• תפריט
בארץ

המאבק לשינוי שיטת תקצוב הרשויות המקומיות מגיע לכנסת

צעדת המחאה, שהוביל ראש עיריית ירוחם מיכאל ביטון, הגיעה אתמול לירושלים ולדיון בכנסת. אף שהבטיח לפני הבחירות לתמוך בתקצוב דיפרנציאלי, שר האוצר משה כחלון לא נרתם למאבק, ורק שלח את ח"כ אללוף ממפלגתו להביע הזדהות

ספי קרופסקי 08:1623.06.16

לאחר שמונה ימים בדרכים, צעדת השוויון למען תקצוב דיפרנציאלי בחינוך וברווחה הגיעה אתמול ליעדה הסופי - ירושלים. מעבר להד הציבורי שעוררה, ניתן לשייך לה הישג חלקי בהחלטת שר הפנים, הפריפריה והנגב אריה דרעי ומרכז השלטון המקומי מהשבוע להוציא לפועל תוכנית להוזלת קייטנות קיץ לגיל הרך ביישובים מאשכול חברתי־כלכלי 1־4.

 

מבחינת מובילי המחאה מדובר בצעד קטן והם מכוונים גבוה יותר ולכן הוציאו מסמך עמדה שטרם פורסם הכולל ארבעה עקרונות: החלת תקצוב דיפרנציאלי, צמצום שיטת המצ'ינג בחינוך, תמיכה ממשלתית בחינוך הבלתי פורמאלי וביטול שיטת המצ'ינג בתחום הרווחה לאשכולות 1־5. לדבריהם העלות הכוללת של התוכנית היא 5 מיליארד שקל.

 

הסוגיה הניצבת בלב המחאה שאותה מוביל ראש עיריית ירוחם מיכאל ביטון היא החלת תקצוב דיפרנציאלי. החל משנת הלימודים הקודמת, מפעיל משרד החינוך מודל חדש בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים שאמור להביא למצב שבו 13% משעות ההוראה יתוקצבו באופן דיפרנציאלי תוך שלוש שנים.

 

לפי נייר העמדה, על המדינה ליישם תכנית תקצוב דיפרנציאלית דומה גם בתיכונים ולהגדיל באמצעות חצי מיליארד שקל את אחוז התקצוב הדיפרנציאלי מ־3% (כיום) ל־15%. "המדינה צריכה להתאים את תקציב החינוך למצבה הכלכלי של הרשות המקומית", נכתב במסמך. בפעם הקודמת שהיה ניסיון להחיל שינוי שכזה, הרשויות החזקות נעמדו על הרגליים האחוריות ומנעו זאת.

 

צעדת השוויון צעדת השוויון צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות

 

לדעת נחום בלס, מומחה לכלכלת חינוך ממרכז טאוב, העיקרון של מובילי המחאה לקדם מנגנון דיפרנציאלי הוא נכון, אך מוטב להימנע מטיעונים של מרכז מול פריפריה. "יש בפריפריה יישובים חזקים ובמרכז ייש ובים ושכונות חלשות. מה שצריך לעשות הוא תקצוב דיפרנציאלי לפי תלמיד ולא לפי יישוב. אם התלמיד חלש הוא צריך לקבל יותר, ואם הוא חזק אז פחות".

 

מובילי המחאה מבינים שישנו הבדל בין מרכז־פריפריה חברתי לבין מרכז־פריפריה גיאוגרפי. הם מזכירים גם כי כיום המנגנון הדיפרנציאלי של משרד החינוך פועל פר בית ספר, כך שבתי ספר חלשים מקבלים יותר וחזקים פחות - לא משנה היכן מיקומם הגיאוגרפי. ירידה לרזולוציה של תלמיד בודד בחינוך הפורמאלי, לדבריהם, היא סבוכה מדי.

