שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

חברת כוח אדם תשיב כספים למאובחנים

אדם שעבר מיונים בחברת משאבי האנוש, טען שהחברה אינה מאפשרת לנבדקים לעיין במידע השמור בעניינם בחינם, ועושה בו שימוש מסחרי. החברה דחתה כל טענה לפיה השתמשה במידע למטרות מסחר. במסגרת פשרה החברה הסכימה להשיב כספים לנבדקים שעברו שיחת משוב

עו"ד טל לביא 10:1023.06.16

לפני ארבע שנים החליט אדם להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת "אדם-מילא", בעקבות אי שביעות רצונו לגבי אופן טיפולה של החברה במידע הנאסף על ידה, בעניינים של מי שעוברים אצלה מבדקי התאמה לעבודה. המבקש טען שהחברה מוכרת את המידע השמור אצלה למעסיקים פוטנציאליים, מבלי לבקש ולקבל את הסכמת של הנבדקים, כנדרש בדין.

 

כמו כן, המבקש טען שהחברה מונעת מנבדקים לעיין במידע השמור בעניינים במאגרי המידע, אלא בכפוף לקיומה של "שיחת משוב" עם פסיכולוג מטעמה, הכרוכה בתשלום. לדברי המבקש, החברה פגעה גם בפרטיות הנבדקים בכך שלא אפשרה להם למחוק או לתקן את המידע. המבקש דרש אפוא פיצוי כספי לכלל הנבדקים בחברה בשבע השנים שלפני הגשת הבקשה, וכן את הסדרת פעילותה של החברה, והתאמתה להוראות חוק הגנת הפרטיות.

 

החברה דחתה כל טענה לפיה עשתה שימוש מסחרי במידע ללא הסכמת הנבדקים, והסבירה כי החוק אינו מחייב אותה למסור לנבדקים את כל המידע עליהם. לשיטתה, במידה שתחויב למסור את כל המידע, כולל חוות דעת מלאות, ייפגעו סודותיה המסחריים. 

השופטת דפנה אבניאלי השופטת דפנה אבניאלי

 

בינתיים, החברה עתרה יחד עם מכוני מיון נוספים נגד רשם מאגרי המידע, בבקשה להורות על ביטול ההנחיות המחייבות אותם לתת לנבדקים זכות עיון לגבי הערכות והתרשמויות מקצועיות. בסופו של דבר, במסגרת פשרה הוסכם כי הנבדקים יהיו זכאים לעיון במידע שנאסף עליהם, תוך כדי השמטת מידת התאמתם למשרה אליה הגישו מועמדות.

 

כתוצאה מכך, המבקש והחברה הגיעו גם הם להסדר פשרה, במסגרתו הוסכם שהחברה תמחק ממאגריה חוות דעת בעניינם של נבדקים, ותשמור אותם במאגר מידע ממוחשב בכפוף להסכמתם בלבד. כמו כן, הוסכם כי החברה תפצה נבדקים שערכו "שיחות משוב" בסכום של 40% ממה ששילמו.

 

הנבדקים יוכלו לסרב

 

במהלך הדיונים, היועץ המשפטי לממשלה ביקש לבצע מספר שינויים בטפסים מטעם החברה, בטענה שהם לא ברורים מספיק, ומאפשרים לחברה לשמור מידע על מועמדים למשך חצי שנה – זמן רב מדי בהתחשב בכך שהמועמד הסכים להשתתף בהליך מיון למקום עבודה ספציפי. למרות התנגדותם הראשונית של המבקש והחברה לערוך את השינויים, שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, ד"ר דפנה אבניאלי, סברה שהערות היועץ המשפטי הן חשובות וענייניות.

 

בעקבות זאת ערכה החברה מספר שינויים בטפסים הניתנים לנבדקים, באופן שבו הובהר והודגש כי ככל שלא יינתן אישור בכתב ומראש לשמירת מידע, הוא יימחק בתום המיון או מקסימום תוך שלושה חודשים.

 

כמו כן, נקבע כי במידה שמועמד לא יסכים לשמירת המידע עליו לטובת אחת המטרות המפורטות בטפסים, הוא יתבקש למחוק אותה. "הטפסים כפי שנוסחו בסופו של דבר, מקנים לנבדק אפשרות לבחור את האופן שבו תנהג המשיבה במידע", כתבה השופטת, והחליטה לקבל את הסכם הפשרה המוצע.

 

השופטת קיבלה את המלצות הצדדים בנוגע לשכרם של המבקש ובא כוחו, ופסקה לזכות המבקש גמול של 30,000 שקל, ושכ"ט עו"ד לבאי כוחו בסך של 150,000 שקל.

 

• ב"כ המבקש: עו"ד יעקב אביעד, עו"ד גיל רון

• ב"כ המשיבה: עו"ד אהרון מיכאלי, עו"ד יהודה רוזנטל

לפסק הדין

 

* עורך דין טל לביא עוסק בתובענות ייצוגיות

 

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

 

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x