$
בארץ

פרסום ראשון

טיוטת חוק ההסדרים חושפת: כך ישולבו תגליות הגז בשוק הרכב הישראלי

במשרד האוצר טוענים שהמעבר לגז טבעי הוא כורח המציאות לאור התגליות, ולשם כך מתוכנן ביטול החזרי התשלום על סולר וקיצוץ המס על משאיות שמונעות בגז בחצי; בתחום התחבורה יוקצו 55 מיליארד שקל למימוש תוכניות הרכבת הקלה

ליאור גוטמן 12:1824.07.16

טיוטת חוק ההסדרים שהגיעה לידי "כלכליסט" ותופץ היום (א') בצהריים, מעלה מספר צעדים משולבים שמטרתם להעביר את המשק לשימוש בגז טבעי בכל הקשור לכלי רכב.

 

 

כך למשל, המדינה מתכוונת לבטל את החזרי תשלום על הסולר בצורה הדרגתית החלך משנת 2020, כך שכבר בשנת 2026 מי שיחזיק בידיו רכב שמונע בסולר (מונית, משאית) לא יקבל החזר כלשהו מרשות המיסים. כפי שפורסם ב"כלכליסט", המדינה כבר העניקה פטור למשאיות כבדות למשך 5 שנים ממעבר לגז טבעי, אולם מהעשור הבא אלו יחוייבו להמיר את כלי הרכב שלהם ולהפסיק לעבוד עם סולר.

 

בתחום תחנות התדלוק לגז טבעי יוענק פחת מואץ על הקמתן ורכישת הציוד, כאשר המס שמוטל על משאיות כבדות שמונעות בכוח גז טבעי יחתך בחצי, זאת במקביל למחשבה (שעוד לא ברור אם תכנס לחוק) להעלאת המס על משאיות המונעות בסולר. במשרד האנרגיה יחלו בשבוע הבא בדיונים מול רשות המיסים כדי לשפר את החוק ולהביא להורדת המס על משאיות לאפס או הגדלת הפחת המואץ על תחנות תדלוק גז טבעי לתקופה לא קצובה.

 

 

אסדה במאגר "תמר". כורח הגילוי אסדה במאגר "תמר". כורח הגילוי צילום: יח"צ

 

כדי לא להפסיד הכנסות מיסוי, המדינה מתכוונת להעלות הדרגתית את המס המוטל על גז טבעי דחוס (CNG) לתחבורה ולהכפיל אותו עד פי עשר ועד לרמה של כ-2.3 שקל לקילו, לעומת כמה עשרות אגורות בודדות כיום.

  

בסביבת משרד האוצר טוענים שהמעבר לגז טבעי הוא כורח המציאות לאור גילויי הגז, ולכן ניתן בחוק הזה דגש רב על הטמעתו בתחבורה. זו גם הסיבה שתחום גז הבישול (גפ"מ - גז פחממני מעובה) זוכה לטיפול קוסמטי בלבד בחוק ההסדרים הקרוב עם דגש צרכני ולא תחבורתי וללא פיקוח מחירים. גז הבישול משמש הן את משקי הבית והן קרוב ל20 אלף מכוניות, אולם בסביבת האוצר קוראים לגפ"מ "דלק של פעם" ומקווים שעם כניסתו של הגז הטבעי השימוש בגז בישול "יעלם מעצמו" עם אפשרות של המרת השימוש בו גם לצרכים ביתיים. התרומה של הטיפול הקוסמטי שם נאמדת בכמה שקלים בודדים בממוצע לכל חודש למשפחה.

 

55 מיליארד שקל להמשך פיתוח הרכבת הקלה, לצד תוכנית לחיבור קריית שמונה לרכבת

 

תחום התחבורה הציבורית כבר פורסם בחלקו לציבור לפני כעשרה ימים, אז סיפר ראש אגף התקציבים אמיר לוי על התוכניות להשקעה של עד 55 מיליארד שקל בקווי הרכבת הקלה. מדובר על קו הרכבת הירוק בתל אביב, שיחבר בין חולון להרצליה, וקו הרכבת הסגול, שינוע לרוחבו של מטרופולין דן ויחבר את פתח תקווה עם מרכז תל אביב ורמת גן. עוד מתוכננים קו רכבת קלה מחיפה לנצרת, ומימוש תוכניות ישנות לחיבור טבריה וקריית שמונה לרכבת ישראל בעוד 7 עד 10 שנים.

 

בכוונת המדינה לשתף את המגזר הפרטי בהקמה, אולם האחריות תיפול על כתפי המדינה, כלומר שיטת הביצוע תהיה PPP (כלומר Public–Private Partnership), כאשר פינוי התשתיות, התכנון ופינוי הדרך תיפול על חברות הביצוע השונות (למשל מע"צ) ואילו רכישת הציוד וההפעלה תעשה על ידי הזכיינים. מדובר בתמהיל שונה מהקיים בקו הרכבת האדום בתל אביב שהיה במקור פרויקט BOT (כלומר Build-Operate-Transfer), שם המדינה הטילה את אחריות ההקמה על היזם שגם מפעיל את הפרויקט, כמו בנתיב המהיר בכניסה לתל אביב או כביש 6) שהולאם והפך לתקציבי במלואו תוך זינוק של כ70% בתקציב.

 

 

רכבת ישראל. קריית שמונה וטבריה יחוברו, אם כי לא ברור מתי רכבת ישראל. קריית שמונה וטבריה יחוברו, אם כי לא ברור מתי צילום: גיל נחושתן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x