"קליטת עלייה זו משימה לאומית - הממשלה הפכה אותה לעירונית"

בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדת הכספים סערו הרוחות סביב הצורך בהסדרת "ערי העולים". כיום גופי הממשלה השונים משלמים ארנונה מלאה עבור מוסדות הממשלה שבעיר, רק בערים שהוגדרו בשנות ה-50 כערי עולים, בעוד שבערים אחרות התשלום עומד על כ-30%.

הרקע לדיון הוא שתי עתירות שונות בבג"צ, האחת של עיריית נתניה שלא זכתה להגדרה של "עיר עולים" והשנייה של אגודת ידידי בית חולים אסף הרופא, הנמצאת בתחומה של המועצה המקומית באר יעקב, בדרישה להסיר את האחרונה מרשימת הערים, מאחר שאחוז העולים בה נמוך.

במשרד האוצר רוצים לקחת את הארנונה המשולמת היום עבור גופי ממשלה לרשויות השונות שעומדת על 270 מיליון שקל, ולחלק אותה מחדש בין הרשויות על סמך קריטריונים שונים. האוצר לא רוצה פשוט לשנות קריטריונים, כי אז תהיה תלות בין גובה התשלומים למיקום הנכסים הממשלתיים. למשל, אם בבאר שבע ישנם הרבה נכסים של המדינה, בשל הבסיסים הצבאיים, היא תקבל יותר כסף עבורם מאשר ערד, שאין בה אותה כמות של מוסדות מדינה, אך עדיין זקוקה לסיוע.

ח"כ זאב אלקין. "שיעשו הבחנה בין עלייה מארצות מצוקה לבין ארצות שאין בהן מצוקה" צילום: אלכס קולומויסקי

במשרד הפנים בראשות אריה דרעי לעומתם, רוצים שכל גופי הממשלה יתחילו לשלם 100% ארנונה בכל הרשויות (ולא רק בערי העולים כמו היום), מה שיגרור תוספת תקציבית לכלל המשרדים של חצי מיליארד שקל. את אותו חצי מיליארד הם לא רוצים לחלק לרשויות כמו שמשולמת ארנונה באמת, אלא לשים אותם בקרן שתחלק את התקציב הזה לפי קריטריונים שהם יקבעו, בעיקר סוציו אקונומיים.

במשרד הקליטה מצידם מבקשים להיות אלה שאחראים על הקריטריונים כדי לוודא שהתקציב הזה, שאמור לסייע לרשויות לקלוט עלייה, באמת יעשה את זה.

בדיון טענה מנכ"לית משרד הפנים, אורנה הוזמן בכור כי "דרעי הבין שהפתרון הוא לא ביטול ערי עולים, שיביא 270 מיליון שקל. הפתרון הוא הרבה יותר רחב, והרבה יותר מעמיק. יש עוד עיוות שלא נתנו עליו את הדעת. המדינה עושה לעצמה הנחה בארנונה. השר דרעי חיבר בין הפערים. חברות ממשלתיות משלמות 100% ארנונה".

לדבריה, "המטרה היא לעשות קרן ייעודית. לגבש קריטריונים. אך אם רוצים לעשות סדר ולהביא לצמצום הפערים החברתיים במדינת ישראל, זו הדרך, על ידי שינוי התפיסה. אנחנו כמובן לא נגד העולים, אך צריך לעשות סדר מעמיק".

ראש עיריית נתניה מרים פיירברג צילום: עמית שעל

שר הקליטה, זאב אלקין, הביע חשש לגבי האפשרות שהכסף שאמור לכאורה לסייע לרשויות לקלוט עולים, יוקצה למטרות אחרות ואמר "על הגב של הדיון אני מתחיל לשמוע דיבורים אצל חלק מפקידי משרד האוצר שאומרים 'יאללה יש פה כסף, בואו נבטל'. בגלל שפעם נושא משרד הקליטה היה מרכזי, היום הוא לא. יש פה כסף, נקים קרן דיפרנציאלית. אני חושב שזו תהיה שגיאה גדולה מאד. אין שום בעיה ליצור קריטריונים, שיעשו הבחנה בין עלייה מארצות מצוקה לבין ארצות לא מצוקה, אפשר למצוא להכל מענה. אנחנו כמשרד נותנים להכל מענה".