 

צמצום שיטת המצ'ינג בחינוך

 

כיום נדרשות רשויות להשתתפות של כ־20% במימון שירותי העזר לחינוך, דוגמת פסיכולוגים, הסעות וכן הלאה. עיקרון דומה פועל גם בתחום הפיתוח והבינוי של הגנים. המדינה משלמת רק אם הרשות מעבירה את חלקה, מה שמוביל למצב שבו רשויות חלשות כלל לא זוכות בתקצוב מהמדינה מכיוון שאינן מסוגלות להעמיד את חלקן.

 

מובילי המחאה קוראים להשקיע כחצי מיליארד שקל בהקטנת שיעור ההשתתפות של הרשויות באשכולות הנמוכים. לטענתם, 2.6 מיליארד שקל הוקצו לטובת יישום החלטות ועדת טרכטנברג בתחום בינוי הגנים אך הפריפריה כמעט לא נהנתה מתקציב זה. "אנו דורשים שתקציב זהה יופנה לתכנית חומש חדשה שתוקדש לבניית מוסדות חינוך בפריפריה", הם כותבים.

 

 

החוקרת עו"ד נוגה דגן־בוזגלו ממרכז אדוה מסבירה כי "כיום מנגנון המצ'ינג הוא רגרסיבי פעמיים: פעם אחת משום שהמדינה דורשת את אותו מצ'ינג מרשויות חלשות ומרשויות חזקות. הרשויות החלשות לא עומדות בכך וחסרים בהן שירותים. פעם שנייה משום שהתקציב האינו מנוצל על ידי הרשויות החלשות מועבר לרשויות חזקות שמתגברות עוד יותר את השירותים שלהן. הצורך בתקצוב דיפרנציאלי לרשויות חלשות מוסכם על כולם. הוויכוח הוא מי יממן אותו".

 

לדבריה, "משרד האוצר מקדם פתרון לפיו ההקצאה לרשויות החזקות תקטן וההקצאה לרשויות החלשות תגדל. פורום ה־15 והרשויות החזקות לא מסכימים לפגיעה בשיעור המימון שהן מקבלות, ודורשים שהמימון יגיע מהמדינה.

 

תמיכה בחינוך הלא פורמאלי

 

כאן מובילי המחאה מתפרצים לדלת פתוחה. מדובר בסוגיה שנמצאת בראש סדר העדיפויות של שר החינוך הנוכחי, נפתלי בנט, שחוזר ואומר באחרונה כי "שקל נוסף לחינוך הלא פורמאלי נותן החזר חברתי־ערכי גדול יותר למערכת החינוך מאשר בחינוך הפורמאלי". בנט לא עוצר בהצהרות בלבד, אלא גם מתרגם אותן למעשים. כך למשל השקיע משרדו בחברה למתנ"סים מאות מיליוני שקלים בשנה האחרונה ואף הקנה לה מעמד של זרוע ביצועית.

 

ואולם לפי מובילי המחאה, ההשקעה במערכות החינוך הבלתי פורמאליות (תנועות נוער, חוגים וכן הלאה) נדרשת להיות דיפרנציאלית, מכיוון שלטענתם רשויות חזקות מצליחות לממן מסגרות חינוך בלתי פורמאליות אך החלשות לא. "אנו קוראים למדינה לסייע בתקצוב החינוך הבלתי פורמאלי ברשויות המוחלשות בסכום של רבע מיליארד שקלים לפחות, שיתוקצב באופן דיפרנציאלי בהתאם למצב הכלכלי של כל רשות", הם כותבים.

 

כיום משתתף משרד הרווחה במימון של 75% משירותי הרווחה ברשויות כשהאחרונות מחויבות במימון בשיעור של 25% לפי עיקרון של מאצ'ינג - כלומר המדינה משלמת את חלקה רק לאחר שהרשות משלמת את שלה. מצב זה הוביל למקרים בהם רשויות חלשות לא עמדו בתשלום וכתוצאה מכך לא זכו לתקציב מהמדינה.

 

אז מה הלאה? מבחינת ראשי המחאה זו רק תחילת הדרך. הכדור עובר כעת למשולש נתניהו־כחלון־בנט. "אם הם ירצו יהיה, אם לא ירצו לא יהיה", הם אומרים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x