$
בארץ

בג"ץ למשרד הפנים: מדוע הופרטה גביית הארנונה

לאחר ארבע דחיות ושנה וחצי המתנה — משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי יחויבו להסביר מדוע העבירו את גביית הארנונה לידי חברות פרטיות. לטענת העותרים, החברות נמצאות בניגוד עניינים, שכן כדי למקסם רווחים הן מנפחות את החיובים

עמרי מילמן 08:3523.05.16

בג"ץ הוציא בשבוע שעבר צו על תנאי למשרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי לאחר שאלו התמהמהו עם תשובות בנוגע לשאלות על חברות גביית הארנונה הפרטיות, שפועלות עם חשד כבד לניגוד אינטרסים.

 

משמעות הצו על התנאי היא שלבג"ץ תמה הסבלנות להמתין לתשובת המדינה לעתירה של נשיאות הארגונים העסקיים, אחרי ארבע דחיות שהתקבלו מתוך חמש שביקשו משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי מאז הדיון שחל ביולי 2013.

 

כעת דורש בג"ץ מהמדינה לענות על השאלות עד לתחילת אוגוסט השנה ורומז כי יש ממש בעתירה. בצו דורשים שופטי העליון יצחק עמית, דפנה ברק ארז וענת ברון מנציגי המדינה "לנמק מדוע לא יורו על הפסקת מיקור חוץ של גביית ארנונה ותשלומי חובה נוספים לרשויות מקומיות, באמצעות חברות גבייה, על הפסקת פעילותן של חברות הגבייה ועל איסור תשלום שכר טרחה לעו"ד חיצוניים על ידי רשויות מקומיות הנגזר מהצלחת הטיפול".

 

משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי נדרשו להשיב על העתירה של נשיאות הארגונים העסקיים נגד פעילותן של חברות הגבייה והמדידה ברשויות המקומיות, שהוגשה לבג"ץ על ידי עורכי הדין איה רייך־מינא, אסף אורן והילה בלומברג ממשרד עמית פולק מטלון ושות'. עד היום לא התקבלה תשובה, אף שבג"ץ הורה למדינה לפעול להסדרת הנושא בחקיקה.

 

גביית ארנונה (אילוסטרציה) גביית ארנונה (אילוסטרציה) צילום: ערן יופי כהן

 

 

לטענת העותרים, העובדה ששכר הטרחה נגזר מהיקף החובות שהחברות גובות נוצר תמריץ כלכלי המעמיד את החברות במצב של ניגוד עניינים — שכן כדי למקסם את הרווחים שלהן הן עלולות לנפח מדידות או להשתמש בשיטות גביית חובות אגרסיביות על הציבור, עד כדי דריסת הזכויות שלהם.

 

בעתירה עוד נטען כי "האכיפה המינהלית המוענקת לחברות גבייה פרטיות כרוכה מטבעה בפגיעה קשה בזכויות הפרט והיא נעשית מבלי שקדמה לה החלטה שיפוטית או התדיינות משפטית. כל זאת, בעוד חברות הגביה הפרטיות נמצאות במצב של ניגוד עניינים, כאשר הן מבצעות פעולות הכוללות הפעלת כוח שלטוני אדיר, אך מחויבות למטרותיהן העסקיות ולהשאת רווחים בלבד".

 

אף שלעתים רבות טוענות הרשויות המקומיות כי תפקיד החברות הוא טכני בלבד, בפועל החברות הפרטיות הן אלו שעורכות מדידות ובדיקות בתחום בשטח העסקים. התהליכים כוללים גם שיקול דעת של הפקידים, בעוד החוק אוסר על כך, משום שכל הכרעה צריכה להתבצע על ידי הרשות המקומית. כך, קובעות החברות חיובי ארנונה שלטענת נשיאות הארגונים העסקיים גבוהים מאוד, ושבמקרים רבים מתברר שאין בינם לבין המציאות דבר.

 

ממשרד הפנים נמסר כי "המשרד ישיב לבית המשפט".

 

יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש מסר כי "המצב כיום הוא שכל חברות הגבייה והמדידה הפרטיות עושות מה שהן רוצות ללא כל פיקוח, על מנת למקסם את רווחיהן (שמבוססים על אחוזים מהגבייה) על גבם של בעלי עסקים. אם אנחנו רוצים להעלות בחזרה את רמת הצמיחה בישראל, שכרגע שואפת לאפס, יש לשנות לטובה את הסביבה העסקית בישראל. על כן אנחנו נמשיך להתעקש על הסדרת פעילותן של חברות גבייה אלו, כמו גם על הפחתת הנטל המוניציפאלי על המגזר העסקי והפרטי, עלויות ארנונה והיטלים, בכדי להקל על המגזר העסקי ולהפחית את יוקר הייצור ויוקר המחייה בישראל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x