נציג האוצר אריאל יוצר, שהתנגד לתוספת תקציבית, הזהיר כי "תוספת של חצי מיליארד שקל צריך להבין, זה לא סכום שניתן לעשות התאמות קלות כדי לגייס אותו - זה סכום שצריך לעשות קיצוץ חד במקום אחר בשבילו". מנגד, הוא הסכים כי צריכה להיעשות רפורמה בנושא ואמר "אנחנו מסכימים עם חלק מהדברים. המצב היום הוא אנכרונסיטי, אנחנו כן חושבים שישנה האפליה או חוסר שוויון מהותי שהוגדר מול בג"ץ, בו יש רשויות שבהן משלמים 100% ארנונה לעומת רשויות שבהן משלמים שיעור מופחת. הכסף צריך לחזור חזרה לשלטון המקומי, לא רק לפי הפרמטר של מיקום הנכס. בסוף צריך להבין שיש רשויות מקומיות עם הרבה עולים, או במצב סוציו אקונומי נמוך ורק בגלל שאין בהן נכס ממשלתי, הן לא מקבלות כסף." באוצר תומכים למעשה בהקמת קרן שתחלק מחדש את כספי הארנונה שמשלמים גופי הממשלה, אך לא מעוניינים להוסיף לה תקציב נוסף מעבר למה שכבר משולם.

אחת הערים הבולטות שמצד אחד קולטות עלייה בהיקפים משמעותיים בישראל אך לא מוגדרת כעיר עולים ולכן לא מקבלת את מלוא הארנונה היא נתניה, שמלכתחילה כמות הגופים הממשלתיים היושבים בשטחה נמוך מאד. ראש העיר מרים פיירברג הגיע לדיון ותקפה את התנהלות הממשלה. לדבריה "היה לי מוזר לשמוע דברים שפתאום נזגרו. אני רוצה לומר שבתחילת שנות ה-2000 נפגשתי עם מנכ"ל משרד הפנים דאז, הגעתי לעיר בקריסה. הגעתי מתוך נקודת הנחה תמימה שבמדינת ישראל אין אפליות, ומה שמגיע לי אני מקבלת. פיירברג הוסיפה כי העלתה את הנושא כבר בשנות ה-2000 המוקדמות: "יש התכתבויות מ-2005 שאני מבקשת לתקן את העיוות הדרקוני. בשנות ה-50 הייתה קביעה שרירותית על ראשי עולים. ראש עיריית נתניה, כנראה לא היה במפלגה הנכונה או נרדם בשמירה, ונתניה שקלטה כבר אז עלייה, לא נכנסה לרשימה. ב-95 הייתה חקיקה על כך שמדינת ישראל מפסיקה לשלם 100% למוסדות שלה ומשלמת כך רק לערי העלייה, והשאר מקבלים 30%".

פיירברג התייחסה גם להוצאות הרבות כתוצאה מקליטת העלייה ואמרה "הכי חמור שלמרות שקליטת עלייה זו משימה לאומית. ממשלת ישראל הפכה אותה למשימה עירונית. גם בהוצאות וגם בהפסד הכנסות אנחנו מממנים יותר מ-20 מיליון שקל בשנה על קליטת עלייה, ה-5 מיליון שהייתי מקבלת (אם הייתה זוכה ל-100% ארנונה על מוסדות ממשלתיים, ע"מ) זה שיפוי של 25%. מה שמשרד הקליטה נותן זה טיפה בים. מדינת ישראל לא עזרה לנו בשום דבר עד היום, ואמרתי את זה לראש הממשלה. המשימה לא צריכה להיות מוטלת על תושבי נתניה".

ח"כ פרופ' יוסי יונה, יו"ר משותף לשדולה לצדק חלוקתי בכנסת, הציג את הצעת החוק הפרטית שהגיש בנושא, לסיווג מחדש של ערי עולים. לפי ההצעה, כל רשות עם מעל 5% עולים תיכנס להגדרה של "רשות קולטת עליה" וגובה שיעור הארנונה הממשלתית ייקבע על פי מספר קריטריונים כמו אחוז העולים, המדרג הסוציו אקונומי וכו'.

לדבריו, "אנחנו צריכים לעשות תיקון בעיוות ההיסטורי על פי עקרונות של צדק חלוקתי כדי שהחלוקה של הארנונה הממשלתית הזו, שיכולה להגיע למעל מיליארד שקל, תחולק בצורה שוויונית וצודקת".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס הביא כדוגמה את שדרות ואמרה "העיר שדרות מוגדרת במצב סוציו אקונומי 4 ואחוזי הקליטה בה עומדים על 30%. העיר שדרות מקבלת מדי שנה 20 אלף שקל בלבד מהמדינה. לעומת זאת, רמת השרון מוגדרת ברמה סוציו- אקונומית 9, אחוזי הקליטה בה הם אחדים אך על פי העיוות הנוכחי, רמת השרון מקבלת מדי שנה 16 מיליון שקל. מדובר בעיוות שימשיך להתקיים, עד שלא תקבע חלוקת ארנונה אזורית שתביא סוף סוף לאיזון הדרוש. הגיע הזמן לצמצם את הפערים וזו הזדמנות מצוינת לעשות את זה".