שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרסום ראשון

טיוטת חוק ההסדרים: עד 9% מס על ביטוחי הבריאות הפרטיים בשלוש השנים הקרובות

טיוטת החוק שהגיעה לידי "כלכליסט" חושפת את פרטי היוזמה של שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן להגדלת סל התרופות ושירותי הבריאות; פרק נוסף חושף יוזמה לשבור את המונופול של מכון התקנים ולפתוח את השוק הישראלי לתחרות

עמרי מילמן וספי קרופסקי 14:3221.07.16

פרקים מטיוטת חוק ההסדרים שאמורים להקטין את יוקר המחייה ולפתוח את השוק הישראלי לתחרות, נחשפים כעת. בפרט, נחשפים הפרטים של יוזמת שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן להגדלת סל התרופות ושירותי הבריאות באמצעות מיסוי ביטוחי הבריאות הפרטיים. לצד זאת, נחשפת יוזמה לשבור את מונופול מכון התקנים: מעבדות מקומיות שיוסמכו לכך, או גופים בינלאומיים, יוכלו לבצע בדיקות לשם יבוא מוצרים, בדיקות שהיום נעשות רק על ידי מכון התקנים; פרק נוסף: כתנאי ליבוא מוצרי חשמל יבואן יחוייב להגיש הצהרה לפיה המוצר עומד בדרישות החוק בתחום צריכת האנרגיה המרבית

 

 

מיסוי ביטוחי הבריאות הפרטיים

 

טיוטת פרק הבריאות בחוק ההסדרים שהגיעה לידי "כלכליסט" חושפת את פרטי היוזמה של שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן להגדלת סל התרופות ושירותי הבריאות באמצעות מיסוי ביטוחי הבריאות הפרטיים. לפי טיוטת החוק, ב-2017 יוטל מס על ההכנסות של קופות החולים מדמי החבר בשב"ן (שירותי בריאות נוספים) ועל הכנסות חברות הביטוח מביטוחי הבריאות בגובה 3%. בנוסף, ב-2018 יעלה שיעור המס ל- 6% וב-2019 - על 9%. כתוצאה מכך יתווספו 200 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ו-300 מיליון שקל לסל התרופות.

 

ההיטלים, לדברי האוצר נועדו להתמודד עם ההשפעות החיצוניות של הרפואה הפרטית הממומנת על ידי הביטוחים הפרטיים, שלפי דו"ח מבקר המדינה מ-2011 בעלת "השפעה שלילית על מערכת הבריאות הציבורית" לפי דו"ח המבקר הביטוחים הפרטיים עלולים להביא כך שמבוצעות פעולות כירורגיות שאינן הכרחיות מבחינה רפואית והיה ניתן לטפל בהן בדרכים אחרות, מה שגורר תופסת עלות לפרט ולמשק ולבזבוז משאבים. באוצר גם מציינים בהצעת החוק כי לפי נתוני אגף שוק ההון לשנת 2014 שיעור ההחזר לציבור המבוטחים בביטוחי בריאות הפרט עמד על 42% מההכנסות בלבד.

 

עוד קובעת טיוטת החוק כי שר הבריאות יעקב ליצמן יוכל לבצע שינויים בתוכניות הביטוחים הפרטיים דרך הורדת שימושים שאינם בסדר תיעדוף גבוה מהיבט היעילות הרפואית ויצירת אחדיות בפרק התרופות בביטוחים אלו, זאת במטרה לצמצם את השפעות ההיטל החדש על גובה מחירי הביטוחים.

 

בנוסף מתייחסת טיוטת החוק ליוזמה להגביל את עבודתם של מנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים בסקטור הפרטי - וזאת על מנת שיהיו מחויבים יותר לרפואה הציבורית.הסעיף בחוק ההסדרים קובע כי אלו יכהנו במתכונת של קדנציות מוגבלות (רק החדשים לא המכהנים) ובתקופת כהונתם יכהנו במשרה מלאה רק במערכת הבריאות הציבורית כאשר יפוצו על כך שאינם יכולים לעסוק ברפואה באופן פרטי בתוספת שכר "ראויה". הממונה על התקציבים, אמיר לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב ומ"מ הממונה על השכר, יוסי כהן יידרשו כעת לבצע עבודת מטה לקבוע את תנאי השכר החדשים.

