$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

משרד המשפטים מסתייג מהסדר פרשת המס בבנק לאומי

בנק לאומי יגיש היום לבית המשפט את ההסדר בפרשה שבמסגרתה סייע ללקוחותיו להעלים מס בארה"ב. בכירים במשרד המשפטים, שצריך גם הוא להגיב לפשרה שגיבשה ועדה של הבנק, מסתייגים מכך שחברה־בת של לאומי תשלם שליש מסכום הפיצוי

משה גורלי ותומר גנון 07:0301.03.16

גורם במשרד המשפטים אמר ל"כלכליסט" כי יש מקום לבחון אם כל 92 מיליון הדולר שאמורים לעבור מהמבטחים של בנק לאומי לבנק במסגרת ההסדר שהגישה ועדת גורן - שבדקה את פרשת העלמות המס של הבנק - מגיעים כולם ממקור חיצוני. לפי אותו גורם, 26 מיליון דולר מתוך הסכום יגיעו מחברה־בת של לאומי, והשאלה היא אם מחלוקת באשר למקור זה של הכסף תהווה עילה להתערבות של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בהסדר - מה שעלול לסכן את אישורו על ידי השופט.

 

ההסדר יוגש היום לשופט חאלד כבוב בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובהמשך הוא יוגש לתגובתו של היועמ"ש. בבנק לאומי מבקשים לקבל את הכספים במהירות האפשרית.

הוועדה בראשות השופט בדימוס אורי גורן היא ועדה פנימית בלתי תלויה שהקים בנק לאומי, כדי לגבש הסדר בתגובה לתביעה הנגזרת שהוגשה נגד הבנק ובכיריו לשעבר בפרשת העלמות המס. הוועדה הוקמה במרץ 2015 בהסכמת כבוב, ולפי הדו"ח שלה ניתן לה המנדט לבחון את "המסכת העובדתית והמשפטית של פרשת הלקוחות האמריקאים". בדצמבר 2014 חתם בנק לאומי על הסדר מול הרשויות האמריקאיות, שבמסגרתו הודה כי סייע ללקוחותיו בארה"ב להעלים מס בשלל דרכים. הבנק שילם קנס של 1.5 מיליארד שקל ובתמורה לא הוגשה נגדו תביעה פלילית. סך העלות לבנק, כולל עלויות רואי החשבון ועורכי הדין, הגיע לכ־1.7 מיליארד שקל.

 

ועדת גורן, שבדו"ח שלה ציינה בפירוש כי מטרת פעילותה היתה "השאת טובתו של הבנק", קבעה כי חברות הביטוח ישיבו לבנק 92 מיליון דולר וכי שלושת הבכירים לשעבר - המנכ"לית גליה מאור, היו"ר איתן רף ומנהל חטיבת הבנקאות הפרטית צבי איצקוביץ' - ישיבו לבנק 2.6 מיליון שקל, 1.7 מיליון שקל ו־800 אלף שקל בהתאמה. הסכומים הללו נגזרו לפי יחס של 11% בין תשלום הקנס לרשויות האמריקאיות לרווחי הבנק בתקופת העלמות המס, שמהם נגזרו לשלושת הבכירים מענקים ובונוסים.

 צילומים: אוראל כהן, בן לם

 

של מי הכסף?

 

בדו"ח של ועדת גורן שהוגש באוקטובר 2015 נכתב על הפיצוי שיינתן לבנק על ידי חברות הביטוח בהיקף של 92 מיליון דולר כי "בהתאם למבנה הביטוחי של פוליסת הביטוח של הבנק, המבנה הביטוחי כולל כיסוי שניתן על ידי חברת לאומי־רה - שהנה חברה־בת בשליטה מלאה של הבנק - שמכסה חלק מהסיכון הביטוחי שבפוליסה בסכום של כ־26 מיליון דולר, כאשר יתרת החבות מכוסה על ידי מבטחים חיצוניים".

 

26 מיליון דולר אלה מקורם בקאפטיב - ביטוח עצמי שהבנק הקים במסגרת חברה־בת כדי לחסוך לעצמו תשלומי פרמיות. "זה לא כסף שבא מבחוץ", מסכים גורם בבנק. "הבנק חסך לאורך השנים פרמיות ביטוח בסכומי עתק של עשרות מיליוני דולרים. אבל מי שבנה את הביטוח הזה ידע שכשיגיע אירוע ביטוחי הוא יצטרך לשלם והכסף הזה יחזור לבנק. בראייה כלכלית אלו כספי ביטוח לכל דבר".

 

לפי אותו גורם, ההסדר מקובל וידוע לכולם - לוועדת גורן ולבית המשפט.

 

עו"ד רלי לשם, המייצג את בנק לאומי, אמר בדיון שנערך בוועדה ב־16 בדצמבר כי "הקאפטיב הוא אמיתי ובאישור בנק ישראל. זה כסף שהבנק חסך משך שנים. צריך לראות את הסכום של 92 מיליון דולר כסכום , אף שהצ'ק (החיצוני — מ"ג ות"ג) יהיה 66 מיליון דולר".

