 שקל בחודש לעומת 6,820 שקל בחודש.

 

בתיאוריה, כל תוספת של שנת עבודה אמורה להגדיל את קצבת הפנסיה של אישה ב־5%.

 

אז למה יש כזו התנגדות מצד נשים?

כי יש את המספרים ויש את המציאות. העלאת גיל הפרישה חותכת את ציבור הנשים בנות ה־60 לאלו שיכולות ולאלו שלא. יש את אלו שהבריאות והסיפוק מהעבודה — וגם מקום העבודה עצמו — מאפשרים להן להישאר ולהתפרנס, ויש את אלו שעובדות במקצועות קשים ושוחקים כמו אחיות ומורות, שפשוט לא מסוגלות לעמוד עוד על הרגליים. העלאת גיל הפרישה עוד יותר מכריחה אותן להמשיך ולעבוד קשה מאוד או להמשיך ולחיות בעוני עד שיוכלו לקבל את קצבת הזקנה והפנסיה.

 

אם המדינה תדע לתת לנשים הללו ולמעסיקיהן מספיק תמריצים להישאר בעבודה, זה יקל על העלאת גיל הפרישה לנשים. אלא שאז חייבים לשאול מדוע מלכתחילה לא לתת קודם את התמריצים, ורק אם הם יעבדו — להעלות את גיל הפרישה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x