 

חוק ההסדרים קובע כי יקבע מתווה להכנסת עובדי תאגידי הבריאות לבתי החולים באופן הדרגתי, זאת בעקבות ההסכם שנחתם כבר ב-2015 עם ההסתדרות. בעוד שעובדי בתי החולים מוגדרים עובדי מדינה, עובדי תאגידי הבריאות אינם. מלכתחילה תאגידים אלה קמו כיישות משפטית נפרדת שאמורה לבצע פעילות רפואית

 

בתשתיות בתי החולים גם לאחר שעות הפעילות "הנורמטיביות" כלומר אחר הצהריים. בפועל אלו, לפי משרדי האוצר והבריאות אלו הפכו "למסלול להעסקת עובדים שלא באמצעות הכללים החלים במדינה". החוק קובע כי קודם כל יקלטו אחיות, עובדי מעבדות ועובדי רנטגן. עוד החוק קובע כי לא תבוצע פעילות שכלולה בסל התקציב בתאגידי הבריאות בשעות הבוקר, וכן לשנות את שיטת ההתחשבנות בין התאגידים לבתי החולים ולהפוך אותה לשקופה למשרד הבריאות במטרה להקטין את התמריצים להסיט אליהם רווחים.

 

כמו כן, טיוטת החוק חושפת גם את הסנקציות שמתכוונת המדינה להשית על בתי חולים ממשלתיים שלא יגיעו לאיזון תקציבים. על כוונת שר הבריאות יעקב ליצמן להטיל סנקציות על בתי החולים שיחרגו מהתקציב פורסם ב"כלכליסט" בחודש מאי.

 

לפי הטיוטה, בתי חולים ממשלתיים שלא עמדו בשנה הקודמת בחוק התקציב השנתי או שצפויים לחרוג מתקציבם בשנת תקציב מסוימת לפי תחזית, לא יהיו זכאים החל מינואר 2017 לקבל תקציבים תוספתיים כגון תקציבי פיתוח, הצטיידות ותמיכות. כמו-כן, הטיוטה חושפת כי צעדים משמעתיים יינקטו כנגד מנהלי בתי חולים וסמנכ"לי כספים במוסדות שחרגו מתקציבם, ולא תתאפשר קליטת כוח אדם חדש בבתי החולים הללו. מנגד, בתי חולים מצטיינים יקבלו תמריצים כספיים.

שינוי מהותי בפעילות מכון התקנים ופתיחתו לתחרות

 

בפרק העוסק במכון התקנים מוצע לשנות מהותית את שני העיסוקים המרכזיים של המכון - קביעת התקנים באמצעות ועדות התקינה וביצוע הבדיקות של המוצרים. תזכיר החוק בא לבטל את המונופול של מכון התקנים שהוא למעשה האחראי על תחום התקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המוצרים בארץ. להערכת האוצר, העלות המשקית של מונופול זה עומדת על חצי מיליארד שקל.

 

פרק זה מבוסס על הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן (כולנו). האוצר טוען כי הגוף שכותב את התקנים הוא גם זה שמבצע את הבדיקות והדבר מביא לניגוד אינטרסים מובנה בהתנהלות המכון, זאת משום שקביעת התקנים יכולה לשמש ככלי להבטחת יתרון המכון בבדיקות ההתאמה לתקן, כך הוא מבטיח את הכנסותיו מול מתחרים בארץ ובעולם.