 

עו"ד רם כספי, שייצג את בכירי הבנק לשעבר, הוסיף כי "ההסדר הזה של קאפטיב זה ביטוח ראשוני של חברה־בת של הבנק שיש לה רישיון לפעול כמבטח כדי להפחית את הפרמיות".

 

המשמעות היא שהבנק שם בצד ליום סגריר כסף שהיה מיועד לתשלום כפרמיות ביטוח, ועכשיו הוא משתמש בכסף הזה. הבנק הקים חברה־בת ושילם לה עשרות מיליוני דולרים. עכשיו חלק מהכסף הזה חוזר לבנק. תפיסה זו יכולה לשרת את מי שרואה בכך העברת כסף מכיס לכיס בבנק עצמו. כלומר, לא כסף שמוזרם מבחוץ. לעומת זאת הנרטיב של הבנק הוא שהקאפטיב הוא מבטח נוסף שבא מתוך קבוצת הבנק, ומצטרף בכך לקונסורציום הבריטי לוידס שישלם לבנק את יתרת הכסף.

 

 צילומים: עמית שאבי, יריב כץ

 

העיתון אותת על בעיה

 

הדו"ח של ועדת גורן מתייחס לאירועי העלמות המס של לאומי החל ב־2008, אז התפוצצה פרשת העלמות המס של בנק UBS, ומפרט על פני יותר מ־100 עמודים כיצד למרות כל האיתותים מנהלי לאומי מצאו לאורך הדרך נימוקים והסברים עצמיים, במטרה לא להתמודד עם הפעילות הדומה למדי שמתבצעת אצלם בבית.

 

לפי הדו"ח של הוועדה, בכירי הבנק לשעבר הבינו לראשונה כי ייתכן שיש בעיה בפעילות הבנק בזכות כתבה בעיתון. בתחילת מאי 2008 קיבלו לידיהם הבכירים תמצית של כתבה מבלומברג בנושא החקירה נגד UBS, שנחשד כי סייע ללקוחותיו להעלים מס. העברת הידיעה לוותה בתכתובות בין בעלי התפקידים בקבוצת לאומי, שקראו "לעומק" את תמצית הידיעה בעיתון ועל סמך כך הבינו שיש שוני מהותי בין ההתנהלות שלהם להתנהלות של UBS. בדו"ח נכתב במפורש כי "נראה כי הגורמים השונים בקבוצה ניזונו מכתבות כדי להסיק כי החשדות שיוחסו ל־UBS שונים בתכלית מהפעילות שאפיינה את קבוצת לאומי". בדו"ח מצוטטת מאור בישיבה שהתקיימה ב־10 ביוני 2008, שבה אמרה כי "להתרחשויות שם יכולות להיות השלכות על הפעילות עם הלקוחות האמריקאים, אם כי מקריאת הכתבה נראה שהפעילות של UBS עם הלקוחות האמריקאים שונה לחלוטין משלנו".

 

בפברואר 2009 חתם UBS על הסדר עם רשויות החוק האמריקאיות, ובו הודה כי בשנים 2000–2007 הוא פעל עם מנהליו כדי להונות את רשוית המס האמריקאיות באמצעות פתיחת חשבונות ללקוחותיו האמריקאים על שמן של חברות הרשומות כמקלטי מס. במסגרת ההסדר שילם UBS כ־780 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות כקנס.

 

מאור, רף ואיצקוביץ' הודו בפני הוועדה כי לא נערכה שום ישיבה ללימוד ההסכם של UBS. בדו"ח של הוועדה נכתב כי "לימוד מעמיק של ההסכם של UBS היה מציף את הסיכון הכרוך בשימוש בחשבונות Offshore (חברות הרשומות כמקלטי מס - מ"ג ות"ג) מבחינת היקף החשיפה לרשויות המס האמריקאיות. מאחר שלימוד לא נעשה על ידי הבנק, הטיפול בנושא החשבונות האלו נעשה באופן מהוסס ואטי, נפרס על פני כמה שנים, ולא נוהל בדחיפות הנדרשת לנסיבות העניין".

 

רק במאי 2009 החלה לחלחל ההבנה שלפרשה הזאת יכולה להיות השפעה של ממש על קבוצת לאומי. בסביבות הזמן הזה הוציא איצקוביץ' הנחיה האוסרת פתיחת חשבונות חדשים ללקוחות האמריקאים שבהם מעורב שימוש בחברות המהוות מקלטי מס. לפי אותה הנחיה, יש לבדוק גם את החשבונות הקיימים כדי להחליט מה לעשות איתם.

בסוף יוני באותה שנה שלח הבנק מכתב ללקוחות האמריקאים בנושא ניירות ערך, שבו ציין כי לא יוכל לייעץ להם בהשקעות. עובדי הבנק קיבלו הוראה האוסרת עליהם לנסוע לארה"ב לפגישות עם לקוחות אמריקאים או ליצור עמם קשר טלפוני לצורך מתן ייעוץ.

 

באפריל 2011 החקירה של הרשויות האמריקאיות נגד לאומי הפכה לגלויה, ובדצמבר 2014 הודה הבנק בפני הרשויות האמריקאיות כי סייע ללקוחותיו בארה"ב להעלים מסים וחתם עמם על ההסדר שכלל את תשלום הקנס.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x