$
בארץ

פרויקט כלכליסט

כנסת עייפה: הפוליטיקה קטנה כמו הקואליציה

עם 61 ח"כים ושני מורדים כמעט בכל רגע נתון, רה"מ מתקשה מאוד להשליט משמעת בקואליציה. מי שסובל בעיקר מגודל הממשלה הוא שר האוצר: כשכחלון רוצה להעביר חוק ממתינה לו דרך חתחתים שבמרכזה יריבו העיקרי במושב הכנסת שהסתיים אתמול, יו"ר ועדת הכספים משה גפני

רוני זינגר 06:5331.03.16

את מושב הכנסת הנוכחית מסיים שר האוצר משה כחלון עייף. "אין יום שאני לא מזיע", הוא חוזר ומתלונן כשהוא מתמודד עם בעיות שנובעות מחולשתן של הממשלה והקואליציה שבהן הוא חבר. בשבועות האחרונים הקואליציה לא מצליחה לגייס יותר מ־59 אצבעות במליאת הכנסת כששני ח"כים מהליכוד, דוד אמסלם ואברהם נגוסה, מחרימים הצבעות במחאה על אי־העלאת בני הפלשמורה. זהו כאב ראש שמשותף לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכחלון, אולם לשר האוצר יש מכשול נוסף שמקשה עליו בהעברת החקיקה התקציבית והפיננסית שבה הוא מעוניין: יו"ר ועדת הכספים משה גפני.

 

לכתבות נוספות בפרויקט:

הכנסת התחילה להתעניין בפנסיה

ההייטק לא צריך שדולה אחת ובטחשלא שלוש

250 מיליון שקל, וגפני עשוי לתמוך בחוקי כחלון

הכנסת הגנה על מעלימי המס בשם הפרטיות

מושב שלם בלי צעד מיידי לפתרון משבר הדיור

בשורה טובה מהמשכן: יותר שוויון בין אמא לאבא

 

במישור הכלכלי, המאפיין הבולט של מושב החורף של הכנסת שהסתיים אתמול היה ציר החיכוכים בין השניים. כחלון, פוליטיקאי משופשף, דרש כבר בתחילת המו"מ הקואליציוני את השליטה בוועדת הכספים. גפני, ערמומי לא פחות, ידע באותה מידה שאסור לו לוותר. יו"ר הוועדה יושב על הברז המרכזי של הכנסת: ברצותו הוא מעביר חוקים שהוא תומך בהם או במי שיזם אותם, וברצותו הוא יכול לעשות חיים קשים למי שרוצה להעביר חוק בעל משמעות תקציבית. נתניהו נתן לכחלון את כל מה שדרש — חוץ מהוועדה.

 

בתחילת הדרך גפני עוד הבטיח שלא יעשה בעיות. אולם ימי חוק ההסדרים ותקציב המדינה, שאושרו בתחילת המושב, היו רוויים במתח בינו לבין לשכת שר האוצר. גפני — דעתן ונאמן לעקרונותיו — סירב להיות חותמת גומי. הוא הוציא סעיפים מחוק ההסדרים והשפיע על התקציב, למורת רוחם של כחלון והממונה על התקציבים, אמיר לוי.

 

מיד אחרי שעבר התקציב החליט כחלון לפנות לצירים עוקפי־גפני, כשהוא מסתייע בוועדת הכנסת בראשות דוד ביטן מהליכוד, שתסיט חוקים לוועדות נוחות לו יותר. הוועדה העיקרית היא "ועדת הרפורמות" בראשות ח"כ אלי כהן מכולנו, שקלטה אליה חקיקה פיננסית כמו החוק להקמת הרשות העצמאית לשוק ההון, שינוי המס של קרנות הריט והקמת הפיקוח על שירותים חוץ־בנקאיים. "בזמן שהוא מתעסק עם חוק אחד אני כבר העברתי 30 חוקים", אמר בשבוע שעבר גפני בזעם בתום ויכוח נוסף בוועדת הכנסת על היעד שאליו יועבר חוק פיננסי. באותה הזדמנות קיבל ביטן את טענתו של גפני שכחלון לוקח ממנו את "ליבת עבודת הוועדה", ונזף באנשי כולנו: "הגזמתם, תרגיעו עם העברת החוקים".

מימין משה כחלון, בנימין נתניהו ומשה גפני מימין משה כחלון, בנימין נתניהו ומשה גפני צילום: צביקה טישלר, עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי

 

גפני, שכבר העביר 55 חוקים — בהם הטבות המס לפריפריה שהוביל כמעט לבד, החוק להגבלת שכר הבכירים, ביטול מס מעסיקים לחקלאים וחוק ששינסקי 2 למיסוי כיל — אכן תוקע כמה חוקי מס. בתגובה העביר כחלון שניים מהם לוועדת החוקה בראשות ניסן סלומינסקי. ובתגובה לכך טורח גפני להגיע לדיוני הוועדה, ומנהל שם קרבות עזים נגד החוקים וסלומינסקי. חברים בקואליציה אחת, שמתנהגים כיריבים.

 

הפוליטיקה המתישה נובעת מהקואליציה הצרה. איש לא יכול להשליט משמעת על ח"כים שמנהלים אג'נדה המנוגדת לעמדת הקואליציה. קשה להפריז בהשפעה הקשה של המצב הפוליטי. החקיקה נפגעה קשות, כשהממשלה חוששת מלהעביר חוקים דרמטיים ומעוררי מחלוקת, שעלולים להצית מורד חדש. אם אין חוקים, אין מחלוקות, והקואליציה מתקיימת מתוך אינרציה.

 

המחלוקות נמנעות בוועדת השרים לחקיקה, ששבוע לאחר שבוע דוחה הצעות חוק, רק שלא יגיעו למליאה. מרבית החוקים שאושרו במושב שהסתיים עברו בהסכמה, כלומר כשהיה ידוע מראש שהאופוזיציה תתמוך בהם. בשבע הצבעות אחרות, האופוזיציה ניצחה. רק בחוקים יוצאי דופן, כמו חוק ההשעיה, מוטלת משמעת קואליציונית נוקשה.

השנה המעוברת גרמה לח"כים להתפלל לסיום המושב. אחרי אישור התקציב, בכנסת כבר לא קרה דבר מעניין. "הגענו לסוף עם הלשון בחוץ", חייכה אתמול ח"כית ותיקה. המשכן התרוקן, ולא מעט ח"כים ועוזריהם בדקו את כרטיסי הטיסה שבידיהם. באביב — כלומר עוד שבעה שבועות — הם ישובו חזרה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x