 

השינוי המרכזי של טיוטת החוק הוא שמעבדות מקומיות שיוסמכו לכך, או גופים בינלאומיים מהאגון הבינלאומי להסמכת מעבדות (ILAC) וקיבלו אישור מהממונה על התקינה, יוכלו לבצע בדיקות לשם יבוא מוצרים, בדיקות שהיום נעשות רק על ידי מכון התקנים.

 

החלטה נוספת היא להוציא סמכויות שונות שנמצאות היום בידי מכון התקנים ולהעביר אותן לממונה על התקינה (במשרד הכלכלה), כמו למשל קביעת נהלים שונים, במטרה שלא לפגוע בתחרות שתיווצר בין המכון לבין מעבדות פרטיות.

טיוטת החוק מפרטת כי מכון התקנים יוכל לשנות תנאים הקבועים בתקינה בינלאומית רק בהסכמת ראש הממשלה, שר הכלכלה (שהיום שניהם נתניהו ( ושר האוצר. עוד מציע החוק כי יתבצע איזון בהרכב הוודעות השונות העוסקות בתחום התקינה זאת מתוך מטרה לתת ייצוג הולם לכל הסקטורים הרלוונטיים – צרכנים, תעשיינים, יבואנים והממשלה יחד עם אנשי אקדמיה ונציגי ציבור.

 

על פי ההצעה היו"ר וסגנו יהיו אקדמיים בהווה או בעבר שאין להם שר עסקי עם גורמים בשוק הרלוונטי, כדי לאשר שיו"ר או סגן בוועדה המאשרת תקינה לא יהיו אנשי אקדמיה יש צורך באישור של מניין חוקי הכולל שני מציגי ממשלה ותמיכה של שמונה חברי ועד פועל לפחות. עוד מוצע כי ייקבע מניין חוקי מינימלי להחלטות בוועדות התקינה. טיוטת החוק גם קובעת כי בניגוד למצב היום דיוני הוועדות יהיו פתוחים לציבור (בהרשמה מוקדמת) ויפורסמו פרטי הנציגים והפרוטוקולים של הישיבות.

ועדת לנג מ-2014, בראשה עמד מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג קבעה כי התקנים הישראלים מהווים פרקטיקה להגבלת התחרות מצד שחקנים מהתעשייה המקומית במקרים מסוימים ומצד יבואנים במקרים אחריו. לדוגמה מביא האוצר "חלב סויה" שאסור היום לסימון בארץ, בשונה משאר העולם ויש לסמן על מוצרים אלה כי הם "משקה סויה". מה שמונע יבוא של מוצרי סויה רבים לארץ. יו"ר הועדה שעוסקת בתחום הזה הוא טכנולוג המזון של תנובה. האוצר מביא דוגמאות נוספות לפיהם יו"ר הועדה הטכנית לגלידה הוא טכנולוג המזון של אחת חברות המזון הגדולות בארץ, סגנית יו"ר הוועדה הטכנית לתה וצמחים לחליטה היא טכנולוגית המזון של ויסוצקי ששולטת ב-80% משוק התה בארץ ועוד.

 

תזכיר החוק קובע כי כדי למנוע פרקטיקות אנטי תחרותיות משרדי ממשלה יוכלו לבקש חוות דעת מהרשות להגבלים עסקיים על השלכות תקנים חדשים המוצעים על התחרותיות ככל שאינם זהים לתקינה הבינלאומית לפני שהתקן שמוצע על ידי מכון התקנים יאושר.

 

חנות תמרוקים (ארכיון) חנות תמרוקים (ארכיון)

 

שקיפות המחירים

 

בפרק העוסק בהגדלת התחרות במוצרי חשמל ומוצרי היגיינה וניקיון מוצע כי תוטל החובה לפרסם את כלל המחירים בחנויות, שמוטלת היום על קמעונאים גדולים רק בענף המזון, גם לקמעונאים גדולים שמוכרים מוצרי ניקיון, היגיינה ותמרוקים. החוק החדש יבטל את הדרישה כי שקיפות המחירים תחול רק על קמעונאים שמחצית ממחזור המכירות שלהם היא ממכירות מזון.

 

יבוא התמרוקים אמור להיפתח דרך תיקון הקובע כי יינתן אישור לייבא תמרוקים אם הם בעלי תעודה המעידה על שיווק חופשי שלו במדינות המוגדרות כמוכרות על פי החוק, על היבואן יידרש למנות נציג שאחראי מטעמו שיהיה אחראי למלא את כל תנאי הרגולציה החדשים. אותו נציג יידרש לדווח על תחילת היבוא ועמידה בתקנות, אך לא יידרש לקבל על כך אישור מראש.

 

עוד מוצע כי כדי לעודד יבוא מקביל של תמרוקים מציעה טיוטת החוק כי אישור או דחייה של בקשה ליבוא מקביל יינתן ליבואנים באופן מיידי ממועד הבקשה, וכן כי אם יבואן לא יכול להביא תיעוד מלא של שרשרת האספקה של התמרוק מהיצרן ועד אליו, הוא יהיה רשאי להציג בדיקת מעבדה בישראל להוכחת זהות וכמות המרכיבים בתמרוק. זאת בעוד שהיום ניתן רישיון כללי ליבוא תמרוקים בתהליך שנמשך מספר חודשים וכרורך בפעולות רבות כמו שליחת התמרוק ורשימת מרכיביו למשרד הבריאות, מסירת תעודה מהמפעל עצמו על כך שהוא עומד בסטנדרטים הנדרשים ועוד. במקביל משרד הבריאות צריך לקדם כעת חקיקה שתחמיר את הפיקוח והענישה על מי שחורג מהכללים.

 

בתזכיר החוק מצויין כי בבדיקות ריכוזיות שנעשו על ידי האוצר נמצא כי שוק התמרוקים מתאפיין בריכוזיות גבוהה. בבחינת מדגם של עשרה מוצרי היגיינה ותמרוקים רבי מכר נמצא שנתח שוק של שלושת השחקנים הגדולים בקרב היצרנים והיבואנים נע בין 66% ל-96% במונחי נתח שוק כספי.

 

יבוא מוצרי חשמל

 

בנוגע ליבוא מוצרי חשמל מציעה טיוטת חוק ההסדרים כי כתנאי ליבוא מוצרי חשמל יבואן יחוייב להגיש הצהרה ובדיקת מעבדה המעידה על עמידה ברף צריכת האנרגיה המרבית במערכת מקוונת לפיה המוצר עומד בדרישות החוק בתחום צריכת האנרגיה המרבית, זאת במקום לאישור אגף שימור אנרגיה שנדרשת היום לשם שחרור מוצרים מהמכס.

 

היום מתבקש יבואן לשלוח את המוצרים שלו למכון התקניים לביצוע בדיקות לעמידה בתקנים השונים ובנוסף המכון גם מבצע בידקת יעילות אנרגטית לפי הנוהל של משרד התשתיות והאנרגיה, מה שאורך זמן רב ומייקר את העלויות של היבואנים באופן משמעותי. לדברי האוצר מהלך זה תורם ליוקר המחייה בשני מישורים- במישור הראשון תורם לריכוזיות ומונע חרות ובמישור השני מייקר את הליך היבוא ליבואנים שמגלגלים את העלויות לצרכנים.

 

לדברי האוצר גם שוק מוצרי החשמל מאופיין בריכוזיות גבוהה. נתח השוק של 4 החברות הגדולות בשוק הינו 40% בדומה לשוק המזון, כאשר החבר הדומיננטית שולטית בכ-16% מהשוק, בין היתר בעקבות הרגולציה הקיימת שמגבילה קמעונאים.

עוד כי מוצע כי הממונה על התקציבים, אמיר לוי, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, והממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין יקימו צוות שיביין כלים נוספים להגבת התחרות בשוק מוצרי החשמל שיגיש את מסקנותיו עד סוף מרץ 2017.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x