שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

האוני' העברית והדסה סיכמו על מינוי בורר - ומבנה ה-MRI החדש יפעל בקרוב

שני הגופים הגיעו להבנות - לאחר שבעברית גילו בהפתעה שמנהל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, החליט לבצע עבודות להרחבת בניין ה-MRI על שטחים השייכים לה; הבורר יקבע מנגנון שיפצה את האוניברסיטה

ספי קרופסקי 17:4811.09.16

בצל החזית החדשה-ישנה שנפתחה מול החשבת הכללית באוצר, מנהל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין הגיע היום (א') להבנות עם האוניברסיטה העברית שהתלוננה על הקמת מבנה תת-קרקעי למתקן ה-MRI בשטחה בקמפוס שבעין כרם.

 

במסגרת ההבנות שהושגו, ימונה בורר המוסכם על שני הצדדים שיקבע מנגנון פיצוי כלשהו לאוניברסיטה, ומנגד מבנה ה-MRI החדש יתחיל לפעול בקרוב. נכון להיום משתמש בית החולים בניידת MRI שלדבריו אינה עומדת בביקוש ובתורים הארוכים, לאחר שמכשיר של בית החולים התקלקל בעקבות טעות אנוש בשנה שעברה.

 

מנכ"לית האוניברסיטה העברית, בילי שפירא, מסרה היום בתגובה כי "ההסכמות והמשך ההידברות עם הדסה הן חדשות מצוינות עבור העיר ירושלים והאוניברסיטה העברית על כלל חוקריה והסטודנטים המגיעים ללמוד את מקצועות הרפואה במקום הטוב ביותר בארץ. כולי תקווה כי זהו פתח להמשך הליכה משותפת אל העתיד".

 

רוטשטיין אמר כי "הדסה רוצה לקוות, כי מערכת היחסים עם האוניברסיטה תעבור לפסים של הוראה, מחקר ורפואה במקום עיסוק בנדל"ן". הוא הוסיף כי לשני המוסדות קשיים כלכליים וכי בקרוב הם יידרשו "למצוא פתרונות לנושאי בתי הספר האקדמאים המשותפים הגורמים להדסה גירעונות כבדים".

הדסה הדסה צילום: מיקי אלון

 

העימות בין שני המוסדות הירושלמיים הוותיקים סיכן מערכת יחסים מקצועית של עשרות שנים. בעברית אמרו בשבוע שעבר ל"כלכליסט" כי גילו בהפתעה שמנהל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, החליט לבצע עבודות להרחבת בניין ה-MRI על שטחי האוניברסיטה מתחת לגן הניצב סמוך לבניין מרפאות בקמפוס עין כרם. לדבריהם, הם ניסו להידבר עם פרופ' רוטשטיין על הנושא כמה פעמים וכן נשלחו מכתבים בעניין מטעם ארגון נשות הדסה שבית החולים בבעלותו, אך בקשותיהם לא נענו ולכן נאלצו, לדבריהם, לפנות לבית המשפט. הפרויקט, יש לציין, כבר בנוי לחלוטין.

 

החוסר במכשירי MRI, דבר שמוביל לרשימות המתנה ארוכות ולתורים לבדיקה המתקדמת, הוא אחד הנושאים המרכזיים ששר הבריאות יעקב ליצמן נדרש להם כבר בשנה שעברה, אז הורה להוסיף כעשרה מכשירים לבתי החולים ולקופות. במסגרת תוכניתו הכוללת שעתידה לשלב גם הסבת מכשירים מחקריים לשימוש קליני השיג השר רישיונות לתפעול 46 מכשירים עד ב-2017 כשכיום פועלים כ-30. במצב שכזה, מערכת הבריאות הציבורית בישראל תעלה לכ-5 מכשירים למיליון איש, אך היא עוד רחוקה מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD, שם יש 14 מכשירים לכל מיליון איש.

 

ההסכם הראשוני בין העברית לבין נשות הדסה השולטות בבית החולים הירושלמי נחתם ב-1936 ונכללה בו התכנית להקים את קמפוס הר הצופים, הסמוך למושבה של האוניברסיטה. ב-1960 נפתח גם קמפוס עין כרם ואליו עברה גם חלק מפעילות הפקולטה לרפואה. במהלך השנים התהדק הקשר בין שני המוסדות וסטודנטים לרפואה ולמקצועות רפואיים נוספים דוגמת סיעוד וריפוי בעיסוק משתלמים ומתמחים בבית החולים. בשל הקשר בין השניים והסכם הסינוף שנחתם ביניהם זכה בית החולים לתואר – בית חולים אוניברסיטאי.

 

הסכסוך בין שני המוסדות הירושלמיים היוקרתיים הגיע בזמן ששניהם נמצאים במשבר פיננסי קשה ועוברים בימים אלו הליך הבראה. דו"ח פיננסי של המועצה להשכלה גבוהה חשף לאחרונה כי לאוניברסיטה העברית גירעון של 100 מיליון שקל בשנה, הנובע בעיקר מגיבנת הפנסיה התקציבית שהיא סוחבת על גבה ואשר מגיעה ל־20% מהוצאותיה. בית החולים הדסה נקלע למשבר חמור בתחילת 2014 לאחר שנודע שצבר גירעון של כ-1.3 מיליארד שקל, בעיקר בשל הסכמי שכר מנופחים, הסכמים נדיבים מדי עם קופות החולים ותרבות ניהולית קלוקלת.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x