המגזר שממודר ממוסדות התכנון והבנייה

בכנס לשילוב ערבים בשירות הציבורי שערך משרד המשפטים לפני שנתיים בחיפה, הסבירו בכירי משרד המשפטים אז, השרה ציפי ליבני, היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, עד כמה חשוב לשלב ערבים בשירות הציבורי ועד כמה דלתות השירות הציבורי פתוחות בפני האקדמאיים והמומחים הערבים. השרה אמרה שמבחינת הערבים "השמים הם הגבול".

מלים כדורבנות: אנשי מקצוע ערבים כמעט ואינם בתפקידי מפתח ברשויות התכנון והבניה בארץ. כך למשל, אין יועץ משפטי ערבי אחד במי מועדות התכנון המחוזיות והארציות; אין מתכנן מחוז ערבי אחד במי מהוועדות המחוזיות או מתכנן ערבי אחד למי מועדות התכנון הארציות; אין עו"ד ערבי אחד הממלא תפקיד יו"ר למי מוועדות הערר המחוזיות בארץ העוסקות בתכנון, רישוי ופיצויים; מתוך עשרת צוותי התכנון שמינה מינהל התכנון להכנת תכניות מתאר לישובים הערביים אין אף לא צוות תכנון ערבי אחד; ובערים המעורבות הגדולות, תל אביב, לוד, רמלה ועכו אין כמעט ערבים במחלקות ההנדסה והתכנון.

ואם לא די בכך, משרד המשפטים הפיץ לאחרונה מודעה להגשת מועמדות, במטרה לעדכן את רשימת השמאים המכריעים במחלוקות עם הוועדות המקומיות לתכנון ובניה בענייני פיצויים והיטלי השבחה (שכוללת רק ערבי אחד)  - אלא שהמודעה הופצה בעברית בלבד. כתוצאה מכך מעטים מהשמאים הערבים ידעו על ההזמנה, במקרה ואף אחרי שהמועד להגשת מועמדות חלף. התלוננתי על כך בפני שרת המשפטים איילת שקד, ומשרדה הבטיח בתשובה כי "להבא" ידאגו לפרסום טוב יותר למגזר הערבי.

שרת המשפטים איילת שקד. במשרד הבטיחו לדאוג לפרסום ראוי יותר להבא צילום: דור מנואל

להיעדרם של מומחים ערבים מתפקידי מפתח במוסדות התכנון והבניה יכולים להיות שלושה הסברים: קיומה של מדיניות מכוונת למנוע כניסת אנשי מקצוע ערבים לתפקידים משפיעים בתחום התכנון והבניה בארץ, משרדי הממשלה לא מצליחים לאתר אנשי מקצוע ערביים הראויים למלא תפקידי מפתח, או שמשרדי הממשלה לא עושים די כדי לאתר אנשי מקצוע ערבים כאלה כפי שקרה למשל במכרז השמאים המכריעים ובעוד תפקידים אחרים.

מכל מקום, המבחן הוא מבחן התוצאה, והנתונים מדברים בעד עצמם. לא יעלה על הדעת, שמקצוענים ומומחים של מגזר שלם, המגזר הערבי, מודרים מהשתתפות בקבלת ההחלטות בתחום התכנון והבניה בארץ. הדרת מגזר מסוים מהשירות הציבורי תטע בו תחושות של קיפוח, אפליה וניכור, ואיני רוצה להאמין שמישהו רוצה בכך. וההיפך הוא הנכון: שילוב הערבים במוסדות התכנון הופך את עקרון השוויון למציאות, מקטין את המרחק שהולך וגדל, לצערי, בין האוכלוסייה הערבית למוסדות המדינה ומגביר את תחושת האזרחות, השותפות והשייכות של האזרחים הערביים.

במגילת העצמאות הובטחה זכותם של אזרחי ישראל הערביים להשתתף בבניין המדינה על בסיס אזרחות שווה. הבטחה זו טרם קוימה במלואה ושיעורם האפסי כמעט של אנשי מקצוע ערבים בתפקידים משפיעים בתחום התכנון והבניה הוא הראיה. ממשלת ישראל, אנא ממך, קיימי את מה שהבטחת!