$
בארץ

פרשנות

פלוג לא תוריד את הריבית למרות הצמיחה המאכזבת

ממחירי הדיור המאמירים, דרך שיעור האבטלה הנמוך, ועד לחוסר האמון של פלוג שהממשלה תדע מה לעשות עם הכסף: על אף ההתרסקות של נתוני הצמיחה ברבעון הראשון והחשש מכניסת המשק להאטה הנגידה לא צפויה להוריד את הריבית

מיקי פלד 08:2218.05.16

על פי הנתונים שפירסמה ביום ראשון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבעון הראשון של השנה המשק צמח ב־0.8% בלבד (בחישוב שנתי), כלומר במונחים של תוצר לנפש מדובר על ירידה בתוצר של פלוס מינוס אחוז. לשם השוואה, המודלים של בנק ישראל והאוצר דיברו על צמיחה שנתית של כ־2.8%, וגם זה אחרי שלאחרונה עודכנו כלפי מטה.

אז נכון, מדובר באומדן ראשון ובנתונים שככל הנראה יעודכנו בחודשים הקרובים כלפי מעלה, אבל לכולם ברור שהעדכון ככל הנראה לא יהיה משמעותי.

 

 

המשק נמצא בחצי הדרך למיתון והעיניים נשואות בין השאר אל נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שבשבוע הבא צפויה לפרסם את הודעת הריבית במשק ליוני. כלל האצבע אומר שכשהבנק המרכזי מזהה האטה בפעילות הכלכלית, הוא אמור להוריד את הריבית כדי לעודד אותה. אבל בישראל, כמו בישראל, הכל קצת יותר מורכב. בשורה התחתונה, פלוג לא צפויה להוריד את הריבית, ואם הדולר ימשיך להתחזק מול השקל כפי שקורה בימים האחרונים אז גם התערבות משמעותית בשוק המט"ח לא תהיה.

 

נגידת בנק ישראל כרמית פלוג בעת השקת שטר ה-200 החדש. העיניים נשואות אליה נגידת בנק ישראל כרמית פלוג בעת השקת שטר ה-200 החדש. העיניים נשואות אליה צילום: עומר מסינגר

 

 

המצב עדיין לא מספיק רע

כדי שבנק ישראל ישקול הורדת ריבית, יש נתון עיקרי שצריך לעלות כלפי מעלה והוא שיעור האבטלה. נכון למרץ שיעור האבטלה במשק עומד על 5.3% בלבד, אם כי מדובר על עלייה של עשירית אחוז לעומת סוף השנה שעברה.

 

מכיוון שהורדת ריבית אמורה בין השאר להאיץ את הצריכה וההשקעות ומכאן את הפעילות הכלכלית, אין סיבה להוריד ריבית כאשר הפעילות הכלכלית נמצאת ברמה סבירה.

בנוסף, באופק הקרוב נמצאות שתי העלאות שכר המינימום — באוגוסט הוא יעלה מ־4,650 שקל ברוטו בחודש כיום ל־4,825 שקל ובינואר ל־5,000 שקל בחודש. שתי ההעלאות הללו אמורות להגדיל את הצריכה הפרטית ומכאן גם את הצמיחה במשק וגם את האינפלציה.

 

סיבה נוספת לסבירות נמוכה להעלאת הריבית היא עמדתו של שר האוצר משה כחלון. עוד בתקופתו של סטנלי פישר כנגיד הבנק הואשם בנק ישראל בכך שהריבית הנמוכה שהוא מכתיב גורמת למשקיעים לרוץ אל שוק הדיור ובכך להביא לעליות מחירים. הדאגה הזו כבר יצרה מתיחות בין כחלון לנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג.

 

כחלון דורש מבנק ישראל להעלות את הריבית כדי להוריד את הביקוש לדירות מצד משקיעים ולעזור לו לעמוד בהבטחת הבחירות שלו להוריד את מחירי הדיור. אמנם פלוג הדגישה בפומבי כמה עצמאי בנק ישראל בהחלטותיו, אבל פוליטית זה לא יהיה טוב לבנק לתקוע אצבע בעין של שר האוצר.

 

הלוואות זה לא הכל בחיים

הורדת הריבית, רכישת מט"ח וכלים אחרים שיש לבנק ישראל הם צעדים שנועדו בעיקר להגדיל את כמות הכסף במשק ובכך לעודד צריכה והשקעות. אבל כדי שתעשיין יבנה עוד פס ייצור לא מספיק לו לדעת שהוא יוכל לקחת הלוואה מהבנק בריבית נמוכה. הוא צריך לדעת שיהיה מי שיקנה את הסחורה שהוא מייצר בארץ או בחו"ל. התעשיינים, כך עולה מנתוני הרבעון הרביעי, רואים רק ירידה בייצוא (12.9%) ובהתאם גם לא משקיעים במכונות וציוד חדש (ירידה של 3.4%).

אם אין מישהו כזה, הממשלה צריכה לשקול אם להתערב, לדוגמה באמצעות השקעה בתשתיות, חינוך, בריאות וכיו"ב. אבל בהעדר ממשלה כזאת — ולראייה צריכת המגזר הציבורי קטנה ב־1.7% ברבעון הראשון — פלוג לא תיקח את הסיכון של הרחבה מוניטרית באין ממשלה שתדע להשתמש בכסף